חלקו הראשון של הספר עוסק ברקע ההיסטורי ממנו צמח מיסדר הבונים החופשים מאז ימי־הביניים ועד העת החדשה. בתיאור הדברים הושם דגש על גישה של היסטוריה חברתית, מתוך כוונה לשמש מקור לכל המתעניינים בנושא.

הסיפור

במאה התשע־עשרה רפואת הילדים בעולם היתה בחיתוליה. לא היתה התמחות ברפואת ילדים, לא היו מחלות שהוגדרו כמחלות ילדים וכמעט ולא היו מחלקות ילדים ובתי חולים לילדים. ד"ר מקס סנדרצקי, רופא גרמני ממוצא פולני שנולד ביוון, החליט להקים בירושלים בית חולים לילדי הארץ. לבית החולים קראו 'מַרִיֶנְשְׁטִיפְט' והוא שירת את ילדי המזרח התיכון כולו. שלא כבתי החולים האחרים בעיר, שבהם קיבלו חולים על בסיס לאומי, דתי או מיסיונרי, בית החולים לילדים של ד"ר סנדרצקי פתח את שעריו לחולים בני כל העמים והדתות.

ד"ר סנדרצקי החזיק את בית החולים במשך 27 שנים סוערות. יוהנה, אישתו של הרופא, ניהלה את משק הבית של המוסד ובישלה לחולים, ושלוש מבנותיהם עבדו בו כאחיות. ב־1899 ד"ר סנדרצקי שם קץ לחייו ובית החולים נסגר.

ב־1996, לאחר מאבק ארוך, בניין בית החולים לילדים ברחוב הנביאים 29 הוכרז כמבנה לשימור. מאז ועד היום מתנהל דיון על האופן שבו ישומר. כיום פועלת בבניין עמותת 'שבת אחים', המביאה ילדים מארצות שונות (ביניהן ארצות אויב) לניתוחי לב מצילי חיים בישראל. הילדים והוריהם גרים בבניין לפני הניתוח ובתקופת ההחלמה.

הספר

הספר, הכתוב כספר קריאה ומחקר גם יחד, משחזר את את סיפורם הנשכח של ד"ר סנדרצקי ובית החולים לילדים. הציטוטים מתוך הדוחות והמכתבים הנדירים של ד"ר סנדרצקי, מעלים את קולו ומעוררים תחושה של קריאת אוטוביוגרפיה. הספר מיועד לחובבי תולדות ירושלים וארץ־ישראל, ולמי שמבקש סיפור אנושי, רפואי־הומניסטי.

הספר מכיל פרק מיוחד העוסק בעשרים שנות ההתחקות של פרופ' שמואל ניסן בעקבות ד"ר סנדרצקי; נספח לשימור המבנה שכתבו אדריכלי השימור גיורא ודרור סולר; נספח מיוחד לפעילות העכשווית של הבאת ילדים מהעולם לניתוחי לב, שכתב מר ג'ונתן מיילס; ופרק הקדשה לסילביה ולפרופ' קלמן מן ז"ל, מנהל 'הסתדרות מדיצינית הדסה'. חלקו האנגלי של הספר כולל מבוא מאת פרופ' אבירם ניסן על ד"ר סנדרצקי ופועלו, ופרק על 'שבת אחים' בשפה האנגלית. הכתוביות לתמונות והמפתחות כתובים בעברית ובאנגלית. בספר ישנם עשרות תצלומים, רובם נדירים, ועשרות תחריטים של ירושלים במאה התשע־עשרה.

המחברים

פרופ' שמואל ניסן, ממייסדי תחום כירורגיית הילדים בישראל, ניהל את המחלקה הכירורגית וכירורגית ילדים ב'הדסה הר הצופים'. בצד עבודתו הרפואית פרופ' ניסן הקדיש למעלה מעשרים שנה למחקר ההיסטורי של הספר ולקח חלק מרכזי במהלך הציבורי לשימור מבנה בית החולים.

איתי בחור, סופר ומו"ל המתמחה בכתיבה ובהוצאה־לאור של ספרות חומרי מציאוּת וספרות היסטורית. זהו ספרו החמישי.

בית החולים בצפת חגג בשנת 2010 מאה שנה להיווסדו. לקראת האירוע יזם בית החולים ספר משמעותי ומרהיב המגולל את תולדות המוסד מראשיתו ועד היום. חלקו ההיסטורי של הספר מבוסס על מחקר מעמיק וחלקו האקטואלי מפרט את מחלקות המרכז הרפואי 'זיו' היום.

"ספר זה מוקדש לאחי, גלעד אושר ז"ל, שנרצח בעת טיול במזרח הרחוק בשנת 1996 בהיותו בן 24. הספר מעלה את זכרו של גלעד, ומאפשר לקורא להכיר אותו, לשמוע אותו ולהבין מי הוא היה.

הספר 'תולדות המחקר החקלאי בישראל בתקופת המדינה-בדרך 1920- 1949' מביא את סיפור בניין הארץ מצד המחקר החקלאי, שליווה את ההתיישבות הציונית מראשיתה ואפשר את קיומה, התפתחותה, ביסוסה והצלחותיה.

כאשר סיפור אישי של אדם שזור בסיפור תקופה, ההיסטוריה הופכת לעניין אישי, אנושי וחי. פילו, שהלך בתוך ההיסטוריה של יהדות רומניה ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, נעשה חלק מההיסטוריה. קריאה בספר מעוררת תחושה שההיסטוריה מספרת את עצמה.

קובץ מאמרים ותעודות מתולדות הרוקחות בארץ ישראל.
המאמרים מאירים תחומים ואנשים שונים שנוגעים בענף הרוקחות, ביניהם המשורר דוד שמעוני שהיה סגן רוקח מוסמך, וסיפור ראשיתה של תעשיית התרופות בארץ ישראל.

יום אחד נסענו, הצייר ראובן רזניק ואני, לאיזו פגישה באיזה קיבוץ. האיש עמו נפגשנו לצורך איזה עסק (שמעולם לא קם), חש חובה לארח אותנו ולהראות לנו את הקיבוץ שלו. ראינו רפת, ואיזה גן וכמה מפעלים שחברי הקיבוץ תלו בהם תקוות גדולות, ובסוף הגענו למיזם חדש – יקב.

רומן היסטורי טוב הוא עניין נדיר. רומנים היסטוריים רבים לוקים ברשלנות מבחינת הידע והדיוק בעובדות (וכך הם מעלים תמונת מציאות שגויה, שלא היתה מעולם ויוצרים אצל הקורא רושם מוטעה אודות העבר). רומנים היסטוריים אחרים לוקים בדקדקנות, הם אולי מדויקים, אבל יש בהם יסוד דידקטי-לימודי ואין הנאה בקריאתם.

"על סף ותהום" פורש את יריעת חייו של המחבר מילדותו בצ'כיה-הונגריה, נעוריו במחנות ריכוז וחייו הבוגרים בזכרון יעקב.