צרעת ומצורעים בירושלים במאות ה-19 וה-20: תולדות בתי החולים הגרמניים־פרוטסטנטיים למצורעים בירושלים, 1918-1867

הקדמה למהדורה השנייה          7

הקדמה              8

מבוא — רקע היסטורי              12

הערות  17

פרק ראשון: צרעת ומצורעים בירושלים            18

מחלת הצרעת    18

שכיחות             20

היסטוריה           20

יחס הכנסייה והחברה המערבית למצורעים בימי הביניים             23

מצורעים בחברה הביזנטית        26

מצורעים בחברה המוסלמית       26

מצורעים בירושלים         28

הערות ומקורות              29

פרק שני: צעדים ראשונים להקמת בית החולים, 1867-1865  30

ביקור הברונית אוגוסטה פון קפנברינק־אשראדן בארץ

והתגבשות הרעיון להקמת בית המצורעים           30

הקמת ועד פעולה           32

הקמת הבית      32

גיוס אב הבית    35

הפתיחה            36

הערות ומקורות              37

פרק שלישי: התבססות, 1881-1867  40

תחילת האכלוס              40

שגרה    43

הגיע הזמן להתרחב       48

עשור לפעילות  52

קרע מבית         54

שינוי כיוון           55

הערות ומקורות              63

פרק רביעי: התחדשות 1887-1882     70

הערות ומקורות              78

פרק חמישי: בית החולים 'עזרת ישו', 1918-1887       82

בניין בית החולים החדש             82

קידמה  84

ימי שוברט         85

כנס מדעי בברלין           89

ביקור המשפחה הקיסרית          90

התעניינות רבה מצד האנגלים    91

באייר מתמנה — שינויים בניהול             98

עת מלחמה        103

הערות ומקורות              106

סיכום    112

הערות ומקורות              113

נספח: רשימת העובדים מהקמת בית החולים ועד 1938          114

מפתח תמונות  118

מפתח אישים     121

מפתח מוסדות  129

In and Out of the Asylum in Jerusalem by Ruth Wexler & Avraham Morgenstern    III

הקדמה למהדורה השנייה

בשנת 2010 יצאה לאור המהדורה הראשונה של ספרי זה. כעבור זמן לא רב החלטתי לעבור על הספר ולראות מה ניתן לשפר. החזרה אל המחשב חשפה בפני עולם חדש של פרטים שהופיעו במרשתת; זאת בזכות המעבר הנרחב לדיגטציה של ארכיונים וספרים רבים, שלא היו בה קודם לכן. את הפרטים האלה התחלתי לאגור ולצרף לחומר הקיים, וכך הצטרפו חלקים חדשים לפאזל הגדול של מידע, ממנו שאבתי את החומרים למחקר.

ככל שרבו הפרטים גדלה המוטיבציה להקדיש זמן נוסף לחקר פרשיית בתי החולים הגרמנים־פרוטסטנטיים למצורעים בירושלים; פרשייה עלומה זו מאירה וחושפת את האישים, שפעלו בעת ההיא בסביבה לא־בטוחה ורוויית שנאה ותככים פוליטיים, נחושים באמונתם הנוצרית להוציא לפועל את המטרה לשמה פעלו.

כך עלה הרעיון להוציא מהדורה חדשה ומעודכנת יותר שתכיל את המידע המצטבר, ותאפשר להביאו לקורא בצורה טובה יותר.

בהתייעצות עם המוציא לאור איתי בחור, שהוציא תחת ידיו מספר רב של ספרים הנוגעים למוסדות רפואה בארץ ועל הרופאים שפעלו בה, הגענו להבנה שיש מקום למהדורה מעודכנת ומתוקנת.

במהדורה החדשה ניתן דגש רב על דיוק במידע, פרטים טכניים וארגון מוקפד יותר של הספר; נוסף על כך מהדורה זו כוללת מפתחות וטבלאות, שלא נמצאו במהדורה הראשונה.

