איך בארץ ישראל אדמה נגאלת: רכש קרקעות בשלהי התקופה העותמנית

פתח דבר           16

 

פרק א: רקע היסטורי    20

ממחצית המאה ה־19 עד שנת 1882: השלטון העותמני בארץ ישראל עד העלייה הראשונה  20

חולשת האימפריה העותמנית וזכויות היתר של המעצמות           20

הצטמצמות השטחים שבשליטת האימפריה העותמנית עד שנת 1882     22

הרפורמה המשפטית      23

השינויים הארגוניים במנהל העותמני בארץ ישראל          23

מפה 1: החלוקה האדמיניסטרטיבית של ארץ ישראל בשלהי התקופה העותמנית             25

השפעת המעצמות בהיבט הכלכלי          27

החשש מפני אובדן שליטה על ארץ ישראל לנוכח תחילת ההתיישבות של נתינים זרים     28

המצב הדמוגרפי בארץ ישראל    30

התמורות ביישוב היהודי בארץ ישראל עד תחילת העלייה הראשונה         32

יחס השלטונות העותמניים לפעילות הלאומית היהודית ולהתיישבות בארץ ישראל עד שנת 1882             33

התעוררות הרעיון הציוני             34

רקע היסטורי מ־1882 עד 1914: מהעלייה הראשונה עד מלחמת העולם הראשונה     37

מבוא: השלטון העותמני בשנים 1914-1882       37

יחס השלטונות העותמניים כלפי הלאומיות היהודית, הציונות וההתיישבות היהודית         בשנים 1914-1882              39

ההגבלות בעקבות גל ההגירה הראשון של העלייה הראשונה       39

ההגבלות בעקבות גל ההגירה השני של העלייה הראשונה           42

תגובת השלטונות העותמניים לקונגרס הציוני הראשון     43

יחס השלטונות העותמניים כלפי רכש מקרקעין על ידי יהודים בשנים 1908-1904            44

יחס השלטונות העותמניים לציונות ולהתיישבות היהודית בתקופת הטורקים הצעירים       45

סיכום תקופת הטורקים הצעירים            49

מושלי ירושלים בשנים 1914-1882        50

טבלה 1: מושלי ירושלים בשנים 1914-1882, מועדי שלטונם ויחסם למפעל ההתיישבות             50

תרשים 1: עמדות שליטי ירושלים בשנים 1914-1882 כלפי רכש מקרקעין           52

גורמים נוספים שהשפיעו על תפקודם של שליטי המחוזות ועל יחסם לרכש המקרקעין      52

היחסים בין תושבי הארץ היהודים והלא־יהודים, ובינם ובין השלטונות העותמניים             53

ההתיישבות היהודית      58

גאולת הקרקע — רכישת הקרקע           58

ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ממחצית המאה ה־19 עד 1914        59

ההתיישבות טרם העלייה הראשונה        60

ההתיישבות בשנים 1882-1914            62

ההתיישבות בתקופת העלייה הראשונה  63

סיכום ההתיישבות בתקופת העלייה הראשונה     66

ההתיישבות בתקופת העלייה השנייה     66

סיכום ההתיישבות בתקופת העלייה השנייה        70

סיכום ההתיישבות במרחב הכפרי — היבטים כמותיים בשנים 1914-1882         72

תרשים 2: מספר היישובים שנבנו בשנים 1914-1882    72

סיכום התפתחות היישוב היהודי העירוני בשנים 1914-1882      72

טבלה 2: גידול היישוב היהודי בשנים 1914-1880          73

סיכום: אירועים ותהליכים היסטוריים והשפעתם על תהליכי רכש המקרקעין על ידי יהודים            74

השפעת המעצמות         74

השפעת השלטונות        75

השפעת המושלים          75

השפעת התושבים המקומיים      75

המחסור באמצעים כספיים         76

הערות ומקורות              76

 

פרק ב: רקע משפטי     87

חוקי המקרקעין ותהליכי מקרקעין מרכזיים          87

שיטת ההֶפְקֵדִים (אִלְתִזַאם) לגביית מיסים           87

חוק הקרקעות (1858)  89

סוגי המקרקעין  89

ההחזקה המשותפת בקרקע — מֻשַׁאע (להלן מושאע)     93

יתרונות שיטת המושאע              93

חסרונות שיטת המושאע            94

רישום קרקע      95

התפתחות החקיקה בשנים 1914-1913             98

הקשיים המהותיים במימוש חוקי המקרקעין העותמניים ובניהול רישום המקרקעין            100

השפעת חוקי המקרקעין בנושא הבעלות על זכויות במקרקעין במרחב הכפרי       103

הניסיון לביטול המושאע              103

תהליך ריכוז הקרקעות  105

טבלה 3: מספר בעלי האחוזות באזורי הארץ השונים ושטחי האחוזות באזורים אלה         107

השפעת חוקי המקרקעין בנושא הבעלות על מקרקעין במרחב העירוני     109

יישום חוקי המקרקעין וההגבלות המנהליות         112

ניתוח אירועים וגורמים משפיעים נוספים             119

רכישת אדמות הכפר פוּלֶה         119

רכישת אדמות ראשון לציון והקמת המושבה        120

סיום פעילותו הישירה של הברון אדמונד דה רוטשילד בארץ ישראל         120

בעיות משפטיות שהתעוררו בתהליך רכש המקרקעין ואחריו        123

חוסר יעילותה של מערכת האכיפה של השלטון העותמני             124

דרכי התמודדות הרוכשים עם החוק ועם הוראות הממשל העותמני          124

תפיסת חוקי המקרקעין על ידי הכותבים על אודות התקופה העותמנית    125

הערות ומקורות              127

 

פרק ג: רכש מקרקעין  137

מבוא     137

הקדמה              137

אזהרות בני התקופה בנושא הקשיים ברכישת מקרקעין  137

הגורמים שהשפיעו על המוכרים והרוכשים בתהליכי הרכש          140

תרשים 3: מיפוי הגורמים שהשפיעו על המוכרים ועל הרוכשים בתהליכי הרכש    141

הגורמים שהשפיעו על ביקוש הרוכשים למקרקעין           142

מדיניות רכישת קרקעות             142

העדפת רכש אדמה חקלאית על פני קרקע עירונית          146

הגורמים שהשפיעו על היצע הקרקע מצד המוכרים          148

היצע המקרקעין מול הביקוש היהודי       148

היצע שטחי מקרקעין גדולים       148

טבלה 4: התפלגות מוכרי המקרקעין ליהודים      152

היצע של קרקע בהחזקה משותפת (מושאע)       152

ההיצע באזורים ההרריים           153

היצע שטחים סמוכים למרחב העירוני      153

היצע שטחים מעובדים  154

מחיר הקרקע     155

עליית מחירי הקרקע החקלאית  155

עליית מחירי הקרקע העירונית    158

קשיים ברכש מקרקעין    160

מגבלות הרוכשים בנושא רכש    160

בעיות הקשורות למקרקעין         166

בעיות ארגוניות־משפטיות ומנהליות        166

בעיית פינוי האריסים      167

דרכי ההתמודדות עם הקשיים ברכש      168

שלב ייזום ותכנון הרכש              168

פיתוח מנגנוני רכש מקרקעין: המעבר מרוכש־הקרקע הבודד לרוכש הממסדי       172

פעולות להעברת הזכויות בנכס לרוכש    178

פעילות מקדימה (חוזית) כדי למנוע בעיית אריסים           181

נתונים על רכישות המקרקעין במרחב הכפרי והעירוני ובניית שכונות יהודיות בשנים 1914-1882             182

ריכוז נתוני הרכישות      183

הסבר למבנה הטבלה    183

טבלה 5: ריכוז רכישות מקרקעין ובניית שכונות בתקופות שלטונם

של מושלי ירושלים (1914-1882)          184

טבלה 6: שטחי הקרקע במושבות נבחרות בשנים 1914-1900 (בדונם)  188

טבלה 7: השוואת הגידול בשטחי המושבות

בין מושבות יהודה ובין מושבות השומרון והגליל  188

הערות ומקורות              189

 

פרק ד: מיקוד הגורמים המרכזיים ברכש הקרקעות      199

קבוצות הגורמים            199

גורמים שהשפיעו על מדיניות השלטונות העותמניים        200

גורמים שהתערבו בקביעת מדיניות השלטונות העותמניים           200

תרשים 4: מודל דינמי של גורמי השפעה על רכש מקרקעין על ידי יהודים             201

השפעת דרגי הביצוע במסגרת השלטונית העותמנית על תהליך רכש הקרקעות  202

מצבה הכלכלי של המדינה העותמנית     202

השפעת חוקי המקרקעין על הרכש          203

הגורמים הקשורים לרוכשי־המקרקעין היהודים    203

ביקוש קרקע לצורך התיישבות חקלאית  203

ביקוש קרקע להתיישבות עירונית            204

מגבלות הרוכשים           204

בעיות הקשורות למקרקעין         205

בעיות ארגוניות־משפטיות ומנהליות        205

דרכי התמודדות             206

שלב ייזום ותכנון הרכש              206

ניהול הרכש       207

פעולות להעברת הזכויות בנכס לרוכש    207

הגורמים הקשורים למוכרי המקרקעין      208

היצע שטחי־קרקע גדולים           208

החזקה משותפת (מושאע) בקרקע מול החזקה יחידה בה           209

היצע שטחי קרקע חקלאית         209

מחירי הקרקע    209

 

פרק ה: סיכום וחידוש  210

 

