סל הקניות ריק

חנות הספרים

פני ים המלח: המסעות לחקר המקום הנמוך בעולם

  • מאת: חיים גורן
  • עמודים: 448
  • מסת"ב: 978-965-7459-51-5
  • כריכה: רכה
  • שנת הוצאה: 2022
  • מחיר קטלוגי: 210

ספר זה מביא את פניו האנושיים של ים המלח: את סיפוריהם המרתקים של הנוסעים הנשכחים והמשלחות העלומות, שגילו את צפונותיו של המקום הנמוך בעולם. התחקות אחר קורותיהם של אנשים יוצאי דופן אלה ואחר הנסיבות הסוערות בהן פעלו, מאפשרת לשרטט תמונת מציאות היסטורית קרובה לאמת ככל האפשר ביחס למידע שיש בידינו היום.

• מי היו אנשים אלה, מה היו מניעיהם ומדוע נמשכו דווקא לחקר ים המוות ואזור סדום ועמורה?
• כיצד קידמו את המדע, הפוליטיקה והאמנות?
• מה עלה בגורלם, מדוע כמעט לא הונצחו וכיצד נשכחו מלב?

על הספר

בשנת 1837 הופתע העולם לגלות, שפני ים המלח נמוכים באופן משמעותי מפני הימים האחרים. בעקבות התגלית הגיעו לארץ ישראל יחידים ומשלחות ממדינות שונות, ירדו לשקע הירדן ולים המלח וניסו לקבוע את גובהם המדויק; זאת בעוד המזרח התיכון שרוי במלחמות בין מוחמד עלי לאימפריה העותמנית, ובמאבקים בין המעצמות האירופאיות על ההשפעה באזור ועל השליטה בימים הגובלים בו ומובילים להודו.

בקרב היורדים לים המלח היו הרפתקנים, רומנטיקנים, אנשי מדע, אמנים ידועים, אנשי צבא, מרגלים, אנשי דת ואחרים חדורי תחושת ייעוד דתי. רובם ניחן בעוז רוח, סקרנות, עקשנות. שלושה מהם מתו במהלך שליחותם.

אינדיבידואלים אלה קידמו, במודע או בבלי דעת, גם אינטרסים אימפריאליים וגאופוליטיים, שאיפות דתיות, התפתחות טכנולוגית ותמורות מדעיות בתחומים רבים: גאוגרפיה, גאולוגיה, כרטוגרפיה, טכנולוגיות מדידה, שימוש בקיטור ועוד. לעיתים פעילותם נכרכה במאבקים על יוקרה, הכרה מדעית וזכות ראשונים על תגליות.

בספר מובאים למעלה משלושים מפות וכמאה רישומים וציורים, רבים מהם נדירים, מעשה ידי האמנים מקרב הנוסעים, בהם דייוויד וילקי, דייוויד רוברטס, לאון עמנואל סימון ז'וזף דה לבורד, יוהן מרטין ברנץ, קרל וילם מרדית ון דה ולדה ואחרים. חוקרים־נוסעים־אמנים אלה פרסמו אלבומים וספרי מסעות ומחקר מלווים בציורים, תחריטים ורישומים, שהמחישו לקורא המערבי את מראה המזרח כפי שנתפס בעיניהם. רבות מעבודות אמנות אלה שוקמו והותאמו לטכנולוגיית הדפוס המודרני; הן משוות לספר זה אופי ויזואלי של אלבום ספרי מסעות משותף, שמתייחס לספרות הנוסעים בת הזמן ומבליט את סגנונותיהם השונים של הנוסעים־האמנים ואת הדמיון ביניהם. העבודות שובצו כאן תוך התייחסות לכתוב ומצטרפות לקולאז', שמוסיף תוכן ויזואלי ומעורר חוויית התבוננות.

על המחבר

חיים גורן, גאוגרף היסטורי, פרופ' אמריטוס בתוכנית המוסמך ללימודי הגליל במכללה האקדמית תל־חי. תחום העניין העיקרי שלו הוא הפעילות האירופאית בארץ ישראל העותמנית ובמזרח הקרוב במאה התשע־עשרה ועד מלחמת העולם הראשונה, לרבות תולדות המחקר המדעי באותה תקופה במרחב זה ובייחוד בארץ הקודש. ספריו: 'לכו חיקרו את הארץ – המחקר הגרמני של ארץ־ישראל במאה התשע־עשרה' (1999); 'קתולים אמתיים וגרמנים טובים' (2005); 'Dead Sea Level: Science, Exploration and Imperial Interests in the Near East' (2011); 'Mapping the Holy Land: The Foundation of a Scientific Cartography of Palestine' (with Jutta Faehndrich and Bruno Schelhaas, 2017) 'The loss of a minute is just so much loss of life': Edward Robinson and Eli Smith in the Holy Land (2020).