א. מ.

מתוך הפרק השני: צעדים ראשונים להקמת בית החולים, 1867-1865

ביקור הברונית אוגוסטה פון קפנברינק־אשראדן בארץ והתגבשות הרעיון להקמת בית המצורעים

בקיץ 1865 הגיעו לירושלים הברונית אוגוסטה פון קפנברינק־אשראדן ובעלה הברון וילהלם פרידריך מנרינגן שבפומרניה (בפרוסיה המזרחית). הברון, נצר לבית אצולה שמקורו בשבדיה, היה חבר במסדר היוהניטי (יוחנן הקדוש), שהוקם מחדש בגרמניה לקראת המחצית השנייה של המאה התשע־עשרה. הברונית, פרוטסטנטית אדוקה, נישאה לברון ב־1855 (שם נעוריה היה הרוזנת לבית קילמנסאג).¹ בעשר שנות נישואיהם לא נולדו להם ילדים, והברונית החליטה לעלות לרגל לירושלים ולהקדיש את עצמה לצדקה.² ד"ר תומס צ'פלין, ששימש כרופא בבית החולים האנגליקני בירושלים ומ־1860 כיהן כמנהלו־בפועל, ליווה את בני הזוג בביקורם בירושלים.³ במהלך הסיורים בעיר הברונית ראתה מצורעים באזור שער יפו וכן במקום מגוריהם ליד שער ציון.⁴

המצורעים התגוררו בקבוצת בקתות, שנמצאו במקביל לחומה בין שער ציון ובין שער האשפות, ונקראו 'שכונת המצורעים'. הבקתות נבנו מאבנים שנלקחו מחורבות, בוץ וענפי עצים, לכל אחת מהן היתה דלת אחת ואשנב אחד. חיי המצורעים התנהלו על רצפת הבקתה, ללא הפרדה בין חולים בני תנועה, בין כאלה הרתוקים למקומם ובין כאלה שנמצאו במצב של גסיסה.

אוכלוסיית המצורעים בירושלים מנתה בין חמישים לשישים איש ואישה, בהם זוגות נשואים וילדים, ובראשם שיח'. קהילות דומות התרכזו גם בערים רמלה ושכם, אליהן הגיעו מצורעים מכפרי הסביבה משום שבערים השלטון העותמני חילק להם לחם. לשם השגת שאר צרכיהם הם קיבצו נדבות בשערי העיר ובמקומות אחרים, שבהם עברו הרבה אנשים.⁵ חקלאים שעברו בשער העיר נתנו להם מצרכי מזון, עולי רגל ומטיילים נתנו להם כסף.

מראם החיצוני של המצורעים, שחשפו והבליטו את מומיהם שמקורם במחלה על מנת לעורר את חמלת העוברים בשער, השאיר רושם כבד על הברונית⁶ (כפי שהשאיר על נוצרים רבים שביקרו בירושלים ומכאן האזכורים הרבים שמתייחסים למצורעים בספרות הנוסעים המערבית). באותם זמנים מראות כאלה לא נראו באירופה, שבה המחלה לא היתה נפוצה כמו במזרח ובה החולים רוכזו במוסדות סגורים בהם גרו עד מותם, הרחק ממקומות יישוב, מאחורי חומות גבוהות.

במחצית הראשונה של המאה התשע־עשרה לא היו בירושלים גופים מאורגנים שטיפלו באופן מסודר במצורעים, גם לא בבתי־החולים הנוצריים והיהודיים. טיפול זעום ולא מקצועי ניתן על ידי נזירים קתולים במקום שנקרא 'בית החופשית' ליד שער שכם⁷ וגם בתו של הבישוף סמואל גובאט טיפלה במצורעים.⁸

בתום ביקורם בירושלים חזרו הברונית ובעלה לגרמניה ואליהם התלווה ד"ר צ'פלין, שהיה בדרכו לאנגליה. הברונית והרופא הפכו ידידים, והוא נעשה שותף לרצונה להקים בית־מחסה למצורעים בירושלים. הברונית הקימה קרן בסך 300 לירות אנגליות לשנה לטובת המוסד, פנתה לידידים באירופה לשם איסוף תרומות להקמתו והחלה בהתכתבות עם הבישוף גובאט, על מנת שייקח על עצמו את ניהול בית המחסה ויעמוד בראשו.

