הבנייה החופשית: במבט אישי

פתח־דבר          7

הבהרת מושגים             10

חלק ראשון — שורשי הבנייה החופשית והתפתחותה

מבוא כללי          14

א. הבנאות בימי הביניים             18

ב. הבנאות באנגליה       25

ג. 'חובות קדומים'          38

ד. ד"ר אנדרסון וספר 'החוקות'  51

ה. 'מודרנים' מול 'קדמונים'         57

ו. מבט היסטורי על תקופת ההתהוות      67

ז. אנגליה וצרפת: שתי גישות     73

ח. סיכום: תיאוריות על מוצאנו    80

חלק שני  — מסדר הבונים החופשים ומאפייניו

ט. לנדמרקים     96

י. הלנדמרקים והמשפט המסוני  108

יא. מסדר הבונים החופשים        114

יב. הבנייה החופשית בארץ        124

חלק שלישי  — דברי הגות

יג. טקסים וריטואלים      140

יד. סמליות והרמוניה      147

טו. אדם חופשי ומוסריות            157

טז. בנייה סמלית בעידן המודרני             162

יז. הבנייה החופשית ואמונה דתית          169

יח. האם הבנייה החופשית רלבנטית?     175

יט. הבנייה החופשית כשיטה חינוכית      180

כ. צדקה            183

סוף דבר: חיי אדם          187

שירים מסוניים  188

רשימה ביבליוגרפית       194

מפתח 199

בשנת 1994 ראה אור קובץ מאמרים שלי בשם 'הבנייה החופשית — מבט אישי', שהיה מיועד לאחי מסדר הבונים החופשים. הספר הנוכחי מבוסס על קובץ זה, תוך התאמות ותוספות, והוא מיועד הן לאחי המסדר והן לקהל הרחב. התלבטתי באיזו דרך להציג את הנושאים השונים והגעתי למסקנה, כי מוטב לכוון את דברי לכל מי שמתעניין בבנייה החופשית, ותוך כדי כך לכלול גם מידע שיתרום לאחי המסדר. הואיל והספר מיועד לקהלים שונים, יש צורך להבהיר למי שאינם בונים חופשים את המונחים השגורים בבנייה החופשית.

ספר זה אינו מיועד להיות ספר הדרכה שיטתי. יש בו מיזוג של מידע וחומר־רקע בסיסי הנשענים על לימוד ועל הרהורים אישיים שלי. כמו־כן נכללו בו נושאים שונים פרי עטי, אותם העלתי בהרצאותי בלשכות. הנאמר מתבסס על ספרות מגוונת ועל מקורות בדוקים אך הדעות המובעות מבטאות את דעותי־שלי והן על אחריותי הבלעדית.

פתחתי בהבהרת מושגים הכרחיים, השגורים בבנייה החופשית ואינם נהירים למי שאינם חברים בה. הנושאים השונים רוכזו בארבעה חלקי הספר. הראשון מתמקד בהיסטוריה של הבנאות בימי הביניים ובתחילתה של הבנייה החופשית הסמלית. השני מוקדש להבהרת נושאים מִבְניים של מסדר הבונים החופשים על ענפיו, כולל הבנייה החופשית בארץ, ובשלישי ריכזתי עיונים בכמה נושאים מרכזיים. בחלקו האחרון של הספר מובאים שניים מהשירים העתיקים, כולל מקורם האנגלי. יש כאן ניסיון להציג את הבנייה החופשית על כל צדדיה בצורה שווה לכל נפש. נקודת המוצא היא נקודת המבט האישית שלי. עם זאת, כל הדברים אותם אני מציג כעובדות היסטוריות הם בדוקים ונסמכים על תיעוד במקורות. בכדי לא להכביד על הקוראים צמצמתי במכוון וככל האפשר את הערות השוליים ואת ההפנייה למקורות, פרט לציון מקור הכרחי פה ושם. אני סבור, כי מרבית הקוראים מבקשים לדעת יותר, אך אינם מעוניינים בספר מחקר. הבאת כל המקורות בהערות־שוליים, או כניסה לדיון בדעותיהם של חוקרים שונים, הייתה מכבידה על קוראים שאינם מעוניינים במחקר ופוגעת בהשגת מטרתי. לכן נמנעתי מהסמכת הדברים על תיעוד, כנהוג בספרי מחקר. בִּמְקום זה ישנה בסוף הספר רשימה ביבליוגרפית תמציתית. ברשימה זו כללתי ספרים ומאמרים נבחרים מתוך הספרות הענפה הקיימת. אני מודע לשפע העצום של חומר על הבנייה החופשית באינטרנט ואני ממליץ להשתמש בו להרחבת הידע. בו בזמן אני רואה לי לחובה להדגיש, כי שימוש באינטרנט מצריך זהירות מירבית; מצויים מאמרים רבים בהם הנאמר אינו תמיד ברמה ובדיוק מדעיים. לעולם לא תזיק בדיקה של המידע ביותר ממקור אחד לשם וידוא מהימנותו. במיוחד יש להיזהר מאתרים אנטי־מסוניים ברשת, וכאלה מצויים בשפע. רבים מהם קשורים בהתקפות מטעמי דת ואמונה או שהם מוּנָעים על־ידי אג'נדה של הכותב.