נספח א: פירוט הרכישות          213

בעיות של דיוק הנתונים לגבי שטחי הרכישות ומועדיהן    213

טבלה 8: רשימת רכישות של קרקעות     215

הערות ומקורות              230

 

נספח ב: מילון מונחים  244

 

מפתח תמונות  248

מפתח אישים     249

מפתח מוסדות  253

מפתח מקומות  255

 

 

דברי פתיחה

 

ההתיישבות העברית החדשה בארץ ישראל החלה במחצית השנייה של המאה ה־19. בשונה מהעולה היום בפרסומים עוינים, ולעיתים אף בתוכנו אנו, התיישבות זו לא היתה התיישבות קולוניאליסטית, בה אומה כובשת שטח לא לה ומיישבת את בני עמה על קרקע שנלקחה בכוח מבני המקום. ההתיישבות העברית, לפחות עד הקמת המדינה, נעשתה בתהליך של קניית קרקע מבעליה החוקיים, קנייה כחלק מפעולה מסחרית חופשית בין המוכר לקונה. תמורת כל דונם אדמה שנקנה על ידי יהודים שולמו סכומי־כסף במחיר השוק ורק לאחר השלמת המכירה התאפשרה העלייה על הקרקע. מהלך זה, שכונה בספרות הציונית, ואף לפניה, 'גאולת הקרקע' הביא למעשה להעברת חלק קטן מאוד מקרקעות הארץ מידי בעליהן, רובם ערבים, לידי ההתיישבות העברית העירונית והחקלאית.

שבעים השנים הראשונות של תהליך זה היו המסד והשורש להתיישבות העברית בארץ, וזו נעשתה תוך התמודדות עם התנאים החוקיים והמנהליים, שהשלטון העותמני, ששלט בארץ עד לתום מלחמת העולם הראשונה (1918), השליט בארץ. התמונה העולה מהספרות העוסקת בתקופה זו מעוררת רושם, שההתיישבות העברית היתה צריכה להתמודד בתקופה זו עם שלטון, שבמקרה הטוב לא הפריע לה יותר מדי, אך במרבית התקופה נאלצה להתמודד עם מערכות חוקיות ועם תקנות שונות ולעיתים משונות, שהטיל השלטון העותמני כדי למנוע את התפרשׂותה או לצמצם אותה.

ההתמודדות עם מערכת החקיקה והניהול העותמני של קרקעות הארץ היתה נושא מורכב ובעייתי; בייחוד לאלה שבאו לארץ מתרבות שונה, בדרך כלל אירופאית, ונאלצו להתאים את תהליך רכישת הקרקע לחקיקה המקומית ולעיתים להתמודד מול מושלים ברמות־שלטון שונות, שניסו לעכב – אם בהוראה מגבוה ואם מכוונות אישיות – את התבססות ההתיישבות העברית בארץ.

קורות התקופה הזאת מסופרים בעיקר כמהלכים שנועדו להערים על הרשויות או לשחד את הנוגעים בדבר כדי לאפשר התנהלות בתוך מערכת לא ברורה ולא בהירה. סיפורי ההתיישבות מלאים בקשיי המתיישבים לרכוש קרקע להתיישבות ובשחיתותה של מערכת השלטון העותמני. נעלם מהמתיישבים, שהיה צורך להתנהל בהתאם למערכת חוקית, מאורגנת ומסודרת, בעלת מסורת וחוקים, שאולי לא היו נוחים להם אך משעמדו עליה ניתן היה לבצע עסקאות מקרקעין. לכך נדרשו מומחים לחוק העותמני ולנוהג שהיה נהוג בארץ באותה תקופה. ניסיונה של האימפריה העותמנית להפוך למדינה מודרנית יותר תוך התמודדות פנימית עם חקיקה מסורתית מוסלמית, בה למי שאינו מוסלמי לא הותר לקנות קרקע, הביא לשינויים תכופים בחקיקה הקרקעית. השליטה מרחוק ואמצעי הקשר הלא־מפותחים נתנו לעיתים לשליטים המנהליים המקומיים יד חופשית להנהיג תקנות שונות בהתאם לרצונם ולאופיים.

עם זאת, התוצאה הסופית – גידול משמעותי במספר היהודים החיים בארץ ובעיקר הקמת למעלה מארבעים יישובים חקלאיים, יחד עם הרחבה רבה של שטחי התיישבות יהודית בערים ובעיקר בירושלים וביפו – מראה כי אכן העולם היהודי הצליח במשימתו הראשונית: לתקוע יתד ראשונה בארץ ולהתחיל להכות בה שורש, שיגדל בהמשך לעץ איתן. אך הסבר מקיף לדרך בה הושגה מטרה זו חסר היה.

לא מעט מחקרים עסקו בתהליכי ההתיישבות בארץ ישראל באותה תקופה – שלהי התקופה העותמנית; רובם עסק בתהליכי ההתיישבות של היהודים, אחרים עסקו בהתיישבותם של אחרים בארץ (גרמנים, אמריקאים ועוד). ספרים נכתבו על החיים בארץ בתקופה זו ועל השינויים המדיניים והמרחביים שחלו בה. עם זאת, בכל הספרות הרבה הזאת, מקומו של השולט בשטח – האימפריה העותמנית, כמעט לא היה במרכז העניינים. במרבית המחקרים היה השלטון שחקן שולי, שצריך היה ללמוד ל'הסתדר איתו' ולא יותר מכך. המערכת השלטונית העותמנית כפי שהיתה למעשה נידונה מעט ובעיקר חסר היה הדיון בחקיקה הקרקעית העותמנית ובדרכי יישומה. ללא הבנה של מערכת זו, ותוך הסתפקות בראייתה כ'צרה' שיש להתמודד איתה, היה קשה להגיע להצגת תמונה נכונה ומלאה של היחסים בין מערכות־ההתיישבות השונות והתמודדותן מול התקנות והחוקים שהיו נהוגים בארץ.

די אם נזכור כי מרבית המחקרים מציגים את הקשיים, שהמערכת החוקית הציבה בפני קוני הקרקעות אולם מתעלמים כמעט לחלוטין מכך, שפעילותו של הברון רוטשילד וסוכניו למשל, בכל הנוגע לרכישת קרקע בארץ, כמעט ולא נתקלה בקשיים ממשיים בהתפרשׂותה ברחבי הארץ; ואם נוצרו קשיים מקומיים, ההתגברות עליהם היתה מהירה ויעילה. רק הבנת מכלול היחסים — שבין מוכרי הקרקע, הקונים הפוטנציאליים ומערכת השלטון שאמורה לסדר ולפקח על תהליכים אלה — יכולה לאפשר תיאור כהלכה של תהליך פתיחת ארץ ישראל להתיישבות העברית החדשה; תהליך שעמד בבסיסה של התמורה הגדולה הן בחיי העם היהודי הן בחייה ובהתפתחותה של ארץ ישראל בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה.

עם זאת, עד היום לא הוצגה מסגרת כוללנית המציגה מודל, שבבסיסו בחינת השינויים בחקיקה הקרקעית מול תהליך רכישת הקרקעות. למעשה, מבט כוללני מעין זה היה חסר לעוסקים בנושא. והנה בא ספר זה ומאיר את עיני הקוראים במבט־על.

עוד מציג הספר, בשונה מהמקובל, גישה שונה באשר למהלך רכישת הקרקעות בארץ ישראל על ידי יהודים בתקופה הנידונה. מוצגת כאן התרומה החיובית – בשוני גמור לכול הנכתב בספרות עד היום – שהיתה למערכת החקיקה העותמנית, שבסופו של דבר אפשרה להגיע לרכישת שטחים רבים בידי יהודים בארץ ישראל. על אף כל תהפוכותיה של מערכת החקיקה העותמנית, הרי שהפעילות היהודית הביאה לרכישה של כארבע־מאות אלף דונם. הישג זה יכול היה להיעשות רק בשל השינויים, שנעשו בחקיקה העותמנית בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה; מידע על החוקים ועל השינויים שחלו בהם נמצא בספרות, אולם מעולם לא נעשה ניתוח להבנת חשיבותם והשפעתם על רכש המקרקעין על ידי יהודים. מעבר לכך, קניות קרקע בידי יהודים נידונו בעיקרן בעבר בצורה פרטנית ואילו כאן הן מוצגות במלואן ומרוכזות באופן מסודר וממוסמך. אכן שם הספר 'איך בארץ ישראל אדמה נגאלת: רכש קרקעות בשלהי התקופה העותמנית' מציג נאמנה את החידוש במחקר: תהליך ריכוז קרקעות ארץ ישראל בידי יהודים, בהתאמה לחקיקה הקרקעית העותמנית, תהליך שראשיתו בתחילת המחצית השנייה של המאה ה־19, עד לביסוסו הממוסדר ערב מלחמת העולם הראשונה.

 

– גדעון ביגר

שבט תש"פ

 

 

פתח דבר

 

בשנים 1914-1882 יהודים הגיעו לארץ ישראל בגלי הגירה מאירופה וממקומות אחרים (מרוקו, בוכרה, תימן ועוד); חלק מהעולים הגיע ארצה בעקבות התעוררות התנועה הלאומית היהודית, במסגרת 'העלייה הראשונה' ו'העלייה השנייה'. גלים אלה, שנמשכו שלושים ושלוש שנים, הגדילו את הביקוש למקרקעין לצורך התיישבות.

