גלעד נולד וגדל במכמורת, סיים את לימודיו בבית הספר "מבואות ים" ואת שירותו הצבאי בחיל־הים בהצטיינות. לאחר שעבד וחסך כסף, יצא לטיול במזרח הרחוק. הוא הגיע להודו, טייל שם כמה חודשים ואף פגש את הורי שהצטרפו אליו; לפתע שינה את תוכניותיו ונסע ליפן, לעבוד כמה חודשים כדי לממן את המשך הטיול.
ביפן קרה הנורא מכל. נסיבות מותו הן תעלומה שלא נפתרה עד היום.

גלעד שלח לנו תמונות ויומן מסע מתקופת שהייתו בהודו; הם המזכרת האחרונה ממנו.
באוקטובר 2000, יצאנו אני ואבי צביקה, ובן משפחה נוסף, אבי שטיבי, למסע בן חודש ימים בהודו, בעקבות מסלולו של גלעד שמתועד ביומנו. לא הגענו לכל המקומות; היינו מוגבלים בזמן ובתנאי מזג־האוויר.
בספר מובאים קטעים מיומנו האישי של גלעד, תאוריו, תחושותיו ורשמיו מהטיול, בצד יומן המסע שלנו בעקבותיו. אחרי היומנים צירפתי מכתבים ששלח לנו גלעד מחו"ל, הוספתי פרק העוסק בתעלומת הרצח, ואחרונים, מכתבים מאנשים שהכירו את גלעד.

מסע זה היווה עבורי חיבור מיוחד עם גלעד, ובעיקר עם עצמי ועם העולם בו אנו חיים."

גליה אושר־וירט