קמליה סיננסיס‏: ספר התה

חלק ראשון: סערות ההיסטוריה בספל התה     14

פרק א: ארצות מורשת              16

סין         16

שושלת טאנג (907-618)           16

שושלת סוֹנג הצפונית והדרומית (1279-960)     21

שושלת יואן המונגולית (1368-1271)     24

שושלת מינג (1644-1368)        24

שושלת צ'ינג או מַנצ'וּ (1911-1644)      27

בתי תה בסין בסוף המאה ה־19             27

גידול תה בסין בסוף תקופת שושלת צ'ינג            29

גידול תה אחרי תקופת שושלת צ'ינג       30

יפן         32

אייסאי ושוּקוֹ — הפצת הזן והתה ביפן    33

טקס התה היפני — סֶן נוֹ ריקיוּּ  34

התה היפני מאז ריקיו     38

יפן ותה בימינו    39

קוריאה  40

תה בקוריאה      40

גידול תה           42

פרק ב: המערב מגיע לאסיה     46

הסחר הימי בין סין לאירופה        48

התה מגיע לאירופה        50

תה בצרפת        51

מעידן המשוטים לעידן המפרשים, קליפרים ומירוצי התה             52

סחר ויצוא תה מנמל קאנטון       54

בריטניה             58

ימים ראשונים של שתיית תה בבריטניה              58

חברת הודו המזרחית הבריטית  61

בתי קפה ותה    62

גני תה  62

סלוני התה ואולמות תה לריקודים           63

תה ואלכוהול      63

האימפריה הבריטית בצפון אמריקה        64

מסיבת התה של בוסטון             65

תה וזיופים, תה ורמאויות, תה והברחות              68

זיוף תה             69

הברחות            70

סוף ההברחות: חוק ההקלה במיסי התה             71

שליטה על התעבורה וקשיים ראשונים עם סין     71

התקופה הוויקטוריאנית ותרבות התה — התפתחות הצריכה בבריטניה הגדולה  72

מכותנה לאופיום             73

תה בבריטניה הגדולה כיום         78

קנדה     79

אירלנד  79

שושלות התה הגדולות, חברות תה, מרכולים ומותגים     80

מרכולים ותה בבריטניה              81

מכירות תה פומביות       81

שושלות ואימפריות תה חדשות  82

טווינינגס            82

ליפטון    82

ברוק בונד          84

טַייפוּ טיפס        84

לַיוֹנס     85

נלסון ושות'        85

קו־אופ  86

הודו       89

ההיסטוריה של התה בהודו        89

בריטניה בהודו  90

תה בהודו          92

אזורי גידול התה בהודו  94

אסאם    94

מאניראם דיוואן              95

'התה המר' — קולים באסאם     96

דרג'ילינג            100

כלכותה              101

נילגירי  101

שיווק תה הודי בעולם     102

אזורי גידול תה בהודו     104

ציילון     105

ציילון הפורטוגלית: 1658-1505             105

ציילון ההולנדית: 1796-1640    106

ציילון הבריטית: 1948-1815     106

הקפה והתה הוויקטוריאני בציילון            106

תה אחרי עצמאות סרי לנקה      110

אזורי גידול תה בסרי לנקה         111

פרק ג: מגן התה לספל — יצרניות וצרכניות תה          119

דרום מזרח אסיה           119

אינדונזיה           119

בנגלדש             121

וייטנאם              121

טייוואן  122

מלזיה    124

נפאל     124

תאילנד              125

אפריקה             127

אוגנדה  127

אתיופיה             128

בורונדי  128

דרום אפריקה    128

זימבבואה          129

טנזניה  129

האי מאוריציוס  130

מדגסקר            130

מוזמביק            130

מלאווי    130

קמרון    133

קניה      134

רואנדה              135

דרום אמריקה    135

אקוודור              135

ארגנטינה           135

ברזיל    136

פרו        136

אזור הים הכספי והים השחור     136

אזרביג'אן          136

איראן     136

טורקיה              137

רוסיה    137

אוקיאניה            138

אוסטרליה          138

פפואה גינאה החדשה    139

האיים האזוריים             139

ארצות הברית    139

הוואי     139

קרוליינה הדרומית          140

 