באותן שנים ארץ ישראל היתה נתונה תחת שלטון עותמני. המהגרים, שרצו לרכוש מקרקעין נתקלו במציאות מורכבת, שהושפעה מחוקים, הוראות מנהליות וצווים של השלטון העותמני המרכזי (השער העליון), מדיניות של מושלים מקומיים בעלי מידות־נכונוּת שונות ליישם את הוראות השלטון המרכזי וכן פעילות קונסולרית של מעצמות זרות. כל אלה השפיעו על זרם ההגירה לארץ (שהונע בעיקר מעוצמת הרדיפות בארצות המוצא), על היקף רכישות המקרקעין וממילא גם על תהליך ההתיישבות.

ב־1881 ניתן לראשונה ביטוי גלוי ליחס השלטונות העותמניים כלפי המרכיב הלאומי של ההגירה היהודית, בצורה של הגבלתה. ב־1882 הוטלו הגבלות גם על רכש מקרקעין; זאת מחשש שהתיישבות היהודים בארץ ישראל תיצור בעיה לאומית נוספת על אלה, שעימן התמודדו השלטונות באותה עת במקומות אחרים ברחבי האימפריה. מתוך רצון לבדוק מה היתה השפעת הגבלות אלה על הרכש וכיצד התמודדו עימן הרוכשים היהודים, ספר זה מתמקד ברכש מקרקעין החל משנת החלתן.

השימוש במונח 'ארץ ישראל' מתייחס בספר זה לכל חלקי ארץ ישראל שממערב לירדן, כפי שהוגדרה על ידי השלטון המנדטורי הבריטי, ללא הגולן והחורן;1 חבלי ארץ אלה אומנם היוו יעדים לרכישת מקרקעין ולהתיישבות יהודית בתקופה הנידונה אך היישוב היהודי שם לא שרד עד תום השלטון העותמני. פעילות הרכש בגולן היתה מוגבלת מאוד ומערכת היחסים עם השלטונות שם היתה שונה לחלוטין מזו שהתקיימה ממערב לירדן. השלטונות הפסיקו את תהליך ההתיישבות באופן חד־צדדי כבר ב־1898 וגירשו מרמת הגולן את מרבית המתיישבים היהודים. דפוס התנהגות זה של השלטונות בפלך של סוריה (וִילָיֶט א־שמס) היה שונה ושולי ביחס לשאר אזורי הארץ ולכן לא נכלל בספר.

שלהי האימפריה העותמנית בארץ ישראל היו נושא למחקרים רבים, וספרי ההיסטוריה גדושים בתיאורי התקופה ובניתוח היבטים שונים שלה, בהם מדיניות השלטונות, העלייה לארץ, הקמת המושבות, פעילות הברון רוטשילד, התפתחות הערים, פעילות הממסד הציוני, היחסים בין תושבים יהודים ולא־יהודים בארץ ישראל.

לא כן ביחס לנושא רכישות מקרקעין על ידי יהודים. במרבית המחקרים וספרי ההיסטוריה, שנכתבו בישראל משנות ה־40 עד שנות ה־70 של המאה ה־20 ומתייחסים לתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה, אין התייחסות למידע רב, שעוסק בנושא זה ונמצא במקורות שונים: פרסומי המוסדות הציוניים, לרבות הסוכנות היהודית; כתבות וידיעות בעיתונים על רכישות קרקע בארץ ישראל מאז 1882; ספרים ויומנים שנכתבו על ידי בני התקופה. על פי רוב, אין במחקרים ובספרי ההיסטוריה ביטוי להיצע הרב של מקרקעין בחבלי־ארץ שונים, לחוסר מקצועיותם של הרוכשים, לבעיית מימון הרכש, לתמורות שחלו במהלך שלושים ושלוש שנים (1914-1882) ביחס השלטונות לרכישת קרקעות, לעובדה שהיו מושלים מקומיים שאפשרו רכש כזה, לעובדה שהשלטונות העותמניים הציעו שטחי־ארץ נרחבים למוסדות הציוניים וכן לנתוני רכש המקרקעין. מדי פעם נושאים אלה נידונו בקצרה במסגרת הספרות הקיימת אך נושא רכש המקרקעין על היבטיו הרבים לא עמד במרכז המחקר והדיון.

במחקרים רבים השלטון העותמני הוצג כעוין להתיישבות יהודים בארץ ישראל וכמי שהקשה עליהם ככל יכולתו לרכוש מקרקעין. חוקרים רבים קבעו, שחוקי המקרקעין העותמניים מסובכים וראו בהם גורם לקשיים רבים בתהליך רכישת קרקעות בארץ ישראל.

בתקופת העלייה הראשונה והעלייה השנייה יהודים הצליחו לרכוש כ־420,000 דונם — כ־1.5% מכלל שטחה של ארץ ישראל וכ־7% מהשטח הראוי לעיבוד בה, הקימו ארבעים ושמונה יישובים חקלאיים2 והגדילו מאוד את ההתיישבות העירונית.3

ממחקרים שנעשו בדרך כלל עד שנות ה־70 עולה הטענה, שיהודים הצליחו לרכוש קרקעות חרף כל הקשיים, החוקים והתקנות, משום שהצליחו 'להערים' על השלטונות או משום ששיחדו אותם; התמקדות המחקר בשני אמצעים אלה מעוררת רושם שהם לבדם אפשרו את רכש המקרקעין שהיקפו כה נרחב. לעומתם, במחקרים שנערכו משנות ה־70 ואילך, החוקרים התבססו על מידע רב ממקורות שונים והציגו תמונה רחבה יותר, שכוללת גורמים רבים נוספים.

ההתייחסות למחקר הקיים ולספרי ההיסטוריה על אודות התקופה הנידונה עוררה שאלה מרכזית, שבה עוסק ספר זה: מה היתה מידת השפעתם של חוקי המקרקעין העותמניים, שנחקקו מ־1858 עד 1914, ושל יחס השלטונות, על רכש קרקעות על ידי יהודים; זאת, בתוך מכלול הגורמים האחרים שהשפיעו על רכש הקרקעות ועל הקמת יישובים חקלאיים ושכונות־מגורים עירוניות על ידי יהודים בארץ ישראל בשנים 1914-1882.

כדי להשיב על שאלה זו, נעשה ניתוח של המידע הקיים בנושא; ניתוח זה כלל מיון של כל הגורמים שהשפיעו על תהליך הרכש, מיפויים לפי קבוצות־תוכן והערכת מידת השפעתם על תהליך הרכש. הגורמים שהשפיעו ישירות על הרכש רוכזו בארבע קבוצות־תוכן מרכזיות; ארגון זה נועד להקל על הרצף הלוגי של הניתוח ועל ההתמודדות עם מספר גדול של גורמים משפיעים, ואפשר לבחון מה היו הגורמים שהשפיעו על ההיצע או על הביקוש, מה היו הגורמים שהקשו על הרוכשים ומה היו דרכי ההתמודדות שלהם עם הקשיים שניצבו בדרכם.

המיפוי לפי קבוצות כולל גורמים רבים, חלקם דינמיים. בין היתר, מספר העולים השתנה מדי שנה; נפח הפעילות של בעלי־הון יהודים, שהזרימו ביקושים למקרקעין, לא היה אחיד; חלו תמורות בהוראות השלטונות ביחס לעלייה ולרכש המקרקעין; תגובות השלטונות לפעילות ציונית מחוץ לגבולות ארץ ישראל לא היו קבועות; הלחץ שהפעילו תושבים לא־יהודים מארץ ישראל על השלטונות השתנה מעת לעת; מושלי המחוזות התחלפו בקצב לא קבוע ויחסם לרכישת קרקע השתנה כל הזמן. נוסף על אלה היו גורמים, שלא השפיעו ישירות על תהליך הרכש ועם זאת היתה להם השפעה על היווצרות תנאים שאפשרו את הרכש ועל היכולת לבצע את העברת הזכויות בקרקע לידיים יהודיות, בהם לחץ של נציגי המעצמות על השלטונות לביטול הגבלות על העלייה, לחץ של נציגי האוכלוסייה המקומית מארץ ישראל בפרלמנט העותמני, תחילת הפעילות הציונית במסגרת הקונגרסים וצרכים כספיים, שחייבו תוספת הכנסות לקופת האוצר העותמני.

מועדי רכישות המקרקעין רוכזו באופן כרונולוגי, והשפעות החוקים ויחס השלטונות נבחנו בכל אחת מתקופות שלטונם של המושלים השונים במחוזות ארץ ישראל; זאת, כדי להעריך את מידת השפעתם של גורמים אלה על תהליכי הרכש. להשלמת תהליך הבדיקה נבחנה חשיבות השפעת מכלול הגורמים הרבים האחרים, שלא היו קשורים לחוק או לשלטונות העותמניים. תוצאת הניתוח אפשרה להעריך את משקל החוק ואת עמדת השלטונות בהשוואה למשקל של גורמי־השפעה אחרים על רכש המקרקעין בתקופה הנידונה ולהעריך את מידת חשיבותם ביחס למכלול הבעיות שעימן התמודדו הרוכשים.

בספר יש חמישה פרקים: בפרק הראשון נסקרים תהליכים ואירועים היסטוריים, שהשפיעו על תהליכי רכש מקרקעין על ידי יהודים ממחצית המאה ה־19 עד שנת 1914; בפרק השני מפורט הרקע המשפטי לתהליכי רכש המקרקעין ורישומם; בפרק השלישי מפורקים למרכיביהם הגורמים שהשפיעו על הביקוש למקרקעין, על היצע המקרקעין ועל תהליכי הרכש; בפרק הרביעי נידונה השפעתם של הגורמים השונים על הרכש; הפרק החמישי הינו סיכום של החידוש שבספר זה, הנובע מהמתודולוגיה המחקרית.

