הספר הכתוב בעברית 'ההיסטוריה של הטראומה הנפשית' חושף בפני הקורא את ההתפתחויות ההיסטוריות של מושג ה"טראומה הנפשית" תוך דגש על טראומה צבאית, וכולל התייחסות לטרור, אבל טראומתי ולתהליכים ההיסטוריים המייחדים את ישראל – מלחמות ישראל והניסיון הישראלי להתמודדות עם טרור.
יום שלישי, 5 בינואר 2021, הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט, הטכניון, חיפה
יום העיון יתקיים השנה באופן מקוון וישודר בערוץ ה-YOUTUBE של הטכניון ובדף ה-FACEBOOK של הפקולטה לרפואה
נצר וטליה דאי חיים את מלחמת יום הכיפורים דרך שני ספרים חדשים שכתבו, ודרך הזכרונות. "הווה נצחי" שלו הוא רומן אוטוביוגרפי על חייל פוסט-טראומטי שהפך לפסיכולוג המטפל בחיילים, "עם בוא הרוח" שלה מספר על פסיכולוגית העוסקת בנשמות אבודות שמתגלגלות מאז בינינו.
הפסיכיאטר שחקר את שדה הקרב: "מכחישי הקורונה מזכירים את השבויים בקונספציה ממלחמת יום כיפור"
... "השימוש במילה הטעונה 'דיסוציאציה' לגבי בעיות קלות הפתיע אותי. ככל שזכרתי מהקריירה הקצרצרה שלי כפסיכולוג, המונח הזה קשור בעיקר לנתקים התוך-נפשיים שגורמות הטראומות האיומות ביותר..." ('פנים רבות לאמת', דני בר-און, 'מוסף הארץ', 11.9.2020)
השבוע הופיע גיליון אוגוסט 2020 (ל"ד:3) של 'שיחות, כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה', ובו ביקורת על ספרו של פרופ' אליעזר ויצטום 'ההיסטוריה של הטראומה הנפשית'.
מי קובע מהי אמנות ומהי ספרות, האמן או סוחר האמנות (או קהל הצרכנים שהסוחר מתיימר לייצג), הסופר או המבקר (ועורך שמשמש "יַד זְדוֹנָה וּבוֹטַחַת" לאכיפת תקנים שגזרו המבקר והסוחר)?
בזמן האחרון נערכת התקפה בולטת של עורכות לשון על מוסד ה"שלוש נקודות" (לפי התקן "שלוש הנקודות", בדומה לשלושת הלאווים של ועידת חרטום).