החוקרים הראשונים, יחד עם החקלאים, טיפחו את התשתית היישובית ועמדו במשימת ייצור מזון מספיק ליישוב העברי הצומח בקצב מהיר. חלוצים אלה פעלו תוך מחסור באמצעים, חרף מגבלות קרקע ומים, תחת לחצים כלכליים ופוליטיים, הרחק ממרכזי מחקר בינלאומיים; בכישרון, באהבה ובמסירות הצליחו להקים למדינה־בדרך תשתית מדעית־חקלאית מהמפוארות בעולם.

הספר מיועד למתעניינים בתולדות הארץ, לחוקרים ולחקלאים, ולמי שיש לו עניין בחלוצים ובמפעל חייהם — הפיכת ארץ דלה ומוזנחת למדינה המכלכלת את תושביה, מספקת מחיה והשכלה, ונמצאת בחזית המחקר והפיתוח החקלאי בעולם.

"הספר שלפנינו מהווה מסמך היסטורי חשוב המאיר פן לא מוכר בתולדות הציונות המודרנית ומתאר את השילוב החיוני שבין מחקר ומעשה בחקלאות, שהעניקו למדינת ישראל את חוסנה הכלכלי והחברתי, ובכך הפכה החקלאות במדינת ישראל למושא של הכרה והערכה בעולם המפותח והמתפתח."
פרופ' אלישע תל-אור, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים
 
המחבר, משה יואל פינטהוס, פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית, כיהן כמרצה וכחוקר במחלקה לגידולי שדה ובחוג לגנטיקה והשבחה בפקולטה לחקלאות ברחובות, היה מפורצי הדרך בפיתוח זנים של חיטה (זן אלפא ב־1972), חמניות, תירס וחימצה. לאחר יציאתו לגמלאות, התמסר לתיעוד המחקר החקלאי בארץ־ישראל של טרום המדינה. היכרותו של המחבר עם "דור המייסדים" של הפקולטה לחקלאות ברחובות מייחדת את הספר כחיבור מדעי ואישי.

"... הכשרתו [של פרופ' פינטהוס] כמדען תרמה רבות לאיכות החיבור ההיסטורי שכתב: אין זו סקירה כרונולוגית גרידא של אירועים בבחינת אבני פינה בהתפתחותו של המחקר החקלאי, אלא הרבה יותר מכך. יש בחיבור סקירה מעמיקה של השאלות שעמדו על הפרק, וכן תיאור הגישות המדעיות ופתרונן. ... תיאורים אלה, החוזרים לכל אורך הספר, הם ערך מוסף ויקר ערך למונוגרמה מצוינת זו."
פרופ’ רוני פרידמן, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים