אוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
איתי בחור
יש מקומות כאלה. הם מופיעים כשנכנסים אליהם ונעלמים כשיוצאים מהם. זה התחיל בבוקר, אולי עוד לפני שהתעוררתי. בזמן המעורפל הזה, בין תודעה ומוות, חלמתי או חשבתי על ישמעאל, גיבור הספר "מובי דיק" של הרמן מלוויל. כשישמעאל נעשה מודע לכך שהוא מתחיל לבהות יותר מדי בחלונות ראווה של חנויות לממכר ארונות מתי...
קראו עודביקורת תרבותספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
פעם בני האדם האמינו שיצירות האמנות משקפות שלמות שלא מן העולם הזה; אמן טוב נחשב כזה שעבודותיו "אלוהיות" – מושלמות, יפות והרמוניות יותר מהחיים עלי אדמות. בהתאם לאמונה זו, הרגע המכריע במעשה האמנות נחשב לפרק הזמן, שבו האמן מבטל את עצמו ומשמש צינור להזרמת היופי מהעולמות העליונים אל העולם הזה הפגום.
קראו עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
איתי בחור
פעם העיר התחתית היתה עיר תחתית. המלחים היו מלחים, הזונות זונות והמבריחים מבריחים. בינתיים העיר מתה.
קראו עודגאורגיהספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
צא ולמד מה גדול כוחם של מים, דו-תחמוצת הפחמן ותמיסת וניל שנתקדשו
קראו עודאיתי בחור
עכשיו, כשחורף בגאורגיה, כדאי לנסוע לקאחתי – אזור היין המובהק ביותר, לבקר ביקבים, לשתות ולצבור חוויות. על היין הגרוזיני אכתוב בהזדמנות אחרת. הפעם אני רוצה להמליץ על ביקור באיקלטו. הגענו לשם ביום סתווי, כשנסענו לנוח אחרי שפרסמנו את ספרנו 'סתיו בטביליסי', עם מצב-רוח נפלא וחברים נהדרים – מתכון בטוח ל...
קראו עודאיתי בחור
קוטה מרג'נישווילי היה במאי תיאטרון גרוזיני ידוע בתקופה הסובייטית. הוא התמחה בהפקות ענק והקים בטביליסי תיאטרון משלו. הרחוב, שבו נמצא התיאטרון של מרג'נישווילי, קרוי על שמו.
קראו עודאיתי בחור
למי שנמצא במסטיה ומתעניין גם בבני אדם ולא רק בטבע, או שמזג האוויר מאלץ אותו להישאר בעיירה לזמן מה, מומלץ לבקר בבית-מוזיאון של מטפס ההרים הסווני האמיץ מיכאל חרגיאני. בית מספר 36, הוא האחרון ברחוב שנושא את שמו של חרגיאני, אחריו שדות ואחריהם ההרים היפים של הקווקז.
קראו עודאיתי בחור
שבת. בשש בבוקר יצאנו מטביליסי. נסענו נסענו נסענו. יום שלם. שתים-עשרה שעות. חלפנו על פני העיירה המדכאת גורי (שם נולד סטלין) והפעם לא נכנסנו לשם. המשכנו לכותאיסי, שם צילמנו את המעיין שממנו לקח שוליית הרוקח מיטרופן לרידזה את המים לגזוז הקרם המפורסם שלו (על הגזוז המיוחד של לרידזה יסופר בהרחבה בהזדמנו...
קראו עודחדוה רוקח ואיתי בחור
גרוזיה זה לא רק אוכל, ריקודים, טרקים ופולקלור. גרוזיה זו גם תרבות - ספרות ושירה וזהות - ציוויליזציה באזור פראי.
קראו עודאיתי בחור
מי שמכיר את טביליסי יודע שבשנים האחרונות יש בעיר תנופת בנייה לא רגילה. כל בניין שלישי או רביעי נראה באמצע שיפוץ, תוספות או בנייה חדשה מהיסוד. מי שמכיר את הבתים האלה מבפנים יודע שהם מצטיינים בחוכמת החיסכון (שלא לומר הקימוץ) יותר מאשר בחוכמת הבנייה. הבתים האלה – החדשים, החדישים והמחודשים – קצת רועד...
קראו עוד