המחשבה האופטימית הזאת והביטחון בספר ובעצמך ותחושת הוודאות ביחס להצלחה, כל אלה חיוניים ליכולת לעמוד בכל הקשיים ובכל האתגרים של הכתיבה, במשברים, בבלוקים, בקשיי הביטוי, בבדידות, בהתקפי הספקנות. ההצלחה לסיים את הספר תומכת בתחושת האופוריה והיא מציפה.
כשהולכים להוציא לאור ספר ונמצאים בהלך נפש נהדר ומועצם כזה, קל לאבד את האינטואיציה ואת כושר השיפוט. נוח להאמין בכל הדברים הטובים שהאוזניים שומעות, נוח לראות את משאלות הלב כעובדות, נוח לפרש את התקוות כוודאויות, לוותר על הזהירויות, להדוף את החששות, לבטל את חוש הביקורת.
ומשום שהכתיבה היא מלאכה תובענית והעיסוק באמנות נראה לא פעם ילדותי ולא משתלם, מפתה להיאחז בשאיפה להצלחה כלכלית לשם הצדקת המאמץ העצום שבמעשה הכתיבה. פשוט לקשור בין הצלחה כלכלית ובין הצלחה ספרותית, שהרי מכירת ספרים רבים היא ביטוי של הפצת ספרים רבים לאנשים רבים. קל לומר שהכסף אינו המניע אלא רק מדד להצלחה להגיע לציבור, לגעת באנשים.
בקיצור, אנשים שמסיימים לכתוב ספר נמצאים במצב נפשי נוח להשתכנע במה שהם רוצים להאמין. זה מקסים אבל לא מספיק בשביל להצליח. כשהולכים להוציא ספר לאור צריך התלהבות ומחשבה בהירה גם יחד. גם מזל לא מזיק. בהצלחה