הקמת ועד פעולה

בעצה אחת עם הבישוף הוחלט על הקמת ועד פעולה, שחבריו היו אנשי מפתח בקהילה הפרוטסטנטית בירושלים, גרמנים ואנגלים:⁹

הבישוף סמואל גובאט, בישוף הכנסייה הפרוטסטנטית בירושלים.

ד"ר גיאורג רוזן — הקונסול הפרוסי בירושלים.¹⁰

ד"ר תומס צ'פלין — רופא ומנהל בית החולים האנגליקני (מונה לרופא בית המחסה).

הפסטור פרידריך פטר ולנטינר — ראש הקהילה הלותרנית.¹¹

הפסטור קרל הופמן — פסטור הקהילה הפרוטסטנטית הגרמנית בירושלים בנו של וילהלם הופמן.

ד"ר קרל סנדרצקי — חבר חברת המיסיון הכנסייתית (CMS).12

יוהנס הרמן — נציג בנק שפיטלר.¹³

הקמת הבית

בשלב ראשון הוועד ניסה לרכוש בניין למוסד בתוך חומות העיר. ניסיון זה נכשל משום שההקלות, שהשלטון העותמני החיל בשנים 1839 ו־1856 על רכישת נכסים על ידי נתינים שאינם מוסלמים, לא חלו על הפרוסים מאחר שב־1865 מלך פרוסיה עדיין לא הצטרף לאמנה שנחתמה באיסטנבול ואפשרה רכש כזה.¹⁴ מכשול בירוקרטי זה הביא את הוועד להחליט על רכישת חלקת אדמה מחוץ לחומות ירושלים, בשאיפה למנוע התנגדות של תושבים מקומיים ושל השלטונות.

המשימה הוטלה על הקונסול רוזן; הוא רכש חלקה מדרום לבריכת ממילא, בין שכונת היהודים־המערביים מחנה ישראל ממזרח, ובין בית המגורים של המיסיונר הגרמני־לותרני פרדיננד וסטר (היום בית הקונסוליה האמריקאית) ממערב. על מגרש זה הוקם בניין בית המחסה למצורעים (היום רחוב אגרון 20)¹⁵ באישור מושל ירושלים.¹⁶

בתחילת 1866, שישה חודשים לאחר חזרתה לגרמניה, הברונית העמידה סכום של ששת־אלפים טאלר (שווה ערך לאלף לירות סטרלינג)¹⁷ לביצוע העבודות. את התוכניות להקמת הבניין הכין המיסיונר ממוצא גרמני קונרד שיק¹⁸ שצורף לוועד המנהל של המוסד, ואת הבנייה בפועל ביצע בנאי ערבי־נוצרי.¹⁹ הבית נבנה מאבן ירושלמית טיפוסית ובו שתי קומות וארבעה חדרים. מתחת למבואה נחפר בור מי שתייה ורחצה, שאליו נוקזו מים מגג הבניין. פתח השאיבה מהבור נמצא בחלל קומת הקרקע בין פתחי החדרים מימין ומשמאל. בשלב מאוחר יותר נבנתה חומה סביב הבניין.²⁰

הערות ומקורות

1          Genealogischen Taschenbuch der freiherrlichen Haüser, Marburg: Deutsches Adelsarchiv, 1897, p. 286.

2          סיכום ישיבת מועצת הזקנים של הכנסייה המורבית מתאריך 17 מרץ 1866, ארכיון הכנסייה המורבית בהרנהוט (להלן: אמ"ה), R 15 Pa 3.