במהלך השנים נוכחתי לדעת, כי אנשים מצטרפים למסדר הבונים החופשים מסיבות שונות ומגוונות, וכי רבים מהם מחפשים שותפים להתמודדות עם נושאים ערכיים; זהו חיפוש אחר משמעות לחיים. התלבטות רעיונית הייתה בין מאפייניו של המסדר מאז תחילתו לפני יותר משלוש מאות שנה. הואיל ויש שוני רב בכל תחומי החיים בין תקופתנו לבין התקופה בה החל המסדר, ראוי לבחון באיזו מידה עדיין יש משמעות לעקרונות ולרעיונות שהנחו את האבות המייסדים במסגרות חברתיות ותרבותיות כה שונות מאלה שלנו כיום. בחינה כזו נעשית להלן בשני פרקים העוסקים בתנאים החברתיים, הסוציו־אקונומיים והפוליטיים בחברות בהן החל המסדר להתפתח. אני מקווה כי פרקים אלה יביאו את הקורא להבין, כי גם החברה הישראלית על מרכיביה השונים, משפיעה על אופי המסדר בארץ.

לפני כשנה ראה אור ספרי 'חובות קדומים' בו ריכזתי חומר מחקרי על תעודות החוקות העתיקות של המסדר. מאחר שלתעודות אלה יש חשיבות רבה בתולדות הבנייה החופשית, ישנה חפיפה הכרחית בין שני הספרים. עם זאת, היות והתעודות העתיקות אינן מרכז דיוננו כאן, מוקדש להן הפעם מקום מצומצם. הוא הדין לגבי ספר 'החוקות' של ד"ר אנדרסון; גם לנושא זה התייחסתי הפעם בקיצור וללא התייחסות למקורותיו.

לעונג לי להודות לאחי לשכת האם שלי, לשכת 'ראובן' מס' 1, אשר הניעוני לכתוב את הקובץ המקורי. חוב מיוחד במינו אני חב לאחי שמואל עוזיאל ז"ל, בו אני רואה את מורי ורבי. בדבריו מרחיבי הדעת כנואם ובאין־ספור פעמים של שיג־ושיח שקיימנו בינינו, השפיע שמואל על כיוון התעניינותי ותרם לחידוד ראיית האספקטים התרבותיים הומניסטיים של תורתנו. אחי האהוב חיים עמנואל חלפון ז"ל שימש ומשמש לי דוגמא גם לאחר שנים מאז הלך מאיתנו. אני חש בחסרונו הן בלשכה והן כאב, אשר תמיד יכולתי לפנות אליו בכל עניין, קטן כגדול. הוא יחסר לי לעולם. אני תקווה, כי ממקומם במזרח הנצח יִרְווּ אחַי שמואל וחיים־עמנואל נחת מאחיהם עוּל הימים, הרואה בהם מורי דרכו.

