דברי המחברת על הספר:

בגיל 34 התאלמנתי באופן פתאומי. בעלי נפטר מדום לב. נשארתי עם ילדה בת שנה וחצי. בתוך האובדן והאבל גיליתי את המצלמה; זו היתה תרפיה. צילמתי וצילמתי. כל בוקר קבעתי דייט עם המצלמה, וכמו לדייט הייתי מתכוננת בטקס קבוע, מתלבשת, מתאפרת כיאה לדייט, מחייכת, יוצאת ומצלמת.

מצלמת ומצלמת. חילזון, כלב, חתול, פרח, עלה, שיטפון, שקיעה, זריחה. מצלמת ומצלמת כל מה שנקרה בדרכי. מצלמת ומחייכת. בהתחלה זה היה חיוך מאולץ, הייתי מכריחה את עצמי לחייך. אחר כך זה מגיע טבעי והעולם מחייך בחזרה, אני פוגשת בדרך את עצמי שמחה, מאושרת
ומחייכת.

הספר הוא שירים על דרך, על תהליך שעברתי, על התמודדות, על אובדן, על חיים חדשים, על חיים מאושרים, על זוגיות ואהבה חדשה. חשוב לי להראות מה חשוב לי בחיים; לתת משמעות לכל אדם, לחולל שינוי, לצקת אופטימיות, אהבה ושמחה לעולם. יש לי רצון חזק לתת ערך לעולם.

על המחברת:

מזי לבל לרנר, צלמת, מעצבת פנים ומפקחת בנייה. "אני יוצרת, אמנית בנשמה, היצירה היא חלק מחיי. אני נשואה, חיה באושר ביישוב אשלים שבנגב."