איך לבחור הוצאה לאור?

האם לבחור הוצאה לאור גדולה, הוצאה לאור בינונית, או להוציא לאור ספר לבד?

גרוזיה זה לא רק אוכל, ריקודים, טרקים ופולקלור. גרוזיה זו גם תרבות - ספרות ושירה וזהות - ציוויליזציה באזור פראי.

על קורותיו, גלגוליו, תלאותיו ופלאיו של בית החולים האורתופדי הראשון לילדים במזרח התיכון

ספר, כידוע, אפשר לכרוך לפחות בשתי שיטות: כריכה קשה או כריכה רכה. לכל כריכה יש יתרונות וחסרונות. כל כריכה – רכה וקשה - כדאי לצפות בלמינציה מט או מבריקה, כדי להגן על הספר מכתמים, להגדיל את העמידות שלו ולייפות אותו.

הרבה אנשים רוצים לקנות מתנה לרופא. כולם רוצים מתנה מיוחדת ומשמעותית, לא סתמית ושגרתית כמו חפצים שונים, ממתקים ומשקאות. מתנה צריכה לבטא מחשבה ואיכפתיות – להזכיר במשהו את המחשבה והאיכפתיות שהרופא השקיע. ספר הוא שי מיוחד. ספר על רופאים ועל המורשת של הרופאים הוא מתנה מושלמת, אישית ומוקירה. אנחנו מוציאים לאור ספרים בהיסטוריה של הרפואה בארץ. הספרים משמעותיים, יפים, מהודרים, עשירים בידע ובתמונות.

הספר הזה עוסק בזיקנה. הסיפורים והשירים שמכונסים בו חושפים חוויות, מחשבות ותובנות נדירות ביושרן ובישירותן ביחס לזמן-חיים, שבדרך כלל עוקפים אותו בדממה או בשפה מכובסת-מפויסת.

רחוב ארמשנבלי (אגמשנבלי), הוא רחוב מרכזי בטביליסי שנקרא על שמו של המלך הגאורגי דוד הבנאי וכבר כתבנו עליו. הרחוב הזה מתחפש לאירופה: חזיתות אר-נובו יפות, משופצות, נקיות, מדרכות ללא בורות (פחות או יותר), חנויות מותגים. ככל שמתקרבים לקצה הרחוב אירופה מתפוגגת ובהדרגה גרוזיה שבה ונוכחת: חזיתות מתקלפות, בתים מתפוררים, בית חולים שנסגר וניטש... בחלק הזה, הגרוזיני, של הרחוב, נמצא בית מספר 46.

עכשיו, כשחורף בגאורגיה, כדאי לנסוע לקאחתי – אזור היין המובהק ביותר, לבקר ביקבים, לשתות ולצבור חוויות. על היין הגרוזיני אכתוב בהזדמנות אחרת. הפעם אני רוצה להמליץ על ביקור באיקלטו. הגענו לשם ביום סתווי, כשנסענו לנוח אחרי שפרסמנו את ספרנו 'סתיו בטביליסי', עם מצב-רוח נפלא וחברים נהדרים – מתכון בטוח לטיול מוצלח.

כנס העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, בסימן 100 שנה למלחמת העולם הראשונה. הכנס התקיים בפתח תקוה. ההוצאה לאור הציגה את ספרו של ד"ר יוסף צ'רני: "עובד אמתי – קצין עברי בצבא הטורקי ובשבי הבריטי'.

או: מה הקשר בין נודאר דומבדזה ומנדלי מוכר ספרים

מי שמכיר את טביליסי יודע שבשנים האחרונות יש בעיר תנופת בנייה לא רגילה. כל בניין שלישי או רביעי נראה באמצע שיפוץ, תוספות או בנייה חדשה מהיסוד. מי שמכיר את הבתים האלה מבפנים יודע שהם מצטיינים בחוכמת החיסכון (שלא לומר הקימוץ) יותר מאשר בחוכמת הבנייה. הבתים האלה – החדשים, החדישים והמחודשים – קצת רועדים וקצת מתעקמים וקצת מתפרקים ועוד קצת מכל דבר... את זה למדנו והכרנו בשעה שכתבנו את ספרנו "סתיו בטביליסי" - בעצם הספר נכתב בבתים כאלה ויש בו חלקים מצחיקים שמתארים אותם ומוקדשים להם.