חלק שני: שלווה והרמוניה בספל התה             143

פרק ד: צמח התה: בוטניקה, פיזיולוגיה, חקלאות וקטיף         144

מקור צמח התה             144

שיח התה          144

המין קמליה סיננסיס      146

תת המין קמליה סיננסיס סיננסיס           146

תת המין קמליה סיננסיס אסאמיקה        147

תת המין קמליה סיננסיס קאמבודיאֶנסיס             147

זנים תרבותיים וצמחים זניים של קמליה סיננסיס             147

יצירת צמחי תה חדשים ומעבר לגידול מודרני      148

קרקע ומזיקים    149

חשיבות גיזום שיחי התה            150

קטיף עלי התה  150

פרק ה: ייצור התה וכלכלת התה           153

ייצור ועיבוד תה שחור    155

ייצור ועיבוד תה ירוק      158

ייצור תה חצי־מחומצן, אולונג      162

תה צהוב           163

תה לבן              163

תה פּוּאֶר           164

תה קוריאני        165

נושאים נוספים  166

תערובות תה מהן?        166

תה ושתי מלחמות עולם             167

תה אורגני          167

מעסיקים ופועלים           168

סחר הוגן           168

תה נמס             169

שקיקי תה          169

על פאנינגס, דאסט ו-CTC           170

פרק ו: טעם, ריח, טעימות תה ומה שביניהם    172

טעימות, בלנדרים והרחות־תה מקצועיות            173

חוש הריח          177

חוש הטעם        177

הפלייבור והתה              178

מערכת המגע הקשורה לטעמים             179

חוש השמיעה     179

חוש הראייה       180

לקסיקוני טעימת התה    180

דוגמאות למינוחי הרחות וטעימות תה     181

פרק ז: מנהגי שתיית תה          183

טקס התה היפני, צ'ה־נו־יו          183

טקס התה הסיני גוֹנג פוּ צַ'ה       185

טקס התה הקוריאני פַּניאַרוֹ        186

טיבט     186

מנהגי שתיית תה בבריטניה       187

תה מנחה          187

קרים טי Cream Tea       189

תה ערבית שהוא High Tea, Meat Tea או סתם Tea         189

צרפת    192

ניו זילנד ואוסטרליה       193

מדינות האסלאם            193

ארצות הברית — מסיבת תה ללא תה    195

פרק ח: מערכת כלי התה          197

חרסינה             197

חרסינה מסין      198

קדרות ביפן        199

חרסינה באירופה           203

מערכות כלי תה             204

קנקן התה          204

קנקן תה יישׂינג  205

קנקני ברזל יצוק             206

גייוואן (ג'ונג)      207

מגש התה או 'סירה'       207

קערות־תה יפניות          208

מַטְמֵן (טי קוֹזי)  208

קופסאות תה (קאדיז)     209

'מודדי תה' (כפות)          209

מסננות              209

מלקחי סוכר וכפיות תה  209

קערות לתה, ספלים ותחתיות     210

כלי הגשת התה — מערכת תה              210

'מטריות' תה      210

סמובר  210

ספלי תה וכוסות תה       211

פרק ט: סוגי תה והכנת תה      212

תת היבשת הודו            212

אסאם    212

דרג'ילינג            213

סוגי תה הודיים נוספים  214

סין         214

תה סיני לבן       214

תה סיני ירוק      216

אולונג סיני         218

תה סיני שחור (תה אדום בפי הסינים)    219

תה פואר (תה שחור בפי הסינים)           221

תה צהוב           222

יפן         222

גיוקורו ('טל הירקן')        222

מאצ'ה  222

שאר סוגי התה הירוק היפני        223

סרי לנקה           227

טייוואן  227

קניה      228

תערובות תה      228

אינגליש ברקפסט           228

אייריש ברקפסט             229

תערובות תה בטעם רוסי            229

תה פרחים         229

תה פירות          229

תה יסמין           229

תה ארל גריי      230

הכנת תה           231

כמות עלי התה  233

איכות המים       233

טמפרטורת המים           235

משך החליטה    236

תה קר  237

סיווגי התה         237

סיווגי התה הכלליים       237

דרגות התה של עלים שלמים      238

דרגות התה של עלים שבורים     238

Fannings ו-Dust            238

פרק י: כימיה, בריאות וקולינריה           241

הכימיה של התה            241

הרכיבים השונים בעלים ובניצנים של שיח התה  242

פחמימות           242

ליפידים              242

מינרלים             242

אלקלואידים       242

פוליפנולים         243

חומצות אמינו     245

מינרלים וּויטמינים          245

תה ובריאות       246

התה במטבח     248

מתכוני אוכל עם תה       248

התאמת תה לאוכל ולזמן            249

פרק יא: ספרות וספרים            251

קורט קטעי ספרות על תה          251

בריטניה             251

צרפת    253

ספרים  257

ספרים על תה    257

ספרים נוספים בהם נעזרתי        258

ספרי קריאה נבחרים שהוזכרו    259

מפתח תמונות  262

 

 

הקדמה או למה תה?

 

בספרו הנפלא, 'היסטוריה של העולם במאה חפצים',¹ מספר ניל מקגרגור, מנהל המוזיאון הבריטי, על חפץ מספר 92: מערכת תה בת שלושה חלקים: קנקן תה, קנקן חלב וכלי לסוכר מתחילת התקופה הוויקטוריאנית (אמצע המאה ה־19) עשויים חרס אדום־חום ומעוטרים בכסף. הוא מסביר איך התה, שנחשב כסמל לבריטיות בעולם, אין בו דבר בריטי מלבד פוליטיקה של בריטניה הוויקטוריאנית ומלחמות ואירועים בתקופת האימפריה הבריטית.