הספר כולל שני נספחים: נספח א – מידע כרונולוגי על רכישות המקרקעין ועל בניית שכונות יהודיות בשנים 1914-1882; נספח ב – מילון מושגים מצומצם ובו הסבר קצר על כל מושג שמופיע בספר.

הספר נכתב על בסיס עבודת הדוקטורט בנושא, 'השפעת החוק והממשל העות'מאני על רכישת מקרקעין בארץ ישראל על ידי יהודים בשנים 1914-1882: מציאות מול השתקפות בחקר התקופה'. עבודה זו נעשתה במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה על שם מרטין (זוס) באוניברסיטת בר־אילן בהנחיית פרופ' עירית עמית־כהן.

ומספר משפטים בנימה אישית. ב־1986 התחלתי לעבוד באגף נכסי עיריית תל אביב-יפו כאחראי לריכוז המידע על המקרקעין העירוניים לשם הקמת ספר ממוחשב של נכסי העירייה. ביומי הראשון בעבודה הונחו על שולחני שני תרגומים לחוק העותמני וריכוז החוקים המנדטוריים בנושא מקרקעין, ונאמר לי שאם ברצוני להבין את תהליכי המקרקעין עלי ללמוד את החוקים, שהיו תקפים מאז הקמת העיר. למדתי את החוק העותמני על בוריו, תוך קריאת תרגומיהם ופרשנותם של עורכי הדין משה דוכן ואהרון בן־שמש. לימוד החוק, העדכונים והתקנות ביחס לרישום מקרקעין היה תהליך משמים ומייגע — וללא ספק היווה בסיס הכרחי להבנת נבכי עסקאות המקרקעין, החל משלב הרכישות עד לשלב רישום הזכויות וחלוקת הקרקעות לבעלי הזכויות. ידע זה סייע לי רבות בעת כתיבת עבודת הדוקטורט שעליה מבוסס הספר.

 

 

מפתח אישים

אבו גאז   221, 223.

אביצור, שמואל   85, 132-126, 136, 193.

אבנרי, אריה   78-77, 128-127, 130, 132, 193-191, 196, 232-231, 238-234, 240, 243.

אברהים חקי פאשא (מושל ירושלים)   24, 42,  50, 115, 184, 187-186.

אברהים פאשא   30, 109.

אגא, עקיל   31.

אדאמס, ג'ורג'   28.

אהרוני, מאיר   86, 239.

אהרנסון, אהרון   144, 176.

אהרנסון, רן   77, 80, 85, 131, 134-133, 189, 191, 196-194, 220, 234-230, 237-236.

אוירבוך, מנחם נתן   218, 234.

אוליפנט, לורנס   36.

אוסוביצקי, יהושע   218-216, 220.

אוסישקין, מנחם   56, 59, 84, 135, 138, 161-162, 166, 179, 189, 195-191, 197.

אופנהיימר, פרנץ   70.

אורן־נורדהיים, מיכל   133-132, 237-231, 243-239.

אחמד מאג'ד שוכת ביי   51, 184.

אחמד רשיד ביי   44, 47, 51, 82, 162, 184.

אטינגר, אהרון זליג   85, 224-223.

איזט ביי   123.

אייזנברג (איזנברג), אהרון   122, 131, 134-135, 173, 176, 197-195, 219, 223.

אלג'באלי, חסן   223.

אליאב, מרדכי   86-76, 127, 135-131, 179, 190-189, 193, 197-196, 234-231, 237-236.

אלישר, נסים   235, 239.

אלכסנדר השני   35.

אלקלעי, יהודה בן שלמה חי   33, 58.

אמזלג, חיים   29, 61, 120, 142, 158, 169, 215.

אמיר עלי   150, 222.

אסלי, שוכרי אל־   46, 55, 117, 119, 225.

אסף ביי   45, 117.

אפשטיין, א'   218.

ארלנגר, מיכאל   124, 216.

אשבל, עמינדב   135, 197, 243-240.

אשולין, משה   224.

בדור, טליב   218.

ביבאס, יהודה   33, 78.

ביגר, גדעון   7, 10, 77-76, 238, 241-240.

בידון, חאפז   221.

ביין, אלכסנדר   179.

בכר הכהן, יחיאל   60.

בלומנטהל, יעקב   218, 234.

בלנקנהורן, מקס   144.

בן־אריה, יהושע   80-77, 128-127, 133-132, 194-189, 197-196, 237-231, 243-239.

בן־צבי, יצחק   56, 77, 84, 86, 127, 130, 132, 135, 163, 192, 194.

בן־שמש, אהרון   19, 86, 133-126, 136-135.

בעז הבבלי   216.

בק, אברהם   228.

ב"ק, ניסן   235.

בר יוחאי, שמעון   61.

ברבור, אפנדי   222.

ברוידא, יעקב משה   237.

ברזילי, יהושע   172, 195.

בריל, יחיאל   142, 164, 189.

ברמן, שמעון   58.

ברנט, זרח   158.

גאלדמאן, יעקב   137, 149, 189, 191.

ג'בור ביי   220.

גבתי, חיים   77-76, 85-84, 191, 193, 196, 234-231, 238-236, 241-240.

גובאט, סמואל   112.

ג'ודת ביי   51, 184.

גוטמכר, אליהו   58.

גוטמן, דוד   102.

גולדמן, אינג'ניר   86.

גולדמן, שמעון   226.

גורביץ, דוד   135, 155, 189, 193-192, 231.

ג'זאירי, עלי   222.

ג'זאר, אחמד אל־   24.

גלעדי, דן   125, 127, 132-130, 136-135, 190-191, 194-193, 232-231, 234.

ג'מאל פאשא   221, 226.

גראף, משה   235.

גרבר, חיים   132-128.

גרוסמן, דוד   132-128, 240.

גריי־היל, ג'ון   230.

גרנובסקי, אברהם   78, 132-127, 152-151, 192, 194, 241, 243.

גרץ, אהרון   135, 155, 189, 193-192, 231.

ד'ארבלה, יצחק   218.

דג'אני, מוסא   215.

דג'אני, מוצטפא   215.

דג'אני, משפחת   217.

דג'אני, עבדאללה   226.

דוכן, משה   19, 87-86, 104, 131-127, 133, 135.

דוכן לנדוי, לאה   80-79, 86, 125, 132-128, 136-134, 138, 189, 191, 198-193.

דולניק, פייבל   162.

דיגור, ז'וסטן   142.

דיזנגוף, מאיר   175.

דיין, לייב   239.

דינור, בן־ציון   80, 131, 135-134, 179, 195.

דנגור, ז'וסטן, ראו דיגור, ז'וסטן

האדי קאסם, עבדול   227.

הייכל, עלי (אפנדי)   53.

הירש, מוריס   245.

הירש, שמואל   130, 135, 143-142, 164, 166, 190, 194-193, 197, 215.

הכהן, חיים נחום   47.

הלוי, יהודה   60.

הלוי, שושנה   60, 84.

הלפרין, מיכאל   64, 219.

הרצל, בנימין זאב   43, 67, 115, 123, 161, 175-174.

הרצנשטיין, יעקב   173.

וארבורג, אוטו   134, 191, 195.

וואלך, משה   227.

וולפסון, דוד   67, 81, 134, 172, 191-190, 193, 195, 198.

ויטנברג, משה   235.

ויסוצקי, קלונימוס זאב   146, 191.

ויצמן, חיים   59.

ויתקין, יוסף   66, 226.

זלדוביץ, מר   237.

זרובבל, יעקב   59, 84.

ז'רמן, ויקטור פרנסיס   215.

חאמיר זהראוויי, עבדול   56.

חוסייני אל־ (משפחה)   107.

חוסייני, שוכרי ביי אל־   56.

חוסני (שותפו של פוליבייר למכירת אדמות קטרה)   216.

ח'ורי, סלים   217, 219, 229.

חיסין, חיים   36, 79, 82, 179-178, 181, 192, 195, 198-197, 233-231.

חמיד, עבדול   23,

חנקין, יהושע   64, 119, 132, 149, 162, 173-174, 191, 194, 220-218, 223-222, 225, 227, 229, 231, 234, 239, 243.

חקי פאשא (וזיר)   46.

טאהר ח'יר א־דין   51, 183, 198.

טאיאן, אנטואן בשארה   107, 162.

טאנר יאנג, ויליאם   33.

טהון, יעקב  48, 82-81, 84, 86, 159, 165, 176, 195-192.

טוויני (משפחה)   150, 159, 162.

טיומקין, ולדימיר זאב   42, 174-173, 218.

טלעת, מהמט   45, 56.

טננבוים, ישראל מרדכי   224-223, 236, 240.

טריידל, יוסף   176.

יאקאבזאהן, מר   189.

יודילוביץ, דוד   146, 191.

יחזקאל, שלמה   61.

ילין, דוד   178, 189, 223, 242.

ילין, יהושע   61, 218.

יעקבסון, ו'   195, 198.

יעקובסון, שרגא פייבל   237.

כהן רייס, אפרים   240.

כץ, יוסי   82-81, 86, 134-133, 189, 197-192, 243-237.

כץ, מיכל־לייב   223.

כרמל, אלכס   81-76, 85, 131, 134-133, 179, 197.