כאשר הוקמה לשכת המחקר 'גוויל' מס' 82 היה לי הכבוד לעמוד בראשה במשך חמש שנותיה הראשונות. במסגרת זו קיבל המחקר המסוני במה בולטת יותר בישראל. לאחי הלשכה, ובמיוחד לאחי וידידי ליאון זלדיס, נשיא הלשכה, אני חב תודה על תרומתם.

תקוותי היא, כי לכל אלה יהיה ספרי שכר כנדרש וכמגיע. לא פחות מכך אני מקווה שהצלחתי לעורר בקוראים רצון לעוד. אם זאת השגתי, והיה זה שכרי.

דני דורון

מבוא כללי

הבנייה החופשית מסקרנת רבים ומדי פעם מופיעות נובלות המתיימרות לחשוף את 'סודות הבונים החופשים'. עצם הפופולאריות של נובלות אלה מצביעה על העניין של הקוראים בנושא. לצערי הרב יצרו ספרים אלה אצל רבים תמונה דמיונית, שאינה תואמת את העובדות ההיסטוריות. היות ואומרים שהבונים החופשים הם 'מסדר סודי', מה יכול להיות מושך ומסקרן יותר מהצצה דרך חור המנעול? נכון שרואים רק חלק, ולפעמים גם מעוות, אבל… אני מקווה, שהקורא לא יחוש קושי בהתנתקות מהתמונה אותה כבר צייר לעצמו על בסיס אותן נובלות. בפרקים הבאים אתייחס למוצא המסדר על בסיס מקורות מתועדים ללא כל סיפורים דמיוניים.

לא אחת אני נשאל מהי הבנייה החופשית. אני נוהג להשיב בהגדרת הבנייה החופשית את עצמה. למעשה, הגדרה זו היא אחת מאושיות היסוד של המסדר:

"הבנייה החופשית מיוסדת על אוּמנות הבנאות המעשית ועל הפירושים הסמליים שאנו נותנים לה, במטרה ללמד אמונה ומוסר".

במילים אחרות: הבנייה החופשית עושה שימוש במושגים מעולם הבנאות ובכלי־עבודתם של הבנאים, כיסוד לסמלים המשמשים אותה בתהליך חינוכם של האחים ברוח עקרונות מוסר. על־מנת לא להיות סתמי, הבה נשתמש בדוגמא פשוטה: לעתים אומרים על אדם זה או אחר שהוא מחוספס. אנו מצפים ממנו שישייף את הזיזים ויחליק אותם. בשביל מי שאימצו את עולם הבנאות, מה פשוט יותר מאשר לדָמוֹתוֹ לאבן בלתי־מסותתת ולתת לו באופן סמלי איזמל ומקבת — שהם כלי עבודתו של הסתת — בכדי שיסיר מעצמו את הזיזים?! הנה עשינו כאן שימוש בכלים ובמושגים מעולם הבנאות, אבל הכוונה היא לסיתות־עצמי של האח; לא לסיתות פיזי, אלא לסיתות רוחני ונפשי.

אין ספק שבמהלך התפתחותה ינקה הבנייה החופשית ממקורות רבים. בסופו של דבר הביאו עימם הבנאים של ימי הביניים, וכל מי שהצטרפו ללשכות במאות ה־17 ואילך, את עולמם התרבותי והרעיוני. לכן נטמעו במהלך הדורות סמלים ומשמעויות אשר מקורם הוא בתרבויות רבות ושונות. מבחינתם של חוקרים, חשוב לבדוק את מוצאם של הרעיונות והסמלים בהם משתמשת הבנייה החופשית וכן את התפתחות הדברים. אני יוצא מההנחה, כי הקורא המצוי מחפש מידע יותר מִשהוא רוצה לדעת מהו המקור המדויק ואיך התפתחו הרעיונות. לקורא זה מכוונים דְּבָרַי. זאת ועוד: היות והבנייה החופשית מגדירה את עצמה כשיטה לחינוך־עצמי, ראוי להרהר באם המקור ממנו נלקח רעיון כלשהו הוא העיקר, או שמא העיקרון הרעיוני המיוחס לאותו סמל הוא החשוב. האם מְשָנֶה להיותי בונה חופשי אם מופיע או לא מופיע סינר של בנאים בציורים עתיקים? מהו העיקר ומהו רק מידע? בהחלט מעניין לדעת מהיכן נלקח הסינר, אבל אין לזה השפעה על השגת המטרה העיקרית: חינוך למוסריות. שאלה זו אני משאיר פתוחה להכרעתו של הקורא.

