מהדורה שלישית – מעודכנת ומורחבת
ארבע שנים חלפו מאז צאת המהדורה השנייה לאור, ובינתיים נאסף חומר רב, ממקורות מידע חדשים ומגוונים (בני משפחות ומכרים שנמצאו, ספרים, מאמרים ומאגרי מידע חדשים).

לא תכננתי לכתוב את "אפס אחוז". לילה אחד בקיץ 1998 התעוררתי והתחלתי לכתוב על הפציעה שלי, שאירעה שלוש-עשרה שנה קודם לכן. במשך כל השנים האלה לא חשבתי על הפציעה ולא הייתה לי כוונה לחטט בה. לפתע הטראומה המודחקת עלתה לתודעה שלי. כבר לא הייתי בתוכה והיא לא בתוכי. יכולתי לכתוב עליה. כתבתי, בבת אחת, במשך שלושה שבועות רצופים. כשקראתי את הטקסט הבחנתי שהצלחתי לתת גם לאחרים כניסה לתוך החוויה הפרטית שלי.

סיפורה של ד"ר אלכסנדרה (סוניה) בלקינד, חלוצה בתחום רפואת נשים, שנחשבת בהיסטוריה של הרפואה הארץ־ישראלית לרופאה הראשונה ביפו.

"... נעמדתי מולו ובטון החלטי אמרתי לו "אתה רואה את האוטו הזה, אני מתכוננת לזרוק את עצמי מתחת לגלגלים שלו".
יהודה הרגיש שאני במצב נואש ומתכוונת לממש את האיום שלי. הוא לקח אותי הצדה ושוב שאל איך קוראים לי ואיזו עזרה אני רוצה. חשתי שהזמן יקר ואוזל מהר וסיפרתי לו בקצרה את מצבי. אמרתי לו "יש לי רק בקשה אחת – אני רוצה ללמוד".