מאחורי ספל התה הבריטי המודרני מסתתרים סיפורי קולוניאליזם ושינוע של מיליוני בני אדם, על רקע המהפכה התעשייתית ופיתוח הספנות והתעבורה הימית בבריטניה. הצורך בפועלים פיכחים ליד המכונות הביא להעברתם משתיית אלכוהול לשתייה מזינה של תה עם חלב וסוכר; בריטניה השיגה זאת על ידי סימום האומה הסינית: הסינים סירבו לרכוש סחורות מהבריטים 'הברברים' ותמורת התה רצו תשלום במתכת כסף. אלא שקופת בריטניה התרוקנה מכסף והמוצא שנותר לה היה מכירת אופיום לסינים, למרות האיסור הקיסרי על הסחר בו. הסינים התקוממו, פרצו שתי מלחמות האופיום וסין אולצה לחתום על חוזים משפילים (בין היתר, השליטה הבריטית בהונג קונג עד 1997 היתה תולדה של מלחמת האופיום הראשונה). זה המחיר ששילמה סין על מנת שאזרחים בריטים אובססיביים לתה יוכלו ללגום ממנו. את התה המתיקו בסוכר שהגיע מעבודת עבדים אפריקנים בדרום אמריקה ובצפונה ובאיים הקריביים. תוספת החלב לתה לא היתה ברורה מאליה; עד שנות ה־30 של המאה ה־19 כמעט ולא היתה נגישות לחלב לתושבי הערים, אלא אם התגוררו ליד מעט הרפתות שהיו בקרבתם. הנחת מסילות ברזל בתחילת המאה ה־19 אפשרה לשנע חלב מהאזורים הכפריים לערים.

כמי שחייתה רוב ימיה בארץ, תה היה לי משקה זר ששותים אותו כשחולים. משום שחליתי לעיתים רחוקות כמעט ולא שתיתי תה. אני זוכרת את סבתי, שמוצאה מאוקראינה, מרתיחה בקנקן עלי תה כהים להכנת תמצית תה שהספיקה לה ליום שלם, בדומה לתה שחילקו פעם במקומות עבודה, אבל סירבתי לשתות אותו. כשבגרתי הפסקתי לשתות קפה, כך פתאום. ריח קפה עדיין מענג אותי אך איני שותה אותו, כמו שאיני מעשנת אך מתענגת על ריח הטבק. כתחליפים לשתייה חמה שתיתי חליטות צמחים ותבלינים ומָטֶה, שמלווה אותי עד היום (ככה זה כשנולדים למשפחה ארגנטינאית), אבל לא תה.

יום אחד ביקרתי את בתי בלונדון והיא הפתיעה אותי בביקור בשוק ספיטלפילדס הישן ששופץ. בקצה השוק היה בית תה חדש לגמרי, TeaSmith, נמכרו בו כלים להגשת תה וסוגי תה משובחים, ונערכו בו טעימות תה. ג'ון קנדי, בעל המקום ואיש חזון, סקוטי נשוי ליפנית שנטש את עבודתו הקודמת והקדיש את חייו לתה, הסביר על הטמפרטורה וחימום הספלים; הוא הגיש לנו תה יפני ירוק, "שמפעיל את הטעם החמישי, האומאמי," שבלגימה ראשונה טעמו היה כטעם דשא קצוץ. המשכנו בתה אולונג וסיימנו במאצ'ה, שלפניו הגיש לנו קוביות שוקולד, "כי לא שותים תה מאצ'ה על בטן ריקה." התאהבתי מייד. ג'ון סיפר לנו שבבריטניה התרגלו לשתות תה מדרום אסיה, שצבעו שחור בדרך כלל, ונטשו את סין שהיא מקור התה; הוא רוצה להחזיר לכאן את מקורות התה, להתחשב בעונות הקטיף ולהגיש תה איכותי שמוצאו מאחוזות וגני תה מובחרים, שבהם הוא מבקר. הגעתי לבית התה שלו פעמים אחדות. בימי החורף הגישו יותר אולונג ובאביב יותר תה ירוק; תה יסמין ותה לבן הוגשו תמיד. ביקרתי, טעמתי וקניתי, ובעיקר, התחלתי להתעניין בתה והתאהבתי בו. למדתי מג'ון שכדאי להכין את התה לפי ההוראות המצוינות על האריזה ועם זאת, תה מובחר – שהעלים שלו צומחים באיטיות והוא שופע יותר טעמים וניחוחות מתה רגיל – אפשר להכין לפי הטעם האישי.

גיליתי שתה, 'קמליה סיננסיס' בלטינית, הוא המשקה הנפוץ בעולם אחרי מים. הבריטים לבדם שותים מדי יום 165 מיליון ספלי תה! הבנתי שעליי להכיר את התה כחבר וכך התוודעתי ל'צ'ה צ'י': הנשמה והאנרגיה של עלי התה, שעל פי הפילוסופיה המזרחית אנו סופגים בלגימת חליטתם. אומני תה מדברים על הצ'י של עלי תה מסוימים, ויש יצרני תה שטוענים שהעלים שלהם שונים משאר העלים משום שהם שומרים על הצ'י שלהם, הייחודי למקום גידולו. להכיר צ'י של תה פירושו להתחבר לסוגי תה שמתאימים לנו, להכיר את תכונותיהם, תולדותיהם ואישיותם, כדי שנוכל להנות מכל סוג באופן מרבי.

