סל הקניות ריק

חנות הספרים

פנים וגוונים של חיים יהודיים במיין

  • מאת: חדוה רוקח
  • עמודים: 272
  • מסת"ב / קוד קטלוגי: 978-965-7459-58-4
  • כריכה: קשה
  • שנת הוצאה: 2026
  • מחיר קטלוגי: 580

"זהו הפרויקט האמנותי המוזמן הגדול ביותר עד כה, שמתעד את רוחב היריעה של החיים היהודיים במיין וחוגג זהויות יהודיות וכאלה שמסתעפות מהן."
מליסה מרטנס יברבאום, אוצרת משותפת, מנכ"לית מועצת המוזיאונים היהודיים בארצות הברית (2024-2014)

אלבום אמנות זה יצא לאור ב-2026 במהדורה ראשונה לאספנים. האלבום מכיל 282 צילומים ומלווה בטקסטים בעברית ובאנגלית. האלבום נולד מתוך פרויקט הצילום 'אמפרסנד', שהוזמן על ידי המוזיאון היהודי במיין; הוא מהווה אבן דרך בעשייתה האמנותית של הצלמת חדוה רוקח ומציג את שפתה הייחודית — שילוב של רגישות אנושית, מבט חד לפרטים ויכולת נדירה ללכוד רגעים טבעיים. כ־200 מצילומיה יוצגו בין מרץ למאי 2026 בתערוכה רחבת־היקף במוזיאון, חלקם ייכלל באוסף הקבע שלו, כהכרה בחשיבותו האמנותית ובתרומתה של הצלמת לתיעוד האמנותי של החיים היהודיים בני זמננו.

על האלבום

הספר 'פנים וגוונים של חיים יהודיים במיין' הוא דיוקן רחב־יריעה ואינטימי של קהילה ייחודית — קהילה שנבנית מתוך ניגודים, חיבורים ותנועה מתמדת. כשחדוה רוקח, צלמת ישראלית, הגיעה למיין בשנת 2025, היא נכנסה לעולם שהרחיב את שפתה האמנותית ואת הבנתה את מושג הזהות. במהלך שתי עונות ויותר מ־7,000 מייל, חדוה צילמה כמעט 300 אנשים – יותר מאחוז מאנשי הקהילה היהודית של מיין – במקומות שבהם חייהם מתרחשים: מטבחים וסדנאות, יערות וחופים, ערים שוקקות ועיירות שקטות.

הפורטרטים שצילמה באור טבעי חושפים פסיפס חי ותוסס של יהודי מיין — יהודים מלידה ומבחירה, משפחות מעורבות, תושבים עונתיים, ואנשים שחשים עצמם יהודים. כל צילום נושא בתוכו אותנטיות, אמון ויופי יומיומי של חיים אמיתיים. בשילוב תובנותיהן של דון לה-רושל, מנכ"לית המוזיאון היהודי במיין, ושל האוצרת־שותפה מליסה מרטנס יברבאום, הפרויקט מרחיב את גבולות הדמיון ומציע התבוננות חדשה ומורכבת על המושג "חיים יהודיים" כיום.

מעבר להיותו ספר צילום, 'פנים וגוונים של חיים יהודיים במיין' הוא מסע של דיאלוג, גילוי וקירבה אנושית. הוא מזמין את הקוראים לשוטט, להקשיב, ולהכיר קהילה מושרשת שמשתנה ללא הרף — חגיגה של זהות בתנועה ושל סיפורים רבים.

על הצלמת

חדוה רוקח היא צלמת ישראלית שעבודתה עוסקת בזהות, שייכות ובצדדים הפואטיים הטמונים בשגרת היומיום. רוקח ידועה בדיוקנאותיה המצולמים באור טבעי וביכולתה ליצור אמון עמוק עם האנשים שהיא מצלמת; היא מביאה אל הצילום התיעודי גישה אינטימית, אמנותית וממוקדת אדם.
מסעה ברחבי מיין — שנפרש על פני אלפי מיילים, שתי עונות וכמעט 300 פורטרטים — עיצב את 'פנים וגוונים של חיים יהודיים במיין'. בעין רגישה ובאינסטינקט של מספרת סיפורים, היא מצלמת אנשים במקומות שבהם חייהם באמת מתרחשים, וחושפת את העושר והמגוון של החוויה היהודית העכשווית.

הצילום של רוקח מזמין את הצופים להאט, להתבונן מקרוב, ולגלות את היופי הטמון בחיים אמיתיים וברגעים אמיתיים.

