ביקורת תרבותגאורגיהספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
דברים שנשאתי בהשקת המהדורה העברית של אָלוּדָה כֵּתֵלָאוּרִי, מין רשימה ביוגרפית על ואז'ה פשבלה, על גיבורו אָלוּדָה כֵּתֵלָאוּרִי ועל האופן בו נעשו, במידה מסוימת, לאחד.
קרא עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
איתי בחור
ויטיה הלך ולא חזר. שותא מחפש אותו כל היום. החיפושים מתמקדים בין המטבח לדלפק. באה זמרת, היא רוצה לעבוד רק שלוש שעות. אחר כך לשיר.
קרא עודגאורגיהספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
השירה הגאורגית העתיקה החלה והתפתחה, בין היתר, כשירה של נשים; הגברים היו יוצאים להילחם ונהרגים, הנשים היו מקוננות עליהם בחרוזים שחיברו לשמם.
קרא עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
איתי בחור
יש מקומות כאלה. הם מופיעים כשנכנסים אליהם ונעלמים כשיוצאים מהם. זה התחיל בבוקר, אולי עוד לפני שהתעוררתי. בזמן המעורפל הזה, בין תודעה ומוות, חלמתי או חשבתי על ישמעאל, גיבור הספר "מובי דיק" של הרמן מלוויל. כשישמעאל נעשה מודע לכך שהוא מתחיל לבהות יותר מדי בחלונות ראווה של חנויות לממכר ארונות מתי...
קרא עודגאורגיהספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
המלך תמר הוא בעצם מלכה; שמה תמר בַּגְרַטְיוֺני, היא חיה במאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה בגרוזיה, ועד היום דמותה נערצת ומהווה סמל לאומי ופמיניסטי בגאורגיה ומחוצה לה. בספרנו 'סתיו בטביליסי', חדוה רוקח ואני כתבנו ש"היתה בת מלך, הומלכה בעצמה והצליחה להקים מיני־אימפריה בקווקז, למרות הקשיים שבהם נתקלה כ...
קרא עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
איתי בחור
פעם העיר התחתית היתה עיר תחתית. המלחים היו מלחים, הזונות זונות והמבריחים מבריחים. בינתיים העיר מתה.
קרא עודגאורגיהספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
צא ולמד מה גדול כוחם של מים, דו-תחמוצת הפחמן ותמיסת וניל שנתקדשו
קרא עודחדוה רוקח ואיתי בחור
גרוזיה זה לא רק אוכל, ריקודים, טרקים ופולקלור. גרוזיה זו גם תרבות - ספרות ושירה וזהות - ציוויליזציה באזור פראי.
קרא עודאיתי בחור
רחוב ארמשנבלי (אגמשנבלי), הוא רחוב מרכזי בטביליסי שנקרא על שמו של המלך הגאורגי דוד הבנאי וכבר כתבנו עליו. הרחוב הזה מתחפש לאירופה: חזיתות אר-נובו יפות, משופצות, נקיות, מדרכות ללא בורות (פחות או יותר), חנויות מותגים. ככל שמתקרבים לקצה הרחוב אירופה מתפוגגת ובהדרגה גרוזיה שבה ונוכחת: חזיתות מתקלפות,...
קרא עודאיתי בחור
עכשיו, כשחורף בגאורגיה, כדאי לנסוע לקאחתי – אזור היין המובהק ביותר, לבקר ביקבים, לשתות ולצבור חוויות. על היין הגרוזיני אכתוב בהזדמנות אחרת. הפעם אני רוצה להמליץ על ביקור באיקלטו. הגענו לשם ביום סתווי, כשנסענו לנוח אחרי שפרסמנו את ספרנו 'סתיו בטביליסי', עם מצב-רוח נפלא וחברים נהדרים – מתכון בטוח ל...
קרא עוד