לארבעלי, חסן   229.

לארבעלי, מוסא   229.

לבל, יצחק   171.

לובובסקי, מרדכי   63, 216, 218.

לוי, יצחק (ד"ר)   162.

לוין, משה   230.

לוין־אפשטיין, אליהו זאב   122, 131, 195,

ליבונטין, זלמן דוד   51, 58, 82, 84, 108, 123, 132, 135, 138, 142, 145, 147, 158, 164-162, 169-168, 172, 176-174, 178, 187, 189, 192-191, 196-194, 198, 214, 231, 239-238, 242-241.

ליבונטין, צבי   142.

לרר, ראובן   64-63, 215, 219.

מאגנס, יהודה לייב   86, 159, 194-193, 236.

מהדי ביי   46, 51, 184.

מהמוט השני   88.

מוחמד עלי   20, 22, 30, 76, 78, 88.

מויאל, אברהם   142.

מויאל, אהרון   61, 85.

מויאל, דוד   229, 241.

מויאל, יוסף ב"ק   30, 61, 158, 220, 223.

מונטיפיורי, משה   61-60, 84, 109, 112.

מוצטפא (פאשא מג'נין)   227.

מוראד, ס' ס'   80, 134-133.

מזי"א, אהרן   178.

מחמד ג'ואד ביי   184.

מינכהאוזן, תנקמאר פון   133.

מלצר, משה   235.

מנשה, אליאס   60.

מרגלית, ישראל   135, 190, 192, 196, 232-234, 236.

נאט'ם (נאזם) ביי   51, 184.

נבון, יוסף   220, 234-233.

סגל, מרדכי (מרכוס)   30.

סוכובולסקי (דנין, מר)   223.

סוריאני, אפנדי   218.

סורסוק, אליאס   107, 225.

סלומון, אפרים פישל   131, 190, 216.

סלומון, יואל משה   142.

סלים (השיח' של הכפר סלמה)   229.

סלים השלישי   88.

סלים, עלי (שיח')   228.

סמילנסקי, משה   105, 126, 132, 136, 146, 148, 166, 191, 194, 196, 234, 243-239.

סמסונוב, אריה   231.

סעד, פואד   221.

סעד, פמלה   217.

סעיד, פאשא   47.

ספורטה, א"ד   230.

ספיר, אליהו   162, 176, 223.

עבאס, אפנדי   222.

עבד א־רחמאן עמאר   31.

עבד אל־האדי (משפחה משכם ומג'נין)   107.

עבד, אל־חדרה   218.

עבד, אל־חמיד אבו־שטרש   228.

עבדאללה (אפנדי מאבו גוש)   228.

עבדול חמיד השני   23, 38-37, 43, 45, 49, 51, 55.

עבדול מג'יד   23, 89-88.

עבו (אחים)    62.

עבו, אברהם חיים   62-61.

עבו, יעקב   62, 216.

עבו, משפחת   30, 77, 216.

עבו, שמואל   61.

עבר הדני, אהרון   85, 193-192, 216, 232, 241-237.

עותמן כאט'ם (כאזם) ביי   51, 184.

עזורי, נג'יב   54.

עזמי ביי   46, 51, 184.

עילם גינדין, תמר   178, 197.

עלי אכרם ביי   45, 51, 116, 184.

עמית־כהן, עירית   7, 19, 189, 196.

ענתבי, אברהם אלברט   54, 84-83, 117, 197-198, 220, 227, 236, 239.

פוליבייר   216.

פון־טישנדורף, פאול   24, 42, 77, 80, 134, 197.

פיירסטון, יעקב   129.

פין, ג'יימס   112.

פין, שאול יוסף   149.

פינס, יחיאל מיכל   216.

פינסו, חיים אברהם   60.

פינסקר, יהודה ליב   34, 149.

פינצ'י, אברהם   30.

פלמן, דוד דב   63, 216.

פעלקיסזאהן, משה   149, 191.

פרוטיגר, יוהנס   183-182, 236.

פרוש, נפתלי צבי   237.

פרנק, אמיל   215.

פרנקל, לודוויג אוגוסט   60, 84.

צאדק פאשא   217.

צובחי ביי   45, 51, 117.

צידקי, פאשא   221.

צ'לנוב, יחיאל   176, 225.

קאן, יעקובוס   46.

קברצלי, מוחמד פאשא   30.

קונסטרום, שלום   234.

קלווריסקי, חיים מרגליות   149, 196, 222.

קלורינדה, מיינור   28.

קלישר, צבי הירש   58.

קמיל פאשא   217.

קנטרוביץ, משה   239.

קסאר, סלים   221.

קראוזה, אליהו   225.

קראוזה, אפרים   119.

קריגר (מזכיר הפחה בירושלים)   169-168.

קרכטר, גוטלף   230.

קרלינסקי, נוח   219.

קרק, רות   129, 133-132, 158, 235-231, 243-239.

ראוף פאשא  36, 42-41, 50, 52, 114, 170, 184, 187, 216.

רדקליף, סטרטפורד דה־   112.

רואי, יעקב   125, 131-130, 136-135.

רובין, לייב   216.

רוזאנוב, מר   229.

רוטשילד, אדמונד דה־   114, 120, 125-122, 127, 132-130, 135, 144-143, 146, 152-151, 158, 161, 164-163, 171, 174, 177, 191-190, 194-193, 204-203, 207, 213, 218-215, 227, 230-229, 236, 245.

רוטשילד, יעקב ג'יימס   112, 236.

רופין, ארתור   46, 48, 68-67, 70, 81, 86, 117, 119, 123, 125, 130, 136-135, 138, 147-146, 159, 165-162, 167, 172, 178-176, 181, 187, 195-190, 198, 229, 241-240.

רוק, אלכסנדר   217.

רוק, בוטרוס   218.

רוקח, אלעזר   217.

ריבלין, יוסף   79, 233, 235.

רייכמן, שלום   77, 81, 135, 189.

ריפמאן, פסח   30.

רשאד פאשא   41, 50, 114, 184.

שאוה (משפחה)   107.

שאמה, סיימון   236.

שוב, משה דוד   64, 85, 190, 215, 218, 231-232.

שטיין, קנת   127-126, 223.

שיח' אבו גוש   31.

שייד, אלי (אליהו)   7, 80, 102, 114, 125-124, 133, 136, 171, 181-180, 195, 198-197.

שילה, מרגלית   81, 126, 128, 131-130, 134, 136, 191-189, 198-193, 230, 243-238.

שילוני, צבי   86-85, 135, 190, 193, 196, 243-238.

שלוש (אחים)   217.

שלוש, אהרן   61, 158, 220, 223.

שלוש, יוסף אליהו   85, 226.

שלזינגר, דוד   224-223.

תאג'י אל־פארוקי, א־ (משפחה מרמלה)   107.

תאג'י, סולימאן א־   56.

תופיק ביי   42, 50, 115, 184.

 

מפתח מוסדות

ייתכן שמוסדות מסוימים, בייחוד של חברות נדל"ן,  מופיעים כאן תחת כמה שמות; זאת במקרים בהם מקורות שונים נוקבים בשמות אלה ולא הוברר מעל לכל ספק אם אכן הכוונה לאותם מוסדות או שאלה מוסדות שונים עם שמות דומים.

אגודה לקנית ומכירת קרקעות בירושלים ת"ו   230.

אגודות האלף   173, 244.

אגודת אחים   224.

אגודת אחים לישוב ארץ ישראל   220.

אגודת נטעים (פלשתינה)   176, 223-224, 226, 228, 239.

אהבת ציון   219.

אוצר התישבות היהודים   161, 174.

אחדות וקִדמה, ראו הוועדה לאחדות וקִדמה

אחווה (אגודה)   70.

אחוזת בית (אגודה, חברה)   68, 82, 110,  133, 158, 194, 224-225, 238-239.

אחוזת שיקגו (חברה)   226.

אליאנס,  ראו כל ישראל חברים

אנגלו־פלשתינה קומפני (אפ"ק)   44-45, 48, 51-52, 70, 99, 108, 116, 162-163, 172, 174-176, 178, 223-225, 227-229, 240, 244.

ביאליסטוק (אגודה)   69, 177, 226-227.

ביל"ו   36, 63, 79, 146.

בנק אנגלו־פלשתינה (אפ"ק) ראו אנגלו־פלשתינה קומפני

בצלאל (בי"ס לאמנות)   147.

גאולה (חברה)   56, 64, 67, 83, 145, 150, 153, 162, 175-177, 192, 221-230, 237, 240.

האגודה לישוב ארץ ישראל   215.

האוצר העותמני, ראו משרד האוצר העותמני

האיחוד הליברלי (מפלגה)   47.

ההנהלה הציונית   67, 162, 175.

ההסתדרות הציונית   68, 71, 80, 82, 115, 131-132, 144, 161, 164, 174, 167, 191, 195-196.

 

הוועד האודיסאי   42-43, 56, 68, 159, 193-194, 216, 223, 225-228, 230.

הוועד הארצישראלי בפריז   122, 174.

הוועד הכללי   234.

הוועד המרכזי בגאלאץ   35, 142, 171, 215.

הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, ראו הוועד המרכזי בגאלאץ

הוועד הפועל של חובבי ציון ביפו   173-174, 196.

הוועדה הארצישראלית, ראו הוועדה לחקר ארץ ישראל

הוועדה לאחדות וקִדמה   38, 47.

הוועדה לחקר ארץ ישראל   67, 175, 226.