3          W.T. Gidney, The History of the London Society for Promoting Christianity Amongst the Jews, from 1809 to 1908, London: London Society for Promoting Christianity amongst the Jews, 1908, pp. 246-280.

4          פ' ג' באלדנספרגר, המזרח הבלתי משתנה, תל־אביב: משרד הבטחון, 1992, עמ' 74-73.

5          G. Rosen, ʽDas neue Rettungshaus für die Aussätzigen in Jerusalemʼ, Das Ausland (1867), 27, p. 647.

6          T. Marx, Die Elendesten der Elenden im Heiligen Land. Das Aussätzigen-Asyl ʽJesus Hilfeʼ in Jerusalem, Herrnhut, 1906, pp. 1-2.

7          J. La Trobe, Work among lepers by the Moravian Church in South Africa and Jerusalem3, London, 1889.

8          מכתב מהבישוף גובאט לברונית פון קפנברינק, 22 בפברואר 1877 (הדוחות פורסמו בשנה העוקבת); דוח ביה"ח לשנת 1886, עמ' 6, ארכיון הכנסייה המורבית בהרנהוט (להלן: אמ"ה); C. Polydore, ʽʽGedenket de Aussatzigen Paläestinaʼ’, Saat auf Hoffnung (1906), 43, pp. 147-150.

9          דוח ביה"ח לשנת 1867, אמ"ה.

10        ד"ר גיאורג רוזן, מזרחן בהשכלתו, שירת כקונסול פרוסיה בירושלים בשנים 1867-1852.

11        ראש הקהילה הגרמנית לותרנית בירושלים בשנים 1866-1852. קיבל את כתב מינויו מהמלך הפרוסי פרידריך וילהלם הרביעי בשנת 1851 בהמלצת תיאודור פלידנר, מייסד ארגון 'האחיות הדיאקוניסיות'. מונה כמטיף הקונסוליה הפרוסית בירושלים ובית החולים הדיאקוניסי. מחליפו היה קרל הופמן, דודו של כריסטוף הופמן מייסד כת הטמפלרים, שירת בירושלים בשנים 1866-1870. ראו ח' גורן, לכו חיקרו את הארץ: המחקר הגרמני של ארץ ישראל במאה התשע־עשרה, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, 1999.

12        ד"ר קרל סנדרצקי, מיסיונר של 'חברת המיסיון הכנסייתית' (CMS). הגיע לירושלים ב־1851 עם תיאודור פלידנר.

13        בנק 'שפיטלר' הוקם בירושלים על ידי 'מיסיון עולי הרגל' מסנט קרישונה שליד באזל בשווייץ.

14        א' כרמל, התיישבות הגרמנים בארץ־ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, חיפה: אוניברסיטת חיפה, 1990.

15        דוח בית החולים לשנת 1867, אמ"ה, עמ' 8.

16        P. Wolff, ʽʽZur neueren Geschichte Jerusalem Von 1843-1884ʼ’, Z.D.P.V. (1885), 8, pp. 1-5.

17        לה טרוב (לעיל, הערה 7), עמ' 19.

18        תוכניות הבניין של קונרד שיק נמצאות בגנזך המדינה, תיקי הקונסוליה הגרמנית, חט' 67, תיק בית המצורעים.

19        דוד בולוס אפנדי, יווני אורתודוקסי, עבד עם קונרד שיק שנים רבות בשיקום מבנים ישנים בירושלים, ב־1876 מונה למהנדס העיר ירושלים.

20        עובדות אלה נבדקו ונמצאו על ידי המחבר בסיוריו באתר ב־1996 וב־2004.