ההיכרות עם עולם התה הובילה אותי לכתוב את 'אהבה על כוס תה', רומן על אישה שהתה שינה את חייה. כדי לכתוב את הספר קראתי חומר רקע רב שנוגע לתה, וצר היה לי שאנשים לא יכירו את הנושא המופלא הזה, המרתק והעקוב מדם; החלטתי לכתוב ספר שיסכם את נושא התה על כל היבטיו: היסטוריה וגיאוגרפיה, בוטניקה, חקלאות, אקלים וייצור תה, כלכלה ומסחר, בישול ותזונה, ספרות, שירה ואמנות ותרבות טקסי התה, וכמובן הכנת תה וסוגי תה. הטבע האנושי, חולשותיו ומעלותיו, ליוו את המכלול: סקרנות, ידע, אמנות ומדע לעומת חמדנות, שוחד, ניצול והתעללות.

רבים מהספרים ששימשו לי כחומר עזר מוזכרים בסוף הספר. בנוסף נעזרתי בחומר רב ממגוון מקורות, שלא כולם מוזכרים. השמות הסיניים המופיעים בספר נכתבו לפי כללי התעתיק התקני מסינית לעברית.

אין זה ספר עיוני במלוא מובן המילה אלא סיכום על התה כפי שאני חווה אותו. קיימים מאות ספרים על תה בשפות רבות. דומה שאין הרבה מוצרי מזון אחרים שנחקרו כל כך ונכתב עליהם כה הרבה. כמה עצים אנו מכירים, כאלה שעליהם המרירים שינו את פני ההיסטוריה? לספר נלווים הערות ונספחים שמסייעים לקורא להיכנס להוויה אחרת עם היסטוריה ייחודית. מהחומר הרב חילצתי וארגנתי את התוכן ולפי מיטב הבנתי ערכתי את הפרקים לתמונה כללית.

בדרך הארוכה הזאת למדתי על תחומים רבים ולא מוכרים לי, השלמתי את השכלתי באחרים, והתצרף כמעט מלא – ואני שמחה שתה ציילון לעולם ייקרא כך ולא יהיה תה סרי לנקה.

בית התה של ג'ון נסגר ב־2013. נותרתי עם שאלות ותמיהות שלא תמיד מצאתי להן מענה בספרים. ומה עוד, תה אי אפשר ללגום בקריאה. התחלתי במסע נוסף כדי ללקט מידע, לטעום סוגי תה נוספים ולאסוף תמונות לספר.

אני מודה לכל מי שעזר ותמך:

שארל פֶּגין, מנהל הסניף הישראלי של חנות התה הצרפתית 'פַּלֶה דֶּה תֵה', עודד אותי להמשיך בכתיבת הספר ולא להתייאש; הוא תרם מהידע שלו ודרכו הגיעו לספר תמונות שצילם פרנסואה־קסַויאֶ דֶלמאס, מייסד החנות.

אלון איתן, בעלי 'אוצ'ה' – חברה נוספת שמייבאת תה איכותי ואורגני וקנקני תה מעוצבים לארץ – הקדיש לי שעות ואפשר לי להשתמש בתמונות שצילם בגני תה ובאחוזות תה ברחבי העולם, וכן בתמונות שצילמו למענו חברו איתי יונאי וסטודיו דן לב.

ארצ'י אישיקאואה, ידיד קרוב שלנו מיפן, טרח רבות להשיג לי צילומים קשורים לתה; הוא יצר קשר עם חברו, מר סיניצ'י מאסוּאוֹקה, דור 15 לבעלי גן תה ששייך למשפחתו מזה 400 שנה; כיום מגדלים בו תה אורגני. מר מאסואוקה היה נדיב בצילומים ובדוגמיות תה מעולה ששלח לי.

גן תה אורגני נוסף הוא 'גן בּוּקיט סארי' באינדונזיה; אנשיו היו אדיבים וסיפקו מידע ותמונות.

אנבלה מגן התה באחוזת 'טרֵגוֹת'נאן' בקורנוול אירחה את בתי ואותי וערכה לנו סיור מרגש באחוזה בה גדלים שיחי תה; היא הגישה לנו תה אנגלי אמיתי וכמובן שיכולתי לצלם וכן קיבלתי תמונות שהיו ברשותה.

תמונות אחרות נשלחו לי מ'סטאסן גרופ' בסרי לנקה.

מהודו קיבלתי תמונות של אחוזת התה 'גלֶבורן' בהימאליה. האחוזה קמה ב־1859 כחברת תה סקוטית, לפני כמאה שנה עברה לידי משפחת פּראקאש ההודית, שמנהלת אותה עד היום.

מארק נוֹלֶר הוא מומחה לקלפי תה,² תמונות קלפי התה היפים הן בזכותו.

תודה מיוחדת לקייטי אסטון, חברתה הטובה של בתי, שהתרוצצה ברחבי ברמינגהאם כדי לצלם למעני שלטי רפאים של פרסומות לתה של מיס בַּרבֶּר הקטנה.

תודה מיוחדת גם לשיר מלר ימגוצ'י, שערכה למעני טקס תה יפני מסורתי בביתה בעין הוד. שיר, מומחית לטקס התה אותו למדה ביפן ואוצרת, מתגוררת בעין הוד עם בעלה נובויה ימגוצ'י, מוסיקאי ואמן.

תודה לבתי נילי, שהשקיעה מאמצים בלשיים באיתור המוזיאון לתה וקפה של אדוארד ברהמה בלונדון, וגילתה את הסיפור שמאחורי הקלעים; היא הכירה לי את תה הבועות וקנתה לי את מכונת התה האגדית של השף הסטון בלומנטל.