הטורקים הצעירים   12, 37-38, 45, 49-51, 55, 72, 89, 117, 221, 224, 244-245.

הטכניון   147.

הכשרת הישוב   67, 70-71, 119, 135, 152, 157, 162-163, 174, 176-178, 191-192, 194-195, 197, 203, 225, 230, 240-241.

המועצה הפלשתינאית   122.

המכבים הקדמונים   230.

המשרד הארצישראלי (המשרד הארץ ישראלי)   48, 67-68, 71, 128, 145-147, 154, 156, 163-165, 167, 171, 176, 178, 190-191, 195, 230, 241.

המשרד לקרקעות   176.

הסוכנות היהודית   17, 135, 151-152, 155, 189, 181.

הפרלמנט העותמני   18, 23, 37-38, 49, 55, 98.

הקונגרס הערבי בפריז   56.

הקונגרס(ים) הציוני(ים)   18, 42-43, 46, 67, 74, 108, 115, 162-163, 172, 175, 185, 194, 200-201.

הרחבת בנינים (חברה)   233.

השער העליון   16, 24, 27-28, 35,  39, 41, 54, 73, 112, 114-115, 168-169, 245.

ועד חלוצי יסוד המעלה   142, 215.

ועד שכונת תל אביב   226, 229, 241.

חברה חדשה לקנית ומכירת קרקעות   150-151, 177, 192, 227-230, 243.

חברה לתמיכה ביהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ ישראל, ראו הוועד האודיסאי

חברת אנגלו־פלשתינה, ראו בנק אנגלו־פלשתינה (אפ"ק)

חברת האחוזה מאונגני   230.

חברת האחוזה ממריאופול   230.

חברת פרוטיגר, ראו פרוטיגר

חבת הארץ   218.

חובבי ציון   34-35, 39, 41, 56, 63-64, 79-80, 131, 133-134, 138, 161, 173-176, 189-190, 192, 196, 218, 219-220, 231, 234-235.

טאבו, ראו משרד רישום מקרקעין

טבריה אדמות ונטיעות   176, 225.

טמפלרים (אגודה)   28-29, 60, 110, 157, 244

יק"א   65-66, 68, 70, 76, 81, 83, 122-123, 143, 146, 149, 152, 156, 158, 161, 164, 174, 177, 189-190, 192, 196, 203-204, 207, 219-226, 228-230, 239, 243, 245.

כל ישראל חברים (כי"ח)   84, 117, 197, 215.

למען ציון   218.

לשכת רישום מקרקעין, ראו משרד רישום מקרקעין

לשכת רישום ספרי האחוזה, ראו משרד רישום מקרקעין

מג'לס (מג'אלס) אדארה ( מועצה מנהלית, מועצת המחוז)   26, 96, 106, 109, 111, 150, 167, 245.

מועצת העיר יפו   53, 226, 230.

מחלקה ארצישראלית, ראו הוועדה לחקר ארץ ישראל

מנוחה ונחלה   218.

מסחר (חברה)   234.

משרד האוצר העותמני   18, 47, 87, 89, 180, 244.

משרד ספרי האחוזה, ראו משרד רישום מקרקעין

משרד ספרי האחוזה באיסטנבול   92, 110, 125.

משרד רישום מקרקעין  (טאבו)   89-90, 95-103, 106, 118, 123, 131, 141, 160, 166, 183, 187, 201, 205, 207, 213-214, 245-247.

נדל"ן (חברה)    227, 229.

נחלת בנימין (אגודה, חברה, קבוצה)   70, 225-226.

נחלת ישראל רמה   217.

נכסי דלא־ניידי פלשתינה (חברה)   227, 242.

עזרה (חברה)   240.

עזרת ישראל   217.

פלסטינא אימובלגזלשעפט, ראו נדל"ן (חברה)

פלשתינה   178.

פרוטיגר  (גם פרוטיגר-נבון — בנק וחברה)   64-65, 182-183, 236, 258.

קרית ספר   67-68.

קרמנצוג B (חברת אחוזה)   230.

קרן קימת לישראל   67-68, 70-71, 78, 127, 132, 145, 147, 152, 162, 174-177, 189, 191, 193-194, 198, 222-225, 227, 229-231, 234, 238.

שארית ישראל   226.

תקוות ישראל (אגודה)   227.

Allgemeine Jüdiche Kolonization   177.

 

מפתח מקומות

ייתכן שמקומות מסוימים מופיעים כאן תחת כמה שמות; זאת במקרים בהם מקורות שונים נוקבים בשמות אלה ולא הוברר מעל לכל ספק אם אכן הכוונה לאותם מקומות או שאלה מקומות שונים עם שמות דומים.

א־זבח, ראו כפר תבור

א־זביד, ראו יסוד המעלה

א־ראם   242.

א־שג'רה, ראו אילניה

אבו בסל (שכ' בירושלים) ראו שערי ירושלים

אבו שושה, ראו גזר

אבן יהושע (שכ' בירושלים)   219.

אבן ישראל (שכ' בירושלים)   60.

אגודת שלמה (שכ' בירושלים)   219.

אדמת עמים (שטח בירושלים)   228.

אדריאנופול (אדרינה)   22.

אהל יצחק, ראו בתי אונגארן (שכ' בירושלים)

אהל משה (שכ' ביפו)   67, 224.

אהל משה (שכ' בירושלים)   215.

אהל שלמה (שכ' בירושלים)   219.

אהלי יעקב (שכ' בירושלים)   221.

אהלי משה (שכ' בירושלים)   221.

אהלי שמחה (שכ' בירושלים), ראו שערי שמחה

אום א־ג'בייל   149, 222.

אום א־ג'מאל, ראו בת שלמה

אום א־תות   64.

אום ג'וני   67-68, 70, 222, 238.

אומלבס, ראו פתח תקוה

אוסטרו־הונגריה / אוסטריה   23, 112, 223.

אוסטרליה   230.

אוצר יוסף (שכ' בירושלים)   221.

אחווה (שכ' בירושלים)   223.

אחווה (שכ' ליד טבריה)   70.

אחווה (שכ' מצפון ליפו)   65, 221.

אחוזת בית, ראו תל אביב

אחוזת הוועד (שכ' בירושלים), ראו בני משה

אחוזת סנט לואיס, ראו פוריה (אחוזה)

אחוזת שושנה, ראו משמר הירדן

אילניה   66, 150, 153, 156, 218, 220, 222, 225, 234.

איסטנבול   22, 24, 26, 29, 34, 36, 39-47, 49, 53, 55-56, 58, 74, 77, 83-84, 92, 98, 109-110, 112-113, 115-119, 124, 171, 176, 180-181, 185, 197, 202, 208, 220, 246-247.

אל־חליל, ראו יסוד המעלה

אל־מיר   221, 237.

אלג'יריה   22.

אמטלה, ראו מטולה

אנגליה/בריטניה   21-23, 34, 120, 162.

אנטוליה   22, 93.

ארד א־זור (אדמות) ראו כפר תבור

ארד בטיח, ראו יבנאל

ארמש (כפר, כיום בלבנון)   149.

ארצות הברית   35, 41, 47.

אשל אברהם (שכ' בירושלים) , ראו שכונת הגורג'ים

באר טוביה   63, 65-66, 153, 217, 220, 228, 246.

באר יעקב   67, 86, 223.

באר שבע   24-25, 31, 107, 145, 149-150.

בדרי (אדמה)   228.

בוכאריה, ראו שכונת הבוכרים (בירושלים)

בולגריה   23, 38-39, 113.

בוסניה   23.

בוקרשט   22.

בורג'   198, 221, 237.

ביאר טאביה, ראו באר טוביה

בידוס   227.

ביר נבלה   228, 242.

ביר סלים   150, 223.

ביר עדס   227-228.

בירות   24-26, 40, 56, 107, 117, 119, 146, 171, 173, 185, 215, 222, 225.

בירעם   149.

בית אברהם — כולל וילנא (שכ' בירושלים)   219.

בית ג'אן, ראו בית גן

בית גן (מושבה)   66, 149, 221.

בית דג'ן   226, 232.

בית דוד (שכ' בירושלים)   60.

בית הכרם (אדמות)   150.

בית וגן (אדמות)   150.

בית חנינא  242.

בית יוסף (שכ' בירושלים)   218.

בית יעקב (שכ' בירושלים)   60.

בית ישראל (שכ' בירושלים)   217.

בית סור   151.

בית עריף, ראו בן שמן

בית קשת   222.

בית שאן (יישוב, עמק)   25, 47, 55,  118, 144, 150, 163, 167, 224.

בן שמן   67-69, 150, 223-224, 239.

בני יהודה   64.

בני משה (שכ' בירושלים)   218.

בנימינה   221, 229, 237.

בסרביה   22, 217.

בצלאל (שכ' בירושלים), ראו נווה בצלאל

בקעה (בירושלים)   150, 229.

בקעת גינוסר   149.

בקעת הירדן   144, 150.

בריטניה, ראו אנגליה/בריטניה

בריכות שלמה   151.

ברלין   21-23, 34, 79, 80, 113, 133, 135, 192, 195, 240.

בת שלמה   64, 217, 233.

בתי אונגארן (שכ' בירושלים)   219.

בתי ברוידה, ראו אהלי יעקב (שכ' בירושלים)

בתי גורג'ים (שכ' בירושלים), ראו שכונת הגורג'ים

בתי גורל (בתי התימנים — שכ' בירושלים)   216.

בתי גרודנא (שכ' בירושלים)   219.