אחת השאלות הנותרות ללא מענה ודאִי היא השאלה מה גרם לאנשים להצטרף ללשכות של הבנאים? פרט ליוצאים מהכלל, אין לנו תשובה מתועדת מפי האיש עצמו. למעשה אין זה שונה מהאחים המצטרפים כיום; רובנו המכריע לא משאיר בכתב עדות מדוע הצטרפנו. אם כך, כיצד ידעו הדורות הבאים מה הניע אותנו להצטרף? אין לי ספק כי לא ניתן להבין את המסדר ללא הבנת המרכיבים שהשפיעו על חבריו. מצד שני, בהעדר עדות ממקור ראשון עלינו להסתפק בהשערות בלבד. אנו מנסים לבסס את השערותינו על תפיסה כוללת של כל המרכיבים החברתיים, התרבותיים והכלכליים — מה שנקרא היסטוריה חברתית. על בסיס אלה ניתן לשער — רק לשער — מה היו המניעים האפשריים להצטרפות אותו אדם למסדר. נקודת־ראות זו תבלוט בניתוח הדברים להלן.

על מחקר היסטורי       

המחקר ההיסטורי עבר שינויים משמעותיים ביותר מאז הרבע האחרון של המאה ה־19. ההיסטוריון הגרמני לאופולד פון רַנְקֶה (1795-1886) תרם לשינוי מהותי בשיטתיות של המחקר ההיסטורי, כאשר הפך את כתיבת ההיסטוריה מהצגת דעות ללא ביסוס עובדתי, למדע חברתי המחייב ביסוס כל תיזה על מקורות בדוקים, כפי שנעשה בכל מדע חברתי. במילים אחרות: על החוקר להתחיל בהצגת התיזה אותה הוא רוצה לבדוק, עליו לציין את המקורות עליהם הוא מסתמך, לנתחם, למיינם ולפרט את מסקנותיו. אין זה שונה, כיום, מכל מחקר מדעי אחר בתחום מדעי החברה. המגבלה הבולטת במחקר המסוני היא קיומם של חללים עליהם אין לנו מידע בדוק. בהחלט לגיטימי לציין שאין לנו מידע מתועד. לא פחות לגיטימי לשער השערות מה יכול היה, או סביר היה, שיקרה. לא לגיטימי להעלים את עצם קיומו של חלל כזה ועוד פחות מכך להציג השערות שלנו כאילו הן עובדות בדוקות. לדאבון לבי מצוי ברחבי האינטרנט חומר רב אשר כתבו בונים חופשים ובו מוצגות תפיסות אשר לא ניתן לבססן על עובדות. מצויים אלפי מאמרים בהם אין ולו ציון מקור אחד. מה שאף גרוע יותר: על יסוד הנחות בלתי מבוססות פיתחו אותם אחים תיאוריות נטולות בסיס ורבים חוזרים על הדברים בלא־דעת. הדוגמא הטובה ביותר היא האמירה כי "הבנייה החופשית התפתחה מגילדות של בנאים מעשיים". כפי שאוכיח בהמשך הדברים, אמירה זו פשוט מוטעית; ההתפתחות לא הייתה מגילדות של בנאים (שהיו מעטות ביותר) אלא מלשכות. אמירה פופולארית אחרת קושרת את הבנייה החופשית לאבירים הטמפלרים. גם זו רק אגדה וגם איתה אתמודד בהמשך הדברים.