וכן לבעלי שתמיד שמח לשבת ולשתות עמי ספל תה.

ולחבריי הנועזים שמוכנים לטעום תה!

אני מודה מקרב לב לחדוה רוקח ולאיתי בחור, שעשו לילות כימים להוציא את הספר לאור בצורתו הנוכחית; הם לא הרפו עד שכל אי הבהירויות נפתרו.

וכמובן, אֶרָרֶה הוּמַנוּם אֶסט. כל הטעויות בספר הנובעות מחוסר הבנה ובקיאות הן שלי.

 

הערות ומקורות

1          Neil MacGregor, A History of the World in 100 Objects, UK: Penguin Books, 2013.

2          http://www.teacards.com, נבדק ב־25 ביוני 2018.

 

 

פרק א: ארצות מורשת

 

סין

אין עוררין על כך שהסינים הם הראשונים שידעו לייצר תה מהעלים הטריים, וכל שכבות העם שתו אותו כבר בימים קדומים. לכן סין נחשבת למולדת התה (לשם השוואה, בבריטניה לא הרתיחו מים כלל עד לחדירת התה לאי).

התה בסין, כמו גם האורז והמשי, קשור למורשת חקלאית שטופחה בידי דורות של איכרים. במאה הרביעית לסה"נ בייתו את שיח התה והופיעו גני התה הראשונים, ובמאות החמישית והשישית התה כבר נפוץ בסין כמשקה מקובל. באותה תקופה כבר גידלו תה משיחים שנגזמו עד לגובה המותניים כדי להקל על קטיף העלים. השושלות ששלטו בסין תרמו להתפתחות ולהתפשטות גידול התה בסין ובעולם. למזלנו, בנוסף לשירה ופילוסופיה, הסינים הקדומים הותירו אחריהם רשומות על מסחר וכלכלה, ויש בידינו ידע רב יחסית על תולדות התה.

ההיסטוריה המורכבת והמשמעותית של התה החלה בראשית המאה השביעית, עם עליית שושלת טאנג לקיסרות. בזמנה התפתחה ההתמחות בייצור התה והתבססו מנהגי התה, שהשפיעו רבות על התקופות הבאות.

 

שושלת טאנג (907-618)

שושלת טאנג הנהיגה שיטת ממשל ריכוזית, ששילבה את המערכת הסינית הקדומה עם עקרונות קונפוציאניים. כתוצאה מכך חלה פריחה תרבותית וכלכלית שהשפיעה על כל האזור. הוטלו מיסים על מלח, אלכוהול ותה, והמונופול של המדינה על סחורות אלה הבטיח רווחים גבוהים. באותה תקופה סין נפתחה לסחר בינלאומי עם המזרח התיכון, אירופה ואסיה, פרס והודו. סוחרים רבים (בהם יהודים) ומיסיונרים נוצרים נכנסו לסין והתיישבו בה. פקחי תה הוצבו בגבולות הקיסרות, בעיקר ליד מונגוליה וטיבט. הזכויות על המלח והתה היו מקורות ההכנסה העיקריים של קאנטון. השגשוג הכלכלי בא לביטוי במוצרי יוקרה, בסחר־חוץ פורח, בחינוך, בלימוד, בהתפתחות המדעים ובאמנויות.

אותה תקופה נחשבת כתור הזהב של התה, שהתפשט מחצר הקיסר לכל האוכלוסייה ברחבי המדינה. במקומות רבים החלו בטיפוח גני תה והתפתחה הצ'ה שוּ, אומנות התה ששכללה את אופן הכנת העלים. התה נעשה למשקה לאומי ושתו אותו להנאה ובשל תכונותיו המחזקות. איכות התה היתה תלויה במחירו ומכאן במעמד החברתי; העשירים חיפשו תה בעל טעם 'מעולה’, שגדל בהרים בתנאים קשים, נתן יבול נמוך ובזכות טעמו העדין החל לרכוש מוניטין מיוחדים. אניני הטעם חיפשו אותו במקומות נידחים ולא נגישים; לדוגמה, תה מהַר מֶנג בסצ'ואן נחשב נדיר במיוחד משום שגידלו ממנו רק שבעה שיחים ומהם נקטפו רק 90 עלים בשנה.

במאה השביעית התה הגיע גם לטיבט, בעקבות נישואי נסיכה סינית עם טיבטי. תחת מלכותו של סוֹנְגצָן גַאמְפּוֹ¹ שהביא את הבודהיזם לטיבט, התה הובל מיונאן ומסצ'ואן לקאנדינג² ומשם ללהסה – דרך של 1,500 ק"מ בשיירות יאקים בגבהים של 5,000 מטר – מסע שארך חודשים ולכן נדרש שימור טוב של תה; כך הומצא תה ה'לבנים' או ה'עוגות', שכונה 'תה גבול' (כך צורכים עד היום תה בטיבט). כנראה שהסינים מכרו לטיבטים תה גס וכהה באיכות ירודה שהיה עשוי בעיקר מזרדים ועלים עבים יותר ומשאריות של 'עוגות' תה מובחרות. יצרני התה נוכחו לדעת שאידוי עלי התה בקיטור לפני דחיסתם ל'עוגות’, מפוגג את 'הריח הירוק' הלא נעים. חלו שיפורים בדחיסת, ייבוש ואפיית ה'עוגות’, שנקשרו בסוף התהליך בקליפת קנה או במבוק.