בתי הארנשטיין (שכ' בירושלים)   220, 226.

בתי הלפמן (שכ' בירושלים), ראו אבן יהושע

בתי וארשה — נחלת יעקב (שכ' בירושלים)   219.

בתי ויטנברג (שכ' בירושלים)   217.

בתי וילנה (שכ' בירושלים)   217.

בתי ורנר (שכ' בירושלים), ראו אהלי משה

בתי זיבנבירגן וסילאדי (שכ' בירושלים)   225.

בתי יוסף אמריקני (שכ' בירושלים), ראו אוצר יוסף

בתי יעקובסון (שכ' בירושלים)   219.

בתי מחסה (שכ' בירושלים)   112.

בתי מילנר, ראו אגודת שלמה (שכ' בירושלים)

בתי נייטין (שכ' בירושלים)   221.

בתי סעידוף (שכ' בירושלים)   227.

בתי פליטי רוסיה (שכ' בירושלים),  ראו שערי שמחה

בתי פרלמן (שכ' בירושלים), ראו עיר שלם

בתי קרונהימר (שכ' בירושלים)   219.

בתי ראנד (שכ' בירושלים)   223.

בתי שמעון הצדיק (שכ' בירושלים)   218.

גאלאץ   35, 142, 171, 215.

ג'בל מוכאבר (אדמות)   150.

גבעת עדה   66, 198, 221, 237.

גבעת שאול א (שכ' בירושלים)   225.

ג'דידה   242.

גדרה   63, 153, 173, 179, 188, 216, 221, 223, 229, 243.

גולן   16, 64, 144, 174, 198, 213.

גור אל־פרה   150.

ג'ורת אל־ענאב (שכ' בירושלים)   220.

גוש חלב   149.

גזר   228.

גיא אוני, ראו ראש פנה

גינת דוד   63, 216.

ג'לין (חווה)   65.

ג'ממה (בנגב) ראו רוחמה

גן שמואל (אתר חקלאי)   65.

גנדס (אדמה)   239.

ג'נין   24-25, 107, 227.

ג'סר אל־מג'מע (אדמות)   224.

ג'עוני (ג'יעוני), ראו ראש פנה

גרוזיה   22.

גרמניה  24, 30, 41-42, 77, 79, 133-134, 197.

גשר בנות יעקב   63, 216, 218.

דגניה   68-70, 157, 182, 222.

דוראן, ראו רחובות

דזעדר (אדמות)   228.

דילב, ראו גם קרית יערים וכן קרית ענבים   68, 228, 238, 242.

דיר יאסין   239.

דלייקה   67-68, 150, 222.

דלייקה סוהו    150, 222.

דמשק (עיר, מחוז)   24-26, 40, 114.

דמשק אליעזר, ראו בתי גרודנא

דרכומה (אדמות)   215.

הדר הכרמל (שכ' בחיפה)   68, 224-227, 229.

המושבה האמריקנית ליד נחל המוסררה   28.

המושבה האמריקנית מצפון ליפו   28.

המושבה הגרמנית בחיפה   28.

המושבה הגרמנית בירושלים   28.

המושבה הגרמנית מצפון ליפו, ראו שֹרונה

המושבה הגרמנית שֹרונה, ראו שֹרונה

הר הזיתים   150.

הר הצופים   230.

הר הרצל   150.

הר טוב (יישוב)   170, 172, 220, 222.

הר כנען   66, 198, 230.

הרצגובינה   23.

הרצליה   24.

הרצליה (שכ'), ראו הדר הכרמל (שכ' בחיפה)

ואדי אל־חווראת, ראו עמק חפר

ואדי אל־מפג'ר   223.

ואדי גבירה   150.

ואדי חנין   63, 67, 215, 218, 224.

ואדי ניסנס   224.

וזיה, ראו קבעה (אדמות)

וילנה   219.

ולאכיה   22.

ורשה   218.

זיתא (אדמות ליד חדרה)   226, 228.

זכרון טוביה (שכ' בירושלים)   218.

זכרון יעקב   29, 62-64, 66, 124-125, 143-145, 155, 170-171, 181, 188, 190, 198 215, 217, 221, 229, 231.

זכרון משה (שכ' בירושלים)   223.

זמארין, ראו זכרון יעקב

זריפה (אדמות)   227.

זרנוגה (זרנוקא)   55.

זרקה (יישוב)   150.

חברון   24-25, 30-31, 33, 39, 60, 73, 107, 150-151, 178, 192, 246.

חדיתא — בית עריף, ראו בן שמן

חדיתא — צמוד לשרונה בסמיכות ליבנאל (ימה)   150.

חדרה   64-66,  68, 144-145, 153, 156, 170, 173, 196, 219, 221, 223-224, 226-228, 246.

חודרה, ראו חדרה

חוות העלמות (בחצר כנרת)   70.

חוות הפועלים (בנס ציונה)   223.

חוות רמה   69, 226.

חוות שפון   67.

חולדה   68, 223-225, 227.

חולה (אגם, עמק)   19, 25, 47, 55, 66, 131, 144, 150, 160, 163, 190, 216, 232.

חורן   16, 65, 174, 198, 213.

חיפה   24-25, 28, 39-40, 60, 66, 70, 73, 116-117, 135, 143, 146-147, 170-171, 178, 185, 189, 215, 217, 224-227, 229, 241.

חלחול   151.

חפציבה (חווה)   223-224.

חצר הרב מלובלין (שכ' בירושלים)   221.

חצר כנרת (חווה)   68, 70, 139, 222.

חצר שטראוס (שכ' בירושלים)   220.

ח'רבת דוראן, ראו רחובות

חרתיה (אדמות)   150.

טאבה   25, 37.

טבריה   24-25, 31, 33, 39, 55, 60, 70, 73, 78, 86, 107, 149, 178, 220-223, 246.

טולכרם   24, 107.

טנטורה   29, 64, 215, 217.

יבנאל   66, 90, 107, 150, 156, 220-221, 238.

יגיע כפיים (שכ' בירושלים)

יהוד (יהודיה)   62, 85, 215, 231.

יוון   22, 38.

יטה   32.

ים המלח   144, 150, 162.

ימה, ראו יבנאל

ימין משה (שכ' בירושלים)   61, 112, 219.

יסוד המעלה   19, 24, 62-63, 131, 144, 149, 173, 188-190, 211,  216, 218-219, 232.

יער הרצל   68.

יפה נוף (שכ' ביפו)   65-66.

יפו   9, 19, 24-25, 28-30, 39-40, 42, 44-45, 53, 60-62, 64-67, 70-71, 73, 80, 107, 110, 115, 117, 120, 133-134, 142-143, 147, 149, 158, 168-169, 173, 175-176, 178-179, 185-186, 192-193, 196, 204, 209, 215-218, 223-226, 229-230, 239.

ירדן (נהר)   16, 24, 96, 162, 220, 224.

ירדן (עמק), ראו עמק הירדן

יריחו   24-25, 51, 149-150.

כבארה (אזור, ביצות)   230, 243.

כולל הורודנא, ראו בתי גרודנא

כולל ווהלין (שכ' בירושלים), ראו בתי הארנשטיין

כולל ווהלין א (שכ' בירושלים), ראו בתי הארנשטיין

כולל מינסק (שכ' בירושלים)   221.

כולל רומניה (שכ' בירושלים)   224.

כנסת חדשה (שכ' בירושלים)   220.

כנסת ישראל (הישנה — שכ' בירושלים)   219.

כנסת ישראל ב (שכ' בירושלים), ראו אהלי יעקב

כנרת (אגם, אזור),   25, 70, 149-150, 222, 224.

כנרת (מושבה)   68, 108, 157, 222.

כפא סבת   153, 222.

כפר אוריה  68-69, 177, 227.

כפר השילוח (שכ' בירושלים), ראו עזרת נידחים

כפר חיטין   67-68, 153, 157, 193, 223, 238.

כפר כנא   225.

כפר מירון   61-62, 216.

כפר מל"ל   69, 157, 227-228.

כפר נחום   149.

כפר סבא   66, 69, 86, 219, 235, 246.

כפר עקב   242.

כפר עקיר   214-215.

כפר תבור   66, 96, 149, 157, 188, 220, 222, 225.

כפרוריה, ראו כפר אוריה

כרך וקדיש, ראו דלייקה סוהו (אדמות)

כרכור   68-69, 102, 157, 177, 227, 229, 241.

כרם (שכ' בירושלים), ראו בתי וילנה

כרם ג'באלי (אדמות)   110, 223-226.

כרם התימנים (שכ' בתל אביב)   223, 228.

כרם מלאכי (אדמות ביפו)   224.

כרם משה ויהודית (מונטיפיורי — אדמות)   235.

כרם רמדן (אדמות)   228.

כרם שלמה (שכ' בירושלים)   219.

לבנון   22, 25, 32, 54-55, 149, 185.

לוביה   149, 153, 222.

לוד   25, 218.

לונדון   21-22, 69, 76.

מאדר (כפר)   150.

מאה שערים (שכ' בירושלים)   60.

מגדיאל   228.

מגדל (מג'דל)   71, 149, 225, 238.

מגרש גאולה (אדמות)   225.

מגרש הרוסים (אדמות)   113.

מגרש מאחד (אדמות)   229.

מגרש שטיין, ראו כרם מלאכי

מודיעין   85, 150.

מוחייזין   229.

מוטרו (אדמות)   227.

מולדובה   22.

מונטנגרו   23, 38.