הדוגמא הבאה תמחיש את אחת המכשלות השכיחות: אליאס אשמול רשם ביומנו ב־16 באוקטובר 1646 כי באותו יום נעשה בונה חופשי וציין את המקום: ווארינגטון, וכן ציין את שמותיהם של מי שהיו נוכחים באותו אירוע. זוהי העדות המתועדת הראשונה לקבלת אדם שלא היה בנאי לפי משלח־ידו, ללשכה אנגלית של בונים חופשים. ביומנו ציין רק את העובדה עצמה אבל לא כתב מאומה על מי הביאו ולא מדוע הצטרף. פירושו של דבר, כי עדות מכלי ראשון על הסיבות להצטרפותו אין לנו. אולם מאחר שאנו יודעים על האיש לא מעט, ניתן להניח כי העניין שלו בעתיקות והתעניינותו בנושאים של מדע ואלכימיה, כמו גם מידע על גיסו שהצטרף איתו, כל אלה היו ככל הנראה בין הגורמים שהשפיעו על הצטרפותו. כלומר: מעמדו החברתי, השכלתו, החוגים החברתיים איתם התרועע, וכן הנושאים בהם התעניין, כל אלה יוצרים בסיס הכרחי בכדי לשעֵר מה עשוי היה לגרום לו להעשות בונה חופשי. זאת ועוד: בספרות המסונית מוזכר אשמול לעתים קרובות כאדם הראשון שהתקבל באנגליה ללשכה של בונים חופשים למרות שלא היה בנאי. דא עקא, האנשים המוזכרים על־ידו ביומנו נבדקו גם הם ומתברר שהם לא היו בנאים במקצועם. מכאן נובע, שעדותו הכתובה של אשמול מוכיחה כי הוא עצמו לא היה הראשון; קדמו לו אותם אנשים שהוא נקב בשמותיהם; הוא רק הראשון שתיעד את כניסתו.

להלן נתמקד בעיקר בבנייה החופשית הסמלית. היות וכבר ראינו כי המסדר עצמו מגדיר את עצמו כמבוסס על הבנאות המעשית של ימי הביניים, לא ניתן להבין את הבנייה החופשית בעת החדשה ללא התייחסות לבנאים המעשיים של ימי הביניים וללשכות בהן עבדו. אין ספק, כי קבלת אחים שאינם בנאים לפי משלח־ידם ללשכות של הבנאים המעשיים, היה המקור ממנו התפתח כמאה וחמישים שנה מאוחר יותר מסדר הבונים החופשים. לכן חשוב להבין את דרכי פעולתן של לשכות הבנאים המעשיים ואת הרעיונות שהתפתחו בהן. להלן יושם דגש על הבנאות באיים הבריטיים, משום שלמיטב הבנתי הבנייה החופשית הנָּה מוצר אנגלי מובהק. לכן נבחן גם את הרקע החברתי והתרבותי של התקופה, במטרה להבין את הבנייה החופשית הסמלית, שהתפתחה מאותן לשכות.

אברהם   41.

אבירים טמפלרים   16, 34-33, 57, 78, 120.

אבן־פינה (אבן־מסד)   100.

אגדה

אגדת ארבעה המעונים   44.

אגדת הדרגה השלישית   101-102, 105, 117.

אגדת יורק   32, 41, 49, 90, 106, 197.

אגודה מלכותית   59, 69-70, 77, 170.

אולבן, סנט   41, 197.

אומנויות חופשיות (מדעים חופשיים)   34, 40, 153.

אוקלידס   41, 153.

אחימן רזון   61-62, 100, 197.

אימפריה רומית קדושה   18-19.

אימרת הבנאי   83, 85, 103.

אנדרסון, ג'יימס   9, 38, 47, 51-56, 58-59, 61-62, 76, 78, 85, 101, 173, 197.

אקסטר   27.

אשמול, אליאס   16-17, 35, 47, 67-69, 76, 82, 87-88, 90, 114, 116, 162, 170.

אתלסטן   40.

בגמאן, ד"ר ווילהלם ג.   45, 53.

גורודיסקי, מארק   132.