ה'עוגות' היו עמידות בפני קלקול, נוחות לנשיאה ונעשו פופולאריות בקרב העמים הנוודים שחיו הרחק מגבולות סין: המונגולים, הטטרים, הטורקים והנוודים הטיבטים בצפון ובמערב גבולות סין. התה היווה חלק חשוב מתזונת הנוודים שהתבססה בעיקר על בשר ומוצרי חלב, ובכמויות גדולות שימש משקה מרפא למחלות שנבעו ממחסור בירקות ופירות.

כדי לשתות תה ריככו את העוגה על ידי קלייתה עד שהיתה "רכה כזרועו של ילד קטן" (כדברי לוּ יוּ, מלומד שחי במאה השמינית בתקופת שושלת טאנג), והשחימה. אז כתשו אותה עד דק במכתש אבן. כשהמים החלו לבעבע הוסיפו להם מלח, ולעיתים גם חמאה (במחוזות המערביים של סין ובטיבט עדיין שותים כך את התה). עם הרתיחה הראשונה הוסיפו למים את התה, ירוק או לבן.

בני המעמדות הנמוכים שתו תה בקערות עץ, בצורתו הגולמית הגסה – עלים, אבקה או חתיכות מ'עוגת' תה. חובבי תה העדיפו 'עוגה' שלמה, ממנה בצעו פיסות קטנות בעזרת מכשיר מיוחד והוסיפו אותן לקנקן חרסינה. את המשקה כינו 'מרק’, משום שהוסיפו לנוזל תבלינים חזקים כגון בצל מתוק, ג'ינג'ר, קליפת תפוזים, ציפורן ומנתה; נשות החצר הוסיפו תמציות עדינות של פירות ופרחים.

הכנת התה נעשתה מורכבת; נקבעו נהלים להרתחה במים הנכונים, חימום נכון בפחם, חליטה בכלים הנכונים והגשה בספלים הנכונים. פירוש כל טעות היה 'אובדן פנים' – אובדן הכבוד והגאווה העצמיים. ³ בחוגי החצר שתיית תה התעצבה לטקס, וכדי שהכול ייעשה כראוי הקיסר ופקידים חשובים החלו להעסיק רבי־אומנים לתה. יוצרו כלי תה וכל קיסר שינה לפי טעמו את צבעי הזיגוג שלהם ואת סגנון האיורים שעליהם. בקרב כל שכבות הציבור שתיית התה הפכה לאירוע של שלווה פרטית וכינוס חברתי, בעיקר בבתי תה שהופיעו אז לראשונה. התה שימש נושא לעבודתם של מלומדים, ציירים, קדרים ומשוררים, ואלה הנציחו את עצמם באמצעותו במורשת הדורות. יצרני ומוכרי תה וכלי תה התעשרו.

לוּ יוּ נחשב אביו הרוחני של התה; הוא כתב את הצ'ה ג'ינג, 'הקלאסיקה של התה' לבקשת איגוד סוחרי היין. הוא התווה את כללי טקס שתיית התה מבחינת טעמו וכן למטרת איזון פנימי. בתפיסתו התה סימל את ההרמוניה ואת האחדות המסתורית של היקום הקיימות בכול. הוא יצר סינתזה בין הטאואיזם של סין הדרומית, הקונפוציוניזם של סין הצפונית והבודהיזם של שכנותיה ובין האי צ'ינג – 'ספר התמורות'.⁴ מלאו דזה לקח את הטאו, הדרך שנמצאת בכל דבר שבטבע; מקונפוציוס אימץ את מרכיבי השליטה בטקס ואת המתינות. לדעתו היתה דרך נכונה לשתות את התה וספרו, שבו תיאר דרך זו, הוא מלאכת מחשבת שהפך לכתב הקודש של התה. הוא תיאר את התה על כל היבטיו: מקורות הצמח ואפיוניו; סוגי התה השונים, איכויותיהם ורשימת אזורי גידול תה מדורגים לפי איכותם; הכלים הנחוצים לקטיף התה, לתהליך ייצורו וחליטתו; איכות המים לפי מקום שאיבתם; סגולותיו הרפואיות של התה והמנהגים לצריכתו; ההיסטוריה של גני התה ושותי תה מפורסמים. הוא ירד לפרטי פרטים של כלי הגשת התה המובחרים: קישוטי הקמין, מגלגלת עלי התה העשויה מעץ הדר, מסנן מים עשוי משי בצבע אזמרגד ומקושט בנוצות שלדג או פיליגרן כסף. לדעתו, תה אינו רק משקה, הוא שירה, יופי ואמנות.

התרומה הגדולה ביותר של פרסום 'הקלאסיקה של התה' היתה המעבר משתיית עלים מרים כחליטה רפואית לטעימות תה אמנותיות ופיתוח תרבות תה סינית. ערכות תה של המשפחה הקיסרית מאותה תקופה, שהתגלו בארמון תת־קרקעי ב־1985, מאששות את קיום טקס התה של לו יו, כמו גם ציורים שמראים את ייצור התה והכנת המשקה ממנו.

