סל הקניות ריק

מגזין

23 נובמבר

פתח דבר של הספר 'סיפורים גאורגיים' / חדוה רוקח ואיתי בחור

בספטמבר 2009 איתי בחור ואני חזרנו לגאורגיה. בדוכן ספרים בשדרות רוסתאוולי שבטביליסי מצאנו אנתולוגיה ‏של שירי משוררים גאורגיים שתורגמו לאנגלית.

ישבנו בגן חזבגי הוא ורה פארק, שתינו קצת בירה וקצת צ'צ'ה ‏ותרגמתי סימולטנית שירים שמצאו חן בעיניי. הרגשתי שגיליתי יבשת נסתרת, אלדוראדו, גיזת הזהב של השירה ‏הגאורגית הקלאסית, שהיתה חסומה בפניי בשפת המקור. בשירים האלה מצאנו אחים רחוקים לערכים, לסנטימנט, ‏למחשבות שלנו. גילינו אנשים שרצו להשפיע על החברה בה חיו, לבקר אותה ולחיות חיים יותר טובים ‏ומשמעותיים. רצינו לחלוק את הגילוי הזה עם הקורא הישראלי ולימים פרסמנו כמה מהשירים שתרגמנו לעברית ‏בספר 'סתיו בטביליסי' שכתבנו יחד. בעקבות הגילויים האלה השתוקקנו לקרוא עוד ספרות גאורגית ובנסיעות ‏הבאות סרקנו את חנויות הספרים בטביליסי וחיפשנו כל מה שתורגם מגאורגית לאנגלית. במהלך השנים מצאנו ‏סיפורים, שאותם חשנו צורך לחלוק ושפרשו לפנינו תמונת מציאות, הלכי נפש, חוויות וערכים של סופרים, שחיו ‏בגאורגיה בשנים שונות וכתבו על החיים בארצם. הרשמים המצטברים מהקריאה בחומרים השונים הצטברו ‏לגילויים של ספרות גדולה, משמעותית, מרגשת ויפהפייה ולתחושת החמצה על כך שההיכרות עם האמנים האלה ‏התרחשה שנים רבות אחרי מותם.‏

ספר, סיפור, שיר — הם כמו פתק בבקבוק, לעתים יגיעו לאנשים שיקראו אותם ויעבירו אותם הלאה; כך אני חשה ‏היום, אחרי שבחרנו את הסיפורים שמתפרסמים בקובץ הזה. מבחינה זו, קולם של אותם סופרים והכרעות־הכתיבה האמיצות שלהם (כמה מהם שילמו עליהן בחייהם) ממשיכים לחיות, להישמע ולהתפרסם גם היום. ‏כמוציאים לאור יש לנו פריבילגיה גדולה לפרסם עבודות ספרות שיש להן ערך ומשמעות בעינינו, ולמסור אותן ‏לקורא הישראלי באופן נאמן לרוח בה נכתבו. אחרי ההתרגשויות הראשונות שהתעוררו מקריאת הסיפורים האלה ‏ובמהלך כמה שנים של עבודה על הקובץ הזה, שמתי לב שלרובם מכנה משותף מובהק, כולם עוסקים בעוולות ‏חברתיים, ביחסים בין היחיד למשפחתו ובין היחיד למסגרות רחבות יותר — הכפר, העיר, המדינה, ארגונים שונים. ‏הסופרים האלה ביקרו את החברה בה חיו, את המנהגים החדשים והישנים, את ההסתאבות והשחיתות שפשתה ‏בקרב פקידי השלטון השונים (שופטים, אדמיניסטרטורים ואנשי־דת), באצולה הכפרית והעירונית וגם בפשוטי ‏העם. ‏

כדי לאפשר לקורא להתוודע לסופרים שסיפוריהם נמצאים כאן ולדעת משהו על אופיים, עבודתם וחייהם, הוספנו ‏ביוגרפיות שלהם, מפורטות ככל שיכולנו. בתחילת כל סיפור ציינו את שנת פרסומו. בהערות שוליים (כולן שלנו) ‏ביארנו מילים ומושגים לא מוכרים, שמופיעים פעם אחת. בסוף הספר צירפנו מילון מילים ומושגים לא מוכרים, ‏שמופיעים ביותר מסיפור אחד. ‏

הסיפורים שבחרנו לפרסם מתאפיינים בפראות ועדינות, נדיבות ואכזריות, קשיחות וחמלה; הם כתובים מתוך ‏התבוננות נוקבת ואינטימית, לעתים הומוריסטית, על פרטי־פרטים קטנים שמהם מורכבים החיים: בסיפור 'החמור ‏של מגדנה', אקטרינה גבשווילי מתארת את שגרת יומה של אלמנה צעירה, שגרה עם ילדיה בכפר סמוך לטביליסי ‏ונאבקת יום יום על מזון לילדיה; ב'על הגרדום', איליה צ'אווצ'אוודזה מתאר מכתב של בחור צעיר — ‏רטרוספקטיבה על היחסים במשפחתו, על אמו ואביו החורג, על הזמן ששהה בפנימייה ועל היחס שקיבל מאנשי ‏הכפר והעיר — ובו הוא מאשים את כולם בהכרעתו לחיות חיי פשע; בסיפור 'קבאצ'ה הגיע מאוחר מדי', מיכאיל ‏ג'אוואחישווילי מתאר אב, שכל כך אוהב את בתו ודואג לה, עד שהוא מוכן ומסכים לכך שתאהב גבר אפילו ליום, ‏לשעה, לדקה, שתזכה לחוש נאהבת חרף המנהג והחוק שתובעים נישואין; בסיפורים 'בנה את זה מהר' ו'דוד בונדו', ‏נודאר דומבדזה מתבונן במציאות במבט אירוני והומוריסטי, חד ורך, ומבקר את סביבת חייו באמפטיה מחויכת.‏

מחסום השפות בין העברית והגאורגית עצר ועוצר את חילופי התרבות בין האנשים ואת האפשרות להתקרב זה לזה. ‏אנחנו מקווים שבקובץ זה הצלחנו להעביר לקורא משהו מהיופי, הרגישות והאכפתיות של הסופרים האלה, ‏ומרוחה של גאורגיה.‏

הספר 'סיפורים גאורגיים' מצטרף לסדרה הגאורגית שיצאה לאור בהוצאתנו וכוללת את הספרים הבאים: סתיו ‏בטביליסי (חדוה רוקח ואיתי בחור), חלום טביליסי (חדוה רוקח), היהודים הגרוזים בגרוזיה ובארץ ישראל (נתן ‏אליהשווילי) ואלודה כתלאורי (ואז'ה פשבלה).‏

חדוה רוקח ואיתי בחור

לדף הספר 'סיפורים גאורגיים' - לחצו כאן

© 2018 איתי בחור – הוצאה לאור. כל הזכויות שמורות. הוקם ע"י as2 e-consulting