 

לגלות מקום, לחשוף משמעות

מליסה מרטנס יברבאום *

כאחת שזה מקרוב באה למיין (עברתי מברוקלין, ניו יורק), למדתי שהבנת התרבות המקומית כאן דורשת אופנים חדשים של התבוננות והקשבה. קצב החיים היהודיים פועם כאן במקצב שונה ובעוצמה שונה; סימני הנוכחות היהודית פחות ניכרים במרחב הציבורי; והחוויות היהודיות נפרשות בהרמוניה עם הסביבה של מיין — מקום שכיום תשעה־עשר אלף יהודים קוראים לו בית.

כאוצרת ותיקה בתחום ההיסטוריה היהודית, וכחלק מתהליך ההתמצאות שלי, מצאתי את עצמי נמשכת לתיעוד ההיסטורי הקיים, שמתעד את החיים היהודיים במדינה. ניתן למצוא במיין נושאים, שמזוהים לעיתים קרובות עם החיים היהודיים־אמריקאיים במאה העשרים — הגעה לארץ החדשה, עבודה, פנאי, חגים, חגיגות, מוסדות קהילתיים, שירות צבאי והמשכיות של מסורות יהודיות. ואכן, קווי המתאר של החיים היהודיים במיין משתלבים בקלות עם נרטיבים ותיקים של תרבות התפוצות — החיפוש אחר בית, ביטחון, נוחות וקהילה, לצד משמעות ויופי מתמשכים.

עם זאת, כשמוזיאונים וארגונים קהילתיים יהודיים חפצים להעמיק מבט ולהבין את מהותם של חיים יהודיים במאה העשרים ואחת, עבודתה של הצלמת חדוה רוקח, המוצגת כאן, מציעה נקודת מבט חדשה ושפה רעננה. עבודה זו מכילה יותר ממאתיים מצולמים; זהו הפרויקט האמנותי המוזמן הגדול ביותר עד כה, שמתעד את רוחב היריעה של החיים היהודיים במיין וחוגג זהויות יהודיות וכאלה שמסתעפות מהן.
עבודתה של רוקח מזמינה את הצופים אל מעבר לעדשה ואל תוך מרחבים אישיים, שבהם מתרחשות פעילויות מגוונות — מהיומיום של פנקייק וקפה, דרך סיפורים שמסופרים במהלך משחק קלפים ודרך עריכת טקסים מלווים במוזיקה, ועד לעבודה־המתמדת הנחוצה לשימור התרבות היהודית, במיוחד בקהילות קטנות ומרוחקות.

נוסף על כך, צילומים אלה מסייעים לנו לבחון מחדש הנחות שהשתגרו ביחס לחיים היהודיים במיין ולהתמודד עם סטריאוטיפים. הם מציגים למעלה מאחוז אחד של תושבי־מיין היהודים כיום, שחיים את יהדותם באופנים צפויים ולא צפויים. תהליך הצילום של רוקח — אותו ערכה יחד עם בן זוגה, הסופר איתי בחור — היה תהליך משולב של בניית קשרים יחד עם עבודת אמנות. המסעות הארוכים של הזוג הישראלי ברחבי המדינה יצרו פתח לשיחות והבנות, שלא היו מתרחשות אחרת, והם מציעים מודל חדש לדיאלוג באמצעות אמנות ושליחות תרבותית. בהקשר של תקופתנו, הפרויקט הזה — של הצלמת ושל המוזיאון — הוא נועז, מעודד ומזכיר לנו מה עוד אפשרי בהמשך הדרך.
כשנתבונן בצילומים שבספר זה ובתערוכה הנלווית במוזיאון היהודי של מיין, אין ספק שנמצא דרכים חדשות להתבונן אלה באלה ולהקשיב זה לזה.

____________________

* מליסה מרטנס יברבאום היא מובילה תרבותית ידועה, אוצרת ויועצת לתערוכות. במשך עשרות שנים עבדה עם מוזיאונים יהודיים. בין היתר שימשה כאוצרת במוזיאון היהודי של מרילנד (2007-1997), כמנהלת האוספים והתערוכות במוזיאון המורשת היהודית (2014-2008), וכמנכ"לית מועצת המוזיאונים היהודיים בארצות הברית (2024-2014).

 

© 2021 איתי בחור – הוצאה לאור. כל הזכויות שמורות. הוקם ע"י as2 e-consulting

האתר משתמש בקובצי Cookie לשיפור חוויית הגלישה ולניתוח פעילות האתר באמצעות Google Analytics.
המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש בקובצי Cookie בהתאם למדיניות הפרטיות.

אני מאשר