לפני כשנה מרי נפטרה, בנר שביעי של חנוכה. נכדתה, נופר אלימלך, רצתה להנציח את זכר הסבתא שאותה אהבה ואליה התגעגעה; היא החליטה לאסוף את המתכונים ולקבצם בספר. עד מהרה הסתבר שהסבתא נהגה לכתוב את המצרכים בכמויות עצומות: חצי שק קמח, שלושה קרטונים ביצים וכו'. נופר החלה להמיר את הכמויות לכמויות רגילות, אפתה, וידאה שהעוגיות יוצאות היטב ובטעם הנכון, וצילמה אותן בסמרטפון. בנוסף, היא שכנעה את שאר הנכדים לכתוב זכרונות מסבתא.
היא פנתה אלינו והעבירה לנו את כל החומר כדי שנפיק ספר יפה ומכובד. ראשית, לקחנו את התמונות מהסמארטפון וטיפלנו בהן בעדינות, כך שיהיו חדות וברורות ועם זאת לא יאבדו את הרושם הביתי-משפחתי שלהן. אחר כך ערכנו את המתכונים, מצאנו איפה יש חוסרים ואי-בהירות בהוראות ההכנה ותיקנו, בחרנו יחד גודל מתאים לספר לפי העדפת המשפחה (שיהיה צנוע ולא דל, מרשים ולא ראוותני, מוקפד ולא מנוכר, משפחתי ולא רשלני). אחר כך בחרנו גופן מתאים, קריא מאוד ועימדנו את המתכונים, הצילומים ודברי הנכדים. בסוף הדפסנו וכרכנו.
יצא ספר מעורר תיאבון וגעגועים, מזכרת יפה וסנטימנטלית; כל פעם שמישהי מכינה עוגיות היא נזכרת. עכשיו השכנים והחברים גם רוצים עותקים. מתוק ומקסים.