מפתח אישים

מפתח מוסדות

שם המוסד        עמ'

אוגוסטה ויקטוריה (מוסד)          99

בית החולים ביקור חולים           79

בית החולים האנגליקני בירושלים (בית החולים של המיסיון האנגלי)        30

בית החולים הגרמני (הדיאקוניסי)          38, 79, 87-86, 89

בית החולים הגרמני על שם אבירי ההיכל של מסדר יוחנן הקדוש בבירות            72

בית החולים הדיאקוניסי באלכסנדריה    48

בית החולים המוסלמי (מוריסטן)            27

בית החולים של בזיליוס הקדוש בקפדוקיה        26

בית החולים של היוונים בירושלים          101

בית החולים שערי צדק  79

בית החופשית   31

בית היתומים הארמני בבית לחם           90

בית היתומים הסורי (שנלר) בירושלים    44, 46, 60, 88, 102, 117-116

בית המצורעים ברובן איילנד שבדרום אפריקה   55

בית המצורעים העותמני ליד ביר איוב, סילואן (נקרא גם בית המחסה בסילואן)    51-50, 72, 74, 89-86, 93, 99, 101, 104

בית המצורעים של הכנסייה המורבית בבטסדה שבסורינאם       104

בית חולים סנט לזרוס במנילה שבפיליפינים       23

בית חולים על שם זוטיקוס הקדוש         26

בית המחסה למצורעים ברמלה 31, 86, 93

בית המחסה למצורעים בשכם   31, 86, 93

בנק שפיטלר     32, 38-37, 43, 47, 49

האגודה הבריטית למען בית החולים עזרת ישו   77

האגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל      87

האגודה למען ירושלים   75

הבישופות המשותפת    14, 54, 79

הוועד המנהל של בתי הספר     105

החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים         13, 17, 85, 91

החברה הסקסונית למען ירושלים           99

הכנסייה האנגליקנית בירושלים (כנסיית המשיח)            14, 76

הכנסייה הלותרנית (מוסד)         14, 16, 35

הכנסייה הלותרנית הגרמנית בירושלים (כנסיית הגואל)  98, 102

הכנסייה הקתולית הגרמנית בירושלים (דורמיציון)          99

המוסד הבינלאומי לבריאות (כנראה מכון פסטר) 103

המועצה הכנסייתית העליונה של באדן   99

המועצה הלאומית של הכנסיות בסקסוניה          99

המועצה העליונה של הכנסיות בבוואריה            99-98

המיסיון למצורעים (אנגליה)       23

הפדגוגיום המורבי בניסקי          68, 73, 98, 102, 117

הקהילה הגרמנית פרוטסטנטית             32, 38, 45-44, 49, 58, 65, 76, 79, 90, 104

הקולג' למיסיונרים בווירטמברג  76

הקונסוליה האוסטרית בירושלים 67

הקונסוליה האמריקאית בירושלים          34

הקונסוליה הבריטית בירושלים   13

הקונסוליה הגרמנית (הפרוסית) בירושלים         36-35, 39-38, 75-74, 79

הקונסוליה הצרפתית בירושלים 101

הקונסוליה הרוסית בירושלים     61

טליתא קומי      44, 48, 59, 65, 72

מוסד האחיות הדיאקוניסיות של קייזרסוורת       15, 35, 38, 75

מועצת הזקנים (של הכנסייה המורבית)בהרנהוט           58, 68, 70, 73, 75, 77, 80, 85, 91, 94, 96, 99

מועצת הכנסיות של סקסוניה אלטנבורג 99

מיסיון עולי הרגל של באזל (סנט קרישונה)         15

מנהלת הפרובינציות של המיסיון הבריטי            105

מסגד אל אקצה 98

מסדר יוחנן הקדוש, ההוספיטלרי, סנט ג'ון          23-22, 30, 72

מסדר סנט לזאר            22, 24

מרינשטיפט, בית החולים לילדים של מקס סנדרצקי בירושלים    61, 64, 113

מפתח תמונות