סל הקניות ריק

מגזין

14 ינואר

מכתב גלוי מסמדר דהאן, יוצרת הספר והתערוכה "יהללוך יחוללוך"‏

כתב 

הפקנו לסמדר דהאן, אמנית קולאז'ים, אלבום אמנות והדפסים צבעוניים לתערוכה, שתתקיים ב-9 ‏באפריל 2018.‏ האלבום והתערוכה נקראים "יהללוך יחוללוך". כשסמדר קיבלה את עותק ההגהה היא פרסמה בדף הפייסבוק שלה טקסט מרגש ומחמיא מאוד:‏

"לאיש בתמונה קוראים איתי בחור. שנים היה מגיע לחקורה של יעקב במטולה, יושב לכתוב את ‏ספריו בין הבירה, לאוכל המשובח, למוסיקה, לסיפורים שהיו מספרים זה לזה מהאמת של החיים. ‏בינתיים, כל הזמן המשיך לכתוב, והקים הוצאה לאור מיוחדת במינה.לכל הכותבים והאומנים - ‏ממליצה מאוד להכיר.‏

ככה בתקופת הדגירה שלי, ביתר שאת, בחודשים האחרונים, שוקדת על הוצאה לאור של עצמי, ‏נזכרתי בו. לפני חודש פניתי אליו, כדי לסרוק את עבודות האומנות שלי ולערוך ספר שמאגד אותן ‏בכריכה אחת. זה מדהים כמה חיפשתי וכשמצאתי זה היה כזה מדויק. חוץ מהטיימינג המושלם, ‏היה קסם באיכות האדם, האנשים, באיכות העבודה, באיכות של חברות, שלא נס ליחה ואין זמן ויש ‏מרחב. כמו מגע ידו של אלוהים.‏

אז אתמול, 11.1 התחלתי את הבוקר בביקור בבית העלמין. הדלקתי נר לזכר אמא של חברה שאני ‏אוהבת כאן מאוד. זיכתה אותי, למרות שאף פעם לא נפגשנו בחיים. באותה הזדמנות, ניגשתי ‏לבקר גם את אבא שלי. הדלקתי לו נר. מסתבר שהם שכנים:).‏

משם נסעתי בהתרגשות גדולה למרכז, לאיתי ולחדווה, לראות את העותק הראשון שהודפס ‏להגהה של ספר היצירות שלי.‏

ככה בין כל החלומות שרשמתי לפניי, לכבוד שנותיי בחמישים, ממש ממש בקרוב, אשיק פרויקט ‏בהדסטארט, להפקת תערוכת יחיד שתאוגד כאלומה בספר של ציורי הנייר שלי (שהוא כבר מוכן ‏להדפסה).‏

אז ככה עם כל ההתרגשות הזו, בדרך חזרה מהמרכז לגליל, במטרה לעקוף את הפקקים, שלחה ‏אותי גברת וויז לדרכים שלא הכרתי, בחושך, ביער, לאן הגעתי ? ולילה, ואני לבד ואפס סוללה, אז ‏חוץ מזה שלא אדע לאן לנסוע בלעדיה, גם המוסיקה, אהבת חיי איימה לא להישמע. ‏
בסוף הגעתי בשלום, ומרוב אדרנלין לא יכולתי לנוח, אז את הלילה ביליתי עם חברים טובים בפאב ‏המקומי. שתינו לחיים, על כל הנפלאות, ההפתעות, והאוצרות שהם מאמתים ומעמתים.‏

בתוך כל הסרט הזה והטקילה שעירבבה לי את החושים , חשבתי על כל היום המיוחד הזה, ועל ‏החברה שלי ועל אמא שלה ועל אמא שלי, שפרצה בבכי של התרגשות כשראתה את הספר, ועל ‏היופי השלוב הזה שיש בעולם בין חיים ומוות, לידה וקמילה, וההמשכיות הבלתי מתפשרת, ‏המיידית, שרוקמת אותנו כמו חוטים של אינסוף, בזמן שאנו פורמים אותה לסיפורים הקטנים ‏האלה של אנשים שנפגשים, בחיבורים שנוצרים.‏

תראו בתמונה איך אני בעננים. אי אפשר לתאר במילים את התחושה הזו, שנולד לי ספר ממעיינות ‏היצירה של החיים.‏

מתכוננת לשתף אתכם וככה נכיר עוד ויותר...אתם אותי, את היצירות. אני אתכם חברים, חברות. ‏בחודש הקרוב, חולמת שתמריאו איתי מטוב לטוב. ..."‏