במהלך העלילה מרטין מתעמת עם עברו ועם התחנות המשמעותיות בחייו, אמו, חבריו, אשתו, ואמונותיו. הספר מצחיק וההומור שבו מקל על הקורא לבחון את אמונותיו והתלבטויותיו שלו על החיים ועל המוות, על המשמעות ועל השרירות שבקיום ובחידלון.
ספר התבוננות מצחיק ומעלה מחשבות על טעם החיים.

"כמו בחיים, כמו תמיד" אמר מרטין לעצמו, "הם לא רואים ולא שומעים. נפלא להם כל זמן שאני בכורסה והם בשטויות שלהם. אז, מצדם, יכול העולם לעלות באש. לבריאות שיהיה" אמר וצחוק חרישי הצטרף אל הרהוריו, "בעצם" המשיך ודן, "יש הרי המון דרכים למות. לשבת בכורסה, לסבול את הכאבים של מחזור דם מקרטע, ולא לקחת חלק בכלום זה לא למות? הרי כל יום חמישי היא עושה את השניצלים הארורים שלה ופרנץ בא עם הרקיקים המחורבנים שלו והם משחקים להם את הרמי הנלעג שלהם, רק אחרי שווידאו שנרדמתי בכורסה. עולם קסום נוצר בשבילם ברגעים אלו. כמו עכבר שמכרסם רקיק הם מכרסמים בו מהר, לפני שיבוא החתול. מה שנספיק נספיק. אלא שהפעם הם יכולים לחלום את כל הרקיק מצדי. היום החתול לא מגיע." וצחוק סוחף של שחרור עלה בו, "ופתאום מתישהו הם יבינו שאני לא ישן אלא ממש מת בכורסה. ומה יהיה אז, ברגע שיקחו אותי מכאן?" חזר ואמר לעצמו, "אבל שקט ומכובד, בגדים שחורים, הספדים, פנים רציניים, כראוי למאורע. ובתוכם הקלה; הא הא, העיקר שזה לא אני, הם ילחשו לעצמם בשקט. מה מתוק יהיה אז טעם פירורי הרקיק... מה יפים יהיו אז רגעי האושר של משהו חדש שמתרחש. אבל כשלא אהיה שם, ישן בכורסה ביום חמישי, יזכירו אותי עם אנחה חורקת צמודה לשמי, ויגידו לעצמם שבסופו של דבר גם תורם יגיע, ועל זה הרי כל האבל. ועכשיו, כשכלום לא כואב ומאום כבר לא יכאב... ורק שקט מבורך מכאן ולעולם יהיה לי... אח... אם זה למות אני מת."

עמוס סנטהאוז נולד בעפולה ב־1948. עיתונאי ובעל טורים בעברו, שייט וסופר כיום. מלך הפוך הוא ספרו השני; כתיבתו ארכה 22 שנה. ספרו הראשון לא בוכים בלקרימוזה יצא לאור ב־1994 בהוצאת מעריב.