מוסררה (נחל)   28, 60.

מוצא   61, 65, 150, 218.

מזכרת בתיה   63, 142, 144, 164, 215, 217, 222.

מזכרת משה (שכ' בירושלים)   215.

מזכרת צבי (שכ' בירושלים)   218.

מזריץ'   216.

מזרע (אדמות)   150, 229.

מזרע (יישוב)   151

מחנה יהודה (שכ' בירושלים)   218.

מחנה יהודה (שכ' ליד פתח תקוה)   68, 227.

מחנה יהודה (שכ' מצפון ליפו)   61, 65, 220, 223.

מחנה יוסף (שכ' מצפון ליפו)   61, 66, 220, 223.

מחנה ישראל (מושב)   61.

מחנה ישראל (שכ' בירושלים)   60, 72.

מחניים   65, 219.

מטולה   24, 65-66, 188, 220, 230, 245.

מי מרום, ראו יסוד המעלה

מירון, ראו כפר מירון

מלאבס, ראו פתח תקוה

מלחה (בירושלים)   150.

מלחמיה, ראו מנחמיה

מנחמיה   66, 150, 156, 220, 222, 245.

מסחה, ראו כפר תבור

מצפה (מושבה)   68, 221.

מצרים   20, 22-24, 30, 37.

מקוה ישראל   62, 142-143, 164, 190, 215.

מראח, ראו גבעת עדה

מרחביה   70, 102, 157.

משכנות ישראל (שכ' בירושלים)   60, 216.

משכנות שאננים (שכ' בירושלים)   60, 72, 109, 112.

משמר הירדן   62-64, 85, 144, 188, 216, 218, 232.

משראי (אדמות)   228.

נבי סמואל   217.

נוה בצלאל (שכ' בירושלים)   225.

נוה צדק (שכ' בתל אביב)   61, 64, 67, 217, 221, 224, 229, 239.

נוה שלום (שכ' ביפו)   61, 64, 158, 218.

נוה שלום (שכ' בירושלים)   220.

נוריס (אדמות)   150-151.

נזלה (אדמות ליד זכרון יעקב)   217.

נחליאל (שכ' ליד חדרה)   68, 228.

נחלת בנימין (שכ' בתל אביב)   70, 158, 225, 227.

נחלת יהודה   69, 226.

נחלת צבי (שכ' בירושלים)   219.

נחלת צדוק (שכ' בירושלים)   225.

נחלת ציון (שכ' בירושלים)   219, 221.

נחלת ראובן   63-64, 219.

נחלת שבעה (שכ' בירושלים)   60.

נחלת שמעון (שכ' בירושלים)   219.

ניסן ב"ק, ראו שכונת הגורג'ים (בירושלים)

נס ציונה   63-64, 67, 188, 215, 219, 223-224.

נענע (כפר)   217.

נצרת   24-25, 46, 55, 107, 117, 119-120, 126, 225.

סאסא   149.

סג'רה, ראו אילניה

סוהו, ראו דלייקה

סוכת שלום (שכ' בירושלים)   218.

סוריה   16, 22, 30, 34, 42, 55-56, 76, 88, 115, 133, 171, 195.

סטין א־רמל (אדמות)   229.

סלמה (כפר)   28, 229.

סן סטפנו   22-23.

סרביה   23, 38.

סרונה, ראו רמה (חווה)

סרפנד אל־חרב   215.

עבדיה, ראו מנחמיה

ע'ביה, ראו רביה (אדמות)

עבר הירדן (המזרחי)   31, 144-145, 150, 235.

עדאנה   22.

ע'ור   150.

עולם   150.

עזה   24-25, 107, 145, 149-150, 218.

עזרת ישראל (שכ' בירושלים)   219.

עזרת נידחים (שכ' בירושלים)   216.

עטרות (מושב)   68, 228.

עיון קרא, ראו ראשון לציון

עין אל־ע'נם (אדמות)   150.

עין גנים   68-69, 224-225.

עין דור   150.

עין זיתים   64-65, 149, 218.

עין חי, ראו כפר מל"ל

עין כאתב, ראו מצפה

עין כרם   150, 218.

עין שמר   229.

עיר שלם (שכ' בירושלים)   218.

עכו   24-25, 30, 36, 60, 95, 107, 171, 185, 196, 221.

עלמה (אזור)   61.

עמק הירדן   145.

עמק השושנים, ראו ואדי חנין

עמק זבולון   107, 149, 173.

עמק חפר   107, 145, 150-151, 162, 173, 177.

עמק יזרעאל   55, 70, 107, 124, 145-146, 150-151, 155, 157, 159, 162, 173, 177, 225, 240, 245.

ענאתא, ראו ענתות

ענתות   230.

עקרון, ראו מזכרת בתיה

ערטוף, ראו הר טוב

עתלית   61-66, 144-145, 150, 221, 226, 246.

פג'ה   157, 224-225.

פולֶה   46, 55, 68, 70, 117, 119, 125, 157, 181, 225.

פוקשאן   34, 62.

פוריה   69, 144, 177, 226.

פרדס חנה   227, 229.

פרדס מונטיפיורי, ראו שכונת מונטיפיורי

פריז   31-22, 56, 122, 174, 219.

פרסי (אדמות)   150.

פתח תקוה   2, 29, 62-63, 66, 68, 85-86, 102, 114, 137, 144, 149, 153, 155, 157, 173, 179, 181, 188, 215-216, 219, 221-222, 224-225, 227-228, 239.

צמח   150.

צפת   24-25, 30, 33, 39, 60, 62, 64, 70, 73, 78, 91, 143, 178, 215-216, 246.

צרפת   22-23, 41, 77, 85, 114.

קבעה (אדמות)   64, 217.

קדש נפתלי (אדמות)

קובנה   219.

קולוניה, ראו מוצא

קונסטנטינופול, ראו איסטנבול

קושטא, ראו איסטנבול

קטרה ראו גדרה

קיסריה   223, 230, 243.

קישינב   66-68, 174, 222-223.

קלנדיה   68, 228, 242.

קסטינה, ראו באר טוביה

קראקרה (אדמה)   227.

קריה נאמנה (שכ' בירושלים)   60.

קרית יערים   68.

קרית ענבים   228, 242.

קפוס (אדמות)   227.

קפריסין   23.

ראמלא, ראו רמלה

ראש פנה   62-64, 85, 143-144, 149, 156, 188, 215-218.

ראשון לציון   46, 55, 62-63, 69, 85, 120-121, 124, 142-143, 153, 155, 157, 168-169, 172, 179, 188-189, 215, 217-219, 226, 230-232.

רביה (אדמות)   157, 227, 229, 241.

רוחמה (יישוב בנגב)   68-70, 226.

רוחמה (שכ' בירושלים)   225.

רומניה   23, 34-35, 39, 41, 50, 63, 101, 113, 144, 215, 227.

רוסיה   21-23, 28-29, 34-35, 39-42, 50, 54, 57, 60, 62-63, 66, 74, 80, 86, 101, 113-114, 116, 175, 200, 215, 244-245.

רחובות (מושבה)   53, 56, 64, 67-68, 83-84, 142, 156, 164-165, 173, 188, 196, 218-219, 223-224, 227-228.

רחובות (שכ' בירושלים), ראו שכונת הבוכרים

ריגה   219.

רמלה   25, 107, 149-150, 218, 223-224.

רפיח   25, 37.

שבזי (שכ' ביפו)   66, 220, 223.

שבת אחים (שכ' בירושלים)   219.

שבת צדק (שכ' בירושלים)   218.

שוויה, ראו שפיה

שוני (אדמות)   229.

שושנת הירדן, ראו משמר הירדן

שיח' עלי סלים (אדמות)   227.

שכונת אהרן ( ביפו)   61.

שכונת האורפלים (בירושלים)   230.

שכונת הבוכרים (בירושלים)   219.

שכונת הגורג'ים (בירושלים)   219, 235.

שכונת הפחים (בירושלים), ראו שבת צדק

שכונת מונטיפיורי (ליד יפו)   60, 84.

שכם   24-25, 30-31, 36, 107, 153, 185, 218-219.

שמוע (שמעא — שכ' בירושלים), ראו שערי ציון

שמסין, ראו בית גן

שער הפנה (שכ' בירושלים)   218.

שערה (כפר)   150, 153, 222.

שערי חסד (שכ' בירושלים)   224.

שערי ירושלים (שכ' בירושלים)   274.

שערי ישועה (שכ' בירושלים), ראו שערי רחמים

שערי משה (שכ' בירושלים), ראו בתי ויטנברג

שערי צדק (שכ' בירושלים)   218, 227.

שערי ציון (שכ' בירושלים)   221.

שערי רחמים (שכ' בירושלים)   219.

שערי שמחה (שכ' בירושלים)   219.

שעריים (שכ' בירושלים)   219.

שעריים (שכ' ליד רחובות)   68, 227.

שפיה (מושבה)   64, 217.

שרונה (הרמה המקשרת מסג'רה לדלייקה)   150, 226.

שׄרונה (מושבה טמפלרית)   28.

שרונה (סרונה), ראו רמה (חווה)

תוניסיה   23.

תל אביב   19, 25, 68, 70-71, 81-82, 85-86, 111, 133, 135, 158, 191, 194, 197, 220-221, 223-230, 238-241.

תל עדס    68, 229.

תל עדשים   68.

תלפיות (אדמות, שכונה)   70, 150, 178, 227, 229, 242.

תנחום (כפר), ראו כפר נחום