ייחוד זה ראשיתו במייסדי פתח־תקוה, עולים ויוצאי היישוב הישן בירושלים, והמשכו, עד עצם הימים האלה, בשרשרת הדורות של ותיקים וחדשים, המושפעים ממנהגי ירושלים.

קובץ המאמרים ערוך בשלושה שערים ובהם י"א מאמרים ובאחריתו ביבליוגרפיה מוערת:

א.  השער לתולדות פתח־תקוה – ובו נכללים המאמרים: "ספרים ויובלות: פתח־תקוה מתמודדת עם עברה", "גלגולי הארכיון לתולדות פתח־תקוה", "יוזמה או מזימה: טיוטת מכתב מיואל־משה סלומון מירושלים אל עובדיה (אמיל) לחמן בברלין בדבר קניית 'נחלת צבי' בפתח־תקוה", "התיישבות הירקונים – ניסיון שהכזיב".

ב.  שער החינוך – הכולל שלושה מאמרים: "פרק סוער בתולדות החינוך בפתח־תקוה תרס"ד-תרס"ט, 1909-1904", "'מלחמת השפות' בפתח־תקוה: המאבק בין 'העזרתים-המתייוונים' לבין ה'ציוניסטים'" ו"בית הספר 'החקלאי' של ד"ר פיקהולץ בפתח־תקוה 1925-1912".

ג.  שער התרבות – נכללים בו ארבעה מאמרים: "הספריות בפתח־תקוה כאספקלריה חברתית ותרבותית", "איך נפלו גיבורים: הנצחת חללי מאורעות תרפ"א בפתח־תקוה", "צומתי מאבק על הלשון העברית", "מעשה בדגל: ביקורו של החכם באשי, חיים נחום אפנדי, בפתח־תקוה".

בסוף הספר נמצאת ביבליוגרפיה מוערת – רשימה עדכנית של פרסומים אודות פתח־תקוה רבתי.

המחבר, ד"ר יוסף לנג, יליד פתח־תקוה (1944). בוגר בית הספר בנוה־עוז ובית הספר החקלאי הכפר הירוק. למד הוראה בסמינר ערב ע"ש שיין. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, ומוסמך ודוקטור מאוניברסיטת בר־אילן. חוקר תולדות ישראל ומחבר מאמרים רבים על תולדות החינוך והתרבות בארץ־ישראל. עבד 38 שנים במשרד החינוך כמורה, מנהל בית־ספר, מפקח וסגן מנהל מחוז המרכז. זוכה בפרס ע"ש יצחק בן־צבי על ספרו "דבר עברית! חיי אליעזר בן יהודה". בשנים האחרונות משמש יועץ מדעי לארכיון לתולדות פתח־תקוה ע"ש עודד ירקוני.