"... שלוש עשרה שנה אחרי העירועים שעשו אותו חייל-לא חייל, פצוע-לא-פצוע, נכה-לא-נכה, הוא כותב את הטקסט האינטנסיבי הזה בשפה יומיומית מאוד ומדוייקת, כמו דברן קולח, חריף, ביקורתי ופגוע. ..."
יעקב רוטבליט, 'הראשים הקטנים', תרבות ספרות אמנות, ידיעות אחרונות, 2 אוקטובר 1998