גיאומטריה   34, 40, 153.

גילדה   16, 18, 21-23, 27-32, 43-44, 48, 70, 73-74, 81-82, 93-94, 114, 159, 164, 196.

דאייר, קולין   147, 195-196.

דה מוליי, ז'אק   33-34, 78.

דוד המלך   120.

ד'זאגולייה   52-54, 69, 76-77, 170.

דירקהיים, ד"ר אמיל   71.

דרגות

אדומות   91, 119-120.

גבוהות   78, 121-122.

חבר־בונה   10, 58, 60, 83, 97, 114, 118.

כחולות   118-119.

רב־בונה   10-11, 53, 60, 78, 97, 118-119, 122.

תלמיד־בונה   10, 60, 97, 114, 116, 118, 187, 191, 193.

קריפטיות   120.

שבייה   120.

דרמוט, לורנס   61-66, 100, 197.

האווז והסבכה   58, 115.

האנזה   23.

היכל ארון הברית   119, 123.

היכלנים — ראה אבירים טמפלרים

היסטוריה

אגדתית   41, 49-50, 52, 89, 197.

חברתית   16, 67, 73, 75, 93.

המאירי, אביגדור   133.

הרמוניה   147, 151-155.

הרמס  (טרסמגיסטוס)   41.

הררי, ד"ר חיים   133.

השמשוני, שמואל   125-126.

ווארד, אריק   73, 82, 84-87, 94, 196.

ווארן, צ'ארלס   126.

וסאל   20-21, 158.

ז'בוטינסקי, זאב   133.

זלדיס, לאון   9, 124, 136, 198.

חובות

הבנאי   32, 40-42, 48-49, 100, 106-107.

קדומים ומנהגים אחרים   96-97.

כלליות   42.

פרטיות   43.

קדומים 9, 19, 27, 30, 32, 34, 38-41, 45-52, 55, 58-59, 61, 68-  69, 74, 81, 89-91, 96-97, 100, 106-107, 114, 116-118, 145, 153, 188, 197.

חוקות  גותיות   53, 197.

חירם (מלך צור)   119.

חירם (חורם)־אבי(ו)   117, 119.

חסות   11, 58-61, 63-65, 92, 105-106, 108-110, 119, 121-122, 125-132, 134-136, 142.

טמפלרים — ראה אבירים טמפלרים

טרסמגיסטוס — ראה הרמס

יודלביץ, דוד   128, 133.

יורק (העיר)   28, 32, 41, 49, 61, 119.

כוח עליון   55, 97, 109, 112-113, 133, 169-174.

כרמייה, אדולף   132.

לאון, יעקב־יהודה   66.

לוי, שבתאי   124, 130, 135-136.

ליבוביץ, פרופ' ישעיהו

ליטווינסקי, יעקב אלחנן   127-128.

למך   40.

לנדמרק, לנדמרקים   11, 52, 96-110, 113, 117, 147, 172.

לשכה פרטית   59, 115.

לשכה גדולה, של

אירלנד   61-62, 108, 110, 112, 169.

לאומית לארץ־ישראל (לישראל)   126, 129, 131-134.

לאומית של מצרים   125-126, 129, 131-132.

לאומית של צרפת   108, 112.

למדינת ישראל   106, 109, 112, 125, 129-130, 132, 134-137.

מאוחדת של אנגליה   52, 62, 66, 110, 130, 173.

מאוחדת של גרמניה   134.

מודרנים   57, 60-61, 64-66, 104-105, 121.

סימבולית של גרמניה (בנֵכר)   125, 130-131, 133.

קדמונים   57, 61-66, 101, 104-105, 119, 121.

של צרפת   64, 112.

מאקי, אלברט ג'   101-106, 194, 198.

מאריי, רוברט   68, 90.

מגיסטרטים   18.

מזרח גדול

של מצרים   129, 131-132.

של צרפת   112, 125-126, 129, 134, 173.

מיפלמן, ליאו   130-131.

מלדרם, בריגדיר   128.

מוריס, רוברט (רוב)   126-127.