מתוך ספרו של לו יו 'הקלאסיקה של התה': ⁵

התה יכול להצטמק כמגפי פרש מונגולי. או שהוא יכול להיות נוקשה כקפל העור התלוי מתחת לצווארו של שור הבר, או להיות גלי כמו רעפי בית. הוא יכול לדמות לפטרייה שנוצרת או לעננים המכתרים פסגת הר. העלים יכולים להתרומם ולרקוד, כמו פני המים, כשרוח קלה נוגעת בהם. אחרים, כמו חומר רך וגמיש בידי היוצר, בהירים וטהורים כאילו סוננו בפחם עץ. אחרים מגולגלים ומפותלים כמעיינות קטנים המצוירים על ידי גשם סוחף בשדות מעובדים. אלה הן האיכויות הטובות ביותר של התה.

[…] אין פתרון של נוחות. הנאה מאיסוף התה בצל וייבושו בקרירות הערב, אין פירושה הכנתו. לנגוס כדי לטעום ממנו ולרחרח כדי להעריך את ניחוחו, אינם שימוש ביכולת ההבחנה. חצובה רקובה עם סיר מעופש או קערה מצחינה, אינם כלים נכונים. בול עץ שעליו שרף או פחם עץ ישן הבאים ממטבח, אינם דלק מתאים לאש לפי הכללים. מֵי זרם מהיר או מי סכרים אינם המים הטובים ביותר. אי אפשר לומר שהתה קלוי כשהוא עשוי מבחוץ ועדיין ירוק מבפנים. הפיכתו לאבקה בצבע ירקן או לאבק ירוק, אינה כתישת התה. טיפול מגושם בכלים והעברת [התה] מכלי לכלי ומשיכת תשומת לב, אינם הכנת תה. ובסופו של דבר, לגימת כמויות תה עצומות בקיץ וכלל לא בחורף, אינה נחשבת שתיית תה.

[…] כדי להעריך את רעננותו היוצאת מן הכלל ואת הבשומת החודרת שלו, הגבילו עצמכם לשלושה ספלים. אם מתינות זו אינה מספקת אתכם, אפשר להגיע לחמישה. […] לעיתים מוסיפים מרכיבים כמו בצל או ג'ינג'ר. משקאות אלה אינם שווים יותר ממי ביבים ושופכין.

לו יו העדיף תה נקי ושינה את הרגלי השתייה שלו. בסוף המאה השמינית, נזיר שהתגורר בהרים קרוב לנהר יאנגצה התחתון הציע לשליח הקיסר תה, שלוּ יוּ שיבח כטוב ביותר. הלה שלח מייד לחצר הקיסר את 30 הק"ג שליקט הנזיר, ומשם יצאה דרישה לאספקה שנתית. הכמות צמחה במהירות ל־2,000 קאטי (כ־1,200 ק"ג).

כך החלו לשלוח את התה המובחר ביותר לחצר הקיסר, כמות גדולה יותר בכל שנה.⁶ הנוהג החל כמנחה לקיסר ועד מהרה הפך למס, שנקרא 'גונג צ'ה' והיתה לו השפעה רבה על תעשיית התה הסינית. מס זה הפך לנטל כבד על מגדלי התה: הוטלו עליהם תקנים מחמירים ופקידים נשלחו לכל רחבי סין כדי לגבות אותו.

התה המובחר במשלוח נועד לבֵן השמיים, הבא בתור לנשות הארמון ולבני המשפחה הקיסרית, השאר לפקידים הגבוהים. בתקופה ההיא היה מקובל לערוך את משתה התה בתקופת פסטיבל צ'ינגמינג ('צלול ובהיר') באפריל, משום שאז נהנו האנשים מפריחת האביב ומהשמיים הבהירים. הפסטיבל נועד לכבד את זכר המתים, חלק ממס התה ניתן כמנחה למתים ואת הנותר חילקו לפקידים ולאנשי החצר הבכירים. תה טרי שנקטף ועובד נשלח מייד לעיר הבירה צ'אנג־אָן⁷ למשתה צ'ינגמינג. נאמר אז שלעשבי המרפא אין אומץ לפרוח לפני שהקיסר טעם את התה החדש.

לקראת סוף המאה השמינית עסקו בקטיף ובקליית תה 30,000 איש, במשך 30 יום כל שנה. ביום הנבחר בירח השלישי (שמועדו בדרך כלל באפריל) התכנסו פקידי התה במקדש שבמדרונות הר מינג לינג, הקריבו מנחות לקדושת ההר. צבא קוטפות, לרוב נערות צעירות, נשלח עם שחר למדרונות ההר לפני שהעלים יתחממו בשמש, בליווי תופים ומצילות. בתקופת הקטיף נאסר עליהן לאכול שום, בצל ותבלינים חריפים, כדי שהריחות מאצבעותיהן לא ידבקו בעלי התה. הן עטו כפפות משי שקצותיהן קטומים וחתכו־קטפו את העלים הצעירים והרכים בציפורניהן. כַּדי מים נישאו כדי לנקות את ציפורניהן בתדירות. מספרים שקטיף הקיסר היה עדין אפילו יותר והעלים הצעירים נקטמו במספרי זהב – ייתכן שמדובר בתה לבן שניצניו דמו למחטים מוכספות. הקטיף נמשך עד הצהריים, ובהמשך היום חיממו את העלים בקיטור, כתשו אותם ולעיתים המתיקו את העיסה במיץ שזיפים עד שנוצר בצק,⁸ שאותו דחסו לתבניות בצורת 'לבנים' או 'עוגות' שהועברו לקלייה. המלאכה הסתיימה כשירד היום ובערב חגגו עם דוכני יין ושירים.

