"פעמון סדוק" הינו ספר קריאה נאמן לעובדות ההיסטוריות. אני חושב שתקופות ומקומות הם ביטוי לשאיפות ומעשים של בני אדם. ברוח זו כתבתי פסיפס על מאות אנשים שפעלו במשך חמישים שנה. סך חייהם הצטבר לתקופת העלייה הראשונה.
הציר המרכזי של העלילה מתחקה אחרי קורותיהם של אנשי זכרון יעקב, וכאשר זירת הפעילות המשמעותית של התקופה מתרחשת במושבות אחרות ובארצות אחרות, הסיפור נודד אליהן. בסופו של מסע ספרותי-היסטורי הנפרש על פני שלוש יבשות, עולה תמונת מציאות אנושית, שיש בה מרוח האדם ומרוח הזמן.
התחלתי לאסוף חומרים ששימשו אותי לכתיבת "פעמון סדוק" בשנת 1988. סיימתי לכתוב אותו ב-2005. ספר שנכתב במהלך כל כך הרבה שנים הוא בהכרח תהליכי. גילויים של חומרים חדשים וההצטברות של חיי, הרחיבו את תפיסת המציאות שלי והעשירו את הספר.
למדתי את האנשים שכתבתי עליהם וזיהיתי תווי אופי שלהם באמצעות מכתבים שכתבו וקיבלו, יומנים אישיים, דברים שהשמיעו ונרשמו בפרוטוקולים או בזיכרונם של השומעים, טקסטים שפרסמו בעיתונים, דוחות רפואיים, תמונות. צירפתי פרטי פרטים קטנים, טפלים כביכול, עד שעלה בידי להפיח רוח אנושית בדמויות שטוחות ושכוחות – כאלה שהפכו למיתוס חד מימדי, לשם של רחוב או שנמחקו מהזיכרון.
בין גיבורי הספר ישנן דמויות היסטוריות מוכרות שהשפעתן על התקופה בולטת, ביניהם הבארון בנימין אדמונד דה רוטשילד, אליעזר בן יהודה, ד"ר הלל יפה, נפתלי הרץ אימבר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אחד העם, בנימין זאב הרצל, חיים ויצמן, אהרון אהרונסון, מאיר דיזנגוף, אלעזר רוקח, אליס ולורנס אוליפנט, ואחרים. בצד הדמויות המוכרות פועלים איכרים פשוטים ולא ידועים; השפעתם השקטה על מהלך ההיסטוריה גדולה ממה שנראה לעין, זאת בכוח ההתמדה והחתירה העקשנית שלהם, היום יומית. את הפסיפס האנושי משלימים הרפתקנים, הוזים, נוכלים ושאר טיפוסים המאכלסים תקופה ושותפים למארג החיים התוסס.
קרבת ההשקפות ביני ובין אנשי העלייה הראשונה הניעה אותי להשקיע את עצמי בעבודה בהיקף כזה. האנשים האלה באו לכאן עם תפיסת עולם שוחרת חיים וחירות. למרות המציאות המייאשת הם לא נשברו ולא חדלו להיאבק על הזכות והאפשרות לחיות כרצונם. היה לי חשוב לספר את סיפורם ולתמוך ברעיון של חיים וחירות.