מנוסקריפט

לשכה גדולה מס' 1   39, 41.

סלואן   46-47.

קוק   36, 38-41, 46, 54, 82.

רגיוס   38-42, 46, 82.

רוברטס   59.

מדעים חופשיים — ראה אומנויות חופשיות

מונטגיו, לורד   51, 53, 77.

מורין, סטפן   65, 121-122.

מירק   39-40.

מקדש שלמה   41, 49, 78, 117-120, 127.

מקלאוד, וואלאס   197-198.

משפחות (של מנוסקריפטים)   39, 41, 45-47, 54.

משפט מסוני   108, 110-111, 123.

נואחידים   117.

נוסח סקוטי קדמון ומקובל   34, 65, 78, 92, 119-122, 137.

נטר, קרל   127, 132.

סאדלר, הנרי   62, 195.

סאייר, אנתוני   77.

סאסקס, הדוכס   66.

סדירות   109-113.

סוקרטס   117-118, 163.

סטיבנסון, ד"ר דיויד   82, 92, 196.

סטיוארט, טרוור   69.

סטיוארט, צ'ארלס אדוארד   121.

סיל־קון, פ. וו.   86-89, 196.

סמית, אדם   75.

ספר החוקה   52.

ספר החוקות   9, 38, 40, 48, 51-55, 58, 61, 101, 173, 197.

עובדיה מברטנורא   172.

פאונד, רוסקו   104-106, 109.

פאן, אבל   133.

פודור, פרופ' אנדור   133.

פוחובסקי, ד"ר לאון   133.

פטרמן, הנרי   126.

פיאודליות   19-21, 34, 75.

פייגנבאום, ד"ר אריה   133.

פיין, ג'ורג'   53-54, 77.

פיתגורס     153.

פלוט, רוברט ד"ר   47, 58, 68-69, 82, 87.

פלויד, רולה   126-127.

פרהליך, ד"ר יוליוס (ד"ר רון, יונה)   125.

פרופר, עמנואל   131, 133.

פריצ'ארד, סמואל   60, 63, 65, 92, 101, 104, 117-118, 120-122, 196.

פרמייר גראנד לודג'   59-62, 64-66, 69, 77, 101, 104.

פרסטון, וויליאם   46-47, 85, 90, 92, 97-98, 109, 195.

צ'ארטר   11, 21-22, 29, 45, 48, 59, 62-63, 65, 107-109, 127, 135.

קאר, הארי   81-84, 94, 104, 195-196.

קולגיה (קולגיות, קולגיום)   18, 22-24, 30, 32, 164.

קומנדה   20-21.

קומפניה   20-21, 23-24

קומפני לונדונית של בנאים   23, 27, 29-31, 35, 52, 68, 83, 88.

קומפניונים   26, 32, 72-73, 80.

קונדר, אדוארד   29-30, 35, 195.

קטכיזם   58, 84, 91-92, 114, 116.

קרומוול, אוליבר   76, 87.

קלארק, פטר   69-70, 74, 82-84, 92, 94, 194, 197.

קלובים   29, 36, 58, 68-72, 74, 82-84, 89-94, 115-116, 162, 194-195, 197.

קרל הגדול   19.

קרל מרטל   41.

ראמזי, אנדרו מ.   64, 121.

רב־בנאים, של המלך   25.

רבן, זאב   133.

רון, ד"ר יונה ראה פרהליך, ד"ר יוליוס

רנקה, ליאופולד פון   16.

שביל, ג'   127.

שו, וויליאם   54.

שולייה (שוליות)   10, 22, 24, 30, 42-45, 70, 83, 114, 116.
שוקרי, ח'ורי   132.

שוקרי, חסן   124.

שטיין, ד"ר חיים (אמיל)

שטיינמצן   26, 32, 72, 80.

שלמה המלך   118, 126-127.

שעוני, אברהם   135.

שרדר, לודביג פרידריך   64, 78-79, 131.

שרדר (נוסח)   64, 78, 126, 131, 137, 143.

תוֹת, האל   41.