אוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
סיפור גרוזיני על כל מיני דברים
איתי בחור
ויטיה הלך ולא חזר. שותא מחפש אותו כל היום. החיפושים מתמקדים בין המטבח לדלפק. באה זמרת, היא רוצה לעבוד רק שלוש שעות. אחר כך לשיר.
קרא עודסיפורים
אוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
גרוזיה פינת החלוץ / איתי בחור
איתי בחור
יש מקומות כאלה. הם מופיעים כשנכנסים אליהם ונעלמים כשיוצאים מהם. זה התחיל בבוקר, אולי עוד לפני שהתעוררתי. בזמן המעורפל הזה, בין תודעה ומוות, חלמתי או חשבתי על ישמעאל, גיבור הספר "מובי דיק" של הרמן מלוויל. כשישמעאל נעשה מודע לכך שהוא מתחיל לבהות יותר מדי בחלונות ראווה של חנויות לממכר ארונות מתי...
קרא עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
טיפה מרה
איתי בחור
פעם העיר התחתית היתה עיר תחתית. המלחים היו מלחים, הזונות זונות והמבריחים מבריחים. בינתיים העיר מתה.
קרא עודסרט: הקשר בין התרבות הגרוזינית (הגאורגית) המודרנית ובין התרבות העברית
חדוה רוקח ואיתי בחור
גרוזיה זה לא רק אוכל, ריקודים, טרקים ופולקלור. גרוזיה זו גם תרבות - ספרות ושירה וזהות - ציוויליזציה באזור פראי.
קרא עודאומנית הלבד מרחוב ארמשנבלי
איתי בחור
רחוב ארמשנבלי (אגמשנבלי), הוא רחוב מרכזי בטביליסי שנקרא על שמו של המלך הגאורגי דוד הבנאי וכבר כתבנו עליו. הרחוב הזה מתחפש לאירופה: חזיתות אר-נובו יפות, משופצות, נקיות, מדרכות ללא בורות (פחות או יותר), חנויות מותגים. ככל שמתקרבים לקצה הרחוב אירופה מתפוגגת ובהדרגה גרוזיה שבה ונוכחת: חזיתות מתקלפות,...
קרא עוד