משורר חשוב אחר בתקופת שושלת טאנג שעסק בתה היה לוּ טוֹנג (חי בתחילת המאה התשיעית); הוא נחשב למה שהיינו מכנים היום 'משוגע על תה’, ונודע בכך שלאורך חייו עסק בתה יותר מאשר בשירתו, שדנה אף היא בתה ובמנהגי טקס התה. לו טונג האמין בעיקרון הטאואיסטי, לפיו אין פעילות מכוונת אלא פעולות ספונטניות פשוטות שתואמות את טבעו של כל אדם. "לא מעניין אותי דבר בנוגע לאל־מוות, אלא רק טעם התה…" כתב ב'שירת התה',⁹ ונרצח בצעירותו עם השר שבביתו התארח. 'שבע קערות תה' הוא המפורסם בשיריו:

הקערה הראשונה מלחלחת את שפתיי ואת גרוני;

הקערה השנייה מגרשת את בדידותי;

הקערה השלישית חודרת לקרביי העריריים רק כדי למצוא

שיש כאן כחמשת אלפים מגילות;

הקערה הרביעית מעלה זיעה קלה,

וייסורי החיים יוצאים דרך נקבוביותיי;

הקערה החמישית מטהרת את בשרי ועצמותיי; שרירים וגידים;

הקערה השישית מכניסה אותי לממלכת בני האל־מוות.

את הקערה השביעית איני יכול לשתות,

חש רק במשב הרוח הקרה העולה בזרועותיי;

היכן הוא הר פֶּנגלאי? ¹⁰ יוּצ'וֹאַנדְזֶה¹¹ היה רוצה לרכוב על הרוח הקרירה שתוביל אותו הביתה.

אוֹקאקוּרה קאקוּזו, ¹² המלומד היפני, סיכם ב'ספר התה' (1906) את ימי שושלת טאנג בכינוי 'האסכולה הקלאסית’: התה היה עשוי עוגת תה, והורתח. לוּ יוּ כתב את ה'קלאסיקה של התה' והגדיר את מנהגי התה במחצית המאה השמינית, אז ניסו למצוא סינתזה בין בודהיזם, טאואיזם וקונפוציוניזם. החרסינה של כלי התה היתה בזיגוג כחול בדרום ולבן בצפון. הזיגוג הכחול נחשב אידיאלי, משום שהוא מוסיף ירקרקות לתה בעוד שהזיגוג הלבן גורם לו להיראות ורדרד ודוחה.

 

הערות ומקורות

1          בתקופת מלכותו של המלך הטיבטי – סונגצן גאמפו (649-618), טיבט השתרעה עד צפון הודו והיוותה איום על סין שנאלצה לכרות עימה ברית.

2          קאנגדינג – (דארדוֹ בטיבטית), עיר גבול ומרכז סחר בין טיבט לסין.

3          'אובדן פנים' – המונח הסיני להלבנת פנים. הסינים רגישים לכך ואין להביכם בפומבי, דבר שמערביים שוכחים לעיתים במגעיהם עימם.

4          'ספר התמורות' הוא ספר פילוסופי ומיסטי סיני שמתוארך לאלף הראשון לפסה"נ. הספר שימש לקבלת החלטות בנושאים שונים.

5          הקטעים המצוטטים לקוחים מתוך Sabine Yi, Jacques Jumeau-Lafond & Michel Walsh, Le Livre de l’amateur de Thé, Paris: Robert Laffont, 1983, pp. 16-19.

6          רשומות היסטוריות מעידות על כך שמנהג אספקת התה לקיסר החל מאות שנים לפני תקופת שלטונו של הקיסר לו יו. הקיסרים נהנו ממס התה הטוב ביותר עד לתום תקופת שלטונה של שושלת צ'ינג, השושלת הסינית האחרונה.

7          צ'אנג־אן נקראת היום שֹיאָן. העיר היתה אחת מערי הבירה העתיקות במרכז סין.

8          יש הטוענים שהשימוש במיץ שזיפים החל בשושלת מאוחרת יותר. Paul Butel, Histoire du Thé, Paris: Les Éditions Desjonquères, 2007, p. 23.

9          שם, עמ' 22.

10        פֶּנגלאי היא ארץ אגדית במיתולוגיה הסינית, אחד מגני העדן הטאואיסטים, שם שוכנים בני אלמוות.

11        יוּצ'וֹאַנדְזֶה הוא שמו השני של לוּ טוֹנג. תרגום קטע השיר נעשה על ידי המחברת מתרגומים ממספר שפות (השיר הולחן).

12        אוקאקורה קאקוזו, (1913-1862), מבקר אמנות וסופר יפני שחקר את האומנות היפנית ודאג להפצתה בעולם המערבי. מ־1904 כיהן כראש המחלקה לאמנות אסייתית במוזיאון בוסטון לאמנויות, וב־1906 כתב את 'ספר התה'.