להתרשמות מקטע מתוך הספר ומתוכן העניינים שלו - לחצו על תמונת הכריכה

 

₪210.00 ₪145.00

שער ראשון: מבואות 
מבוא 
פרק ראשון: ים המלח ושקע הירדן, מיתוס ומחקר 
   רקע 
   תחילת המדידות והמיפוי המודרניים של ארץ ישראל 
פרק שני: בריטניה, אירופה והמזרח הקרוב, 1840-1798 
פרק שלישי: אולריך יספר זטצן, חלוץ מחקר הימה והשקע במאה התשע־עשרה 

שער שני: איסוף המידע הצבאי במזרח הקרוב
פרק רביעי: התגבשות תפיסות ושיטות איסוף מידע 
   מבוא 
   איסוף ושימור המידע המדעי בבריטניה 
פרק חמישי: קמי אנטואן קאייה, איסוף מידע בלבנט מטעם צרפת 
פרק שישי: אלכסנדר דו־המל ופטר לבוב, איסוף מידע מטעם רוסיה 
פרק שביעי: פרנסיס ראודון צ'סני, איסוף מידע מטעם בריטניה 
   סיורים במזרח הקרוב 1834-1829 
   משלחת הפרת, 1837-1834  
   נספח 1: יוזמות נוספות לחיבור בין הים התיכון ובין האוקיינוס ההודי 
   נספח 2: בני מור, לינץ' ומשפחות נוספות ממחוז מאיו 
   אירים נוספים חברי משלחת הפרת 
   נספח 3: מודדים בריטים במסופוטמיה, בערב ובים האדום 

שער שלישי: הנוסעים ומשלחות מחקר ים המלח בשנות השלושים של המאה התשע־עשרה
פרק שמיני: כריסטופר קוסטיגן, הקורבן הראשון של השיט בים המלח 
   נספח 1: רשימות על אודות משלחת המחקר הראשונה לים המלח 
   נספח 2: הקשר המלטזי
פרק תשיעי: "נראה שהוא נמוך במידה משמעותית מהאוקיינוס", ג'ורג' הנרי מוּר וויליאם ג'ורג' ביק בים המלח 
   מבוא 
   מור וביק לפני מסעות המחקר 
   מסעו של ג'ורג' הנרי מור בגולן, בבשן ובחורן 
   מסעם של מור וביק לים המלח 
   יומן ים המלח של מור וביק: תיאור והערכה 
   קורותיהם של מור וביק אחרי מסעם לים המלח 
   נספח 1: צ'רלס טילסטון ביק 
   נספח 2: מור ומפגשיו עם הרייט ליוורמור ומיס אֶמְלין 
פרק עשירי: גוטהילף היינריך פון שוברט ומשלחתו 
פרק אחד־עשר: ז'יל דה ברטו בעקבות קאייה ומור 
   השפעתו של אדוארד רובינסון על חקר ים המלח וביקורתו על ברטו 
   נספח 1: החיכוך בין ג'ון וושינגטון להיינריך ברגהאוס 
פרק שנים־עשר: יוזף רוּסֶגֶר, גאולוגיה ומדידות 
פרק שלושה־עשר: מי ראוי להיות מוכתר כמגלה הגדול? פרסומים וויכוחים בעקבות מכתבם של ג'ורג' הנרי מור וויליאם ג'ורג' ביק 

שער רביעי: המשלחות לים המלח ומחקרו בשנות הארבעים של המאה התשע־עשרה
פרק ארבעה־עשר: אינטרסים ופעילות בריטיים בסוריה ובארץ ישראל לקראת סוף שלטונו של מוחמד עלי ואחריו 
   התפתחות מערך־החוץ הבריטי בלבנט ומקומו בהיערכות הבריטית למיגור שלטונו של מוחמד עלי
   השתלשלות האירועים שהובילו למערכה נגד מוחמד עלי 
   המערכה נגד מוחמד עלי 
פרק חמישה־עשר: החברה הגאוגרפית המלכותית ומחקר השקע, מדידותיו של דייוויד וילקי 
פרק שישה־עשר: טריאנגולציה והיפסומטריה, מדידת ארץ ישראל על ידי ג'ון סיימונדס ומשלחת הקצינים הבריטיים 
   הוויכוח על התוצאות של סיימונדס 
   הציפיות הנכזבות של החוקרים לקבל את התוצאות המלאות של עבודת הקצינים 
   נספח 1: מדידות ומיפוי נוספים שנעשו על ידי הצי הבריטי 
פרק שבעה־עשר: לואי פון וילדנברוך, מדידות וחתכים 
פרק שמונה־עשר, תומס האוורד מוֹלינֶה, הקורבן השני 
   הסירה של מולינה 
   נספח 1: דבריו של הקונסול ג'יימס פין על תומס האוורד מולינה 
פרק תשעה־עשר: ויליאם פרנסיס לינץ' והמשלחת האמריקאית, גילוי גובהו היחסי של מפלס ים המלח 

הערות והארות סיכום, כמה נמוך הוא המקום הנמוך ביותר בעולם? 
מקורות ורשימת קיצורים 
מפתח תמונות 
מפתח אישים 
מפתח מקומות