במשך השנים הרבות שאני עוסק בפסיכיאטריה התעניינתי מאוד בהיסטוריה של הניסיון להבין את מחלות הנפש, שהיו ועדיין נשארו אחד השטחים הכי פחות מובנים. עניין אותי מאוד לבחון כיצד בדורות הקודמים התמודדו עם הבעיות שאיתן אנו מתמודדים היום וכיצד היו מסבירים אותן בעבר. שמתי לב שבכל תקופה השתמשו במודלים מסבירים, שהתאימו להבנה המדעית ולתרבות שרווחו בה, ורציתי לעקוב בצורה שיטתית גם אחרי שינוי הפרדיגמות לאורך הזמן.

מרכיב אחד עקבי, שחזר על עצמו לאורך תקופות רבות, היה הוויכוח בין אלה שניסו להסביר הכל דרך הגוף ובין אלה שסיפקו הסברים אחרים – על-טבעיים, פונקציונליים ונפשיים; לראשונים ניתן לקרוא הסברים אורגניסטים ולקבוצה השנייה הסברים פונקציונליים.

אני יכול להוסיף כאפיזודה, שבמשך שלושים שנה אספתי ספרים ומאמרים לפרקים השונים, חלקם לא נמצאים בארץ באף ספריה. "הספר" היה בראשי כבר תקופה ארוכה לפני שנכתב ממש, אבל מלאכת ההעברה שלו לממד החומרי לא היתה פשוטה כלל וארכה כחמש שנים.
בספר שלושה חלקים.

בחלק הראשון אני מדגיש את המאבק בין שתי גישות עיקריות ואת הנגזרות המעשיות של כל גישה. היה חשוב גם להראות שלעתים נבחרו התערבויות מפוקפקות ונואשות בגלל המצב הקשה ששרר ובגלל חוסר היעילות של הטיפולים השונים שאותם ניסו. המודלים השונים המתוארים, בהם המודל העל-טבעי, המודל של האתר והמגנטיזם, הפרנולוגיה והמודל של הניוון (דגנרציה), כולם שלבים בהתפתחות הניסיון להמשגת השיגעון. בנוסף, בספר מככבות דמויות משמעותיות, שקשורות למודלים השונים, ביניהן מסמר (מסמריזם), גאל (פרנולוגיה), לומברוזו ונורדאו (דגנרציה) ושארקו (היסטריה); סיפור חייהן ומפעלן המדעי ממחיש את הפרק המתאים.

בחלק השני של הספר מתוארים הטיפולים האפלים וכיצד נותר מצב ש"טיפול" אפל וחסר כל בסיס מדעי כמו לובוטומיה יכול היה להתרחש במאה העשרים ולהפוך עשרות אלפי אנשים שסבלו מהפרעות נפשיות לפגועי-מוח קשים. יתרה מזו, הטיפול הזה לא נעשה בארצות נידחות בעולם השלישי אלא בארצות הברית של אמריקה, ולא בשוליים אלא בזרם המרכזי של הרפואה. במידה רבה זהו סיפור של אזהרה שצריך לשמש לקח לכולנו.

בחלק השלישי בחרתי לתאר תופעות שונות רגישות-תרבות, לחלקן עבר היסטורי ארוך, בהן שיגעון הריקוד (טרנטיזם) והקשר להיסטריה המונית. חלקן קשור למנגנון נפשי חשוב שקרוי דיסוציאציה, בהן תופעות כמו דיבוק, זאר, מוות מוודו, והן אקטואליות עד היום. בנוסף בדקתי תופעות מעניינות, שגם להן היסטוריה ארוכה כמו אדם זאב, ומפיריזם, מחלת ירח; בחנתי אותן מבחינה מדעית וכן התייחסתי להיבטים הפולקלוריסטיים, הספרותיים והתרבותיים שלהם ולהיבטים הפסיכיאטרים שלהם.

נראה לנו שהצירוף של שלושת החלקים יחדיו יוצר מגוון מרתק, שהמייצג את המרכיבים הרבים של הפסיכיאטריה.

על המחברים
אליעזר ויצטום, פרופסור מן המניין בפסיכיאטריה באוניברסיטת בן־גוריון. פרסם יותר מ־200 חיבורים מדעיים. בין ספריו בעברית 'נפש אבל ושכול', 'ירושלים של קדושה ושיגעון' (עם ד"ר משה קליאן), 'גאונות ושיגעון' (עם פרופ' ולדימיר לרנר), 'הורדוס מלך רודף ורדוף' (עם אריה כשר), שזכה בפרס בהט בשנת תשס"ו, 'להביא ילדים לעולם' (עם ד"ר צביה בירמן), 'הפנים הרבות של האובדן והשכול' (עם פרופ' שמשון רובין וד"ר רות מלקינסון).

ד"ר יעקב מרגולין כיהן כמנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, מנהל המרכז הקהילתי לבריאות הנפש–יפו והפסיכיאטר המחוזי בתל אביב. מכהן כחבר בוועדות פסיכיאטריות מחוזיות של משרד הבריאות. מעורכי הספר 'פסיכיאטריה משפטית בישראל' (עם פרופ' אליעזר ויצטום ופרופ' אלכסנדר גרינשפון) וממחברי הספר 'דמויות בהיסטוריה של הפסיכיאטריה' (עם פרופ' אליעזר ויצטום).

* הדברים פורסמו לראשונה באתר משרד החינוך.

לדף הספר "פרקים בהתפתחות הפסיכיאטריה" - לחצו כאן

לתוכן העניינים המפורט - לחצו כאן