במרכז הספר, הסוקר והמנתח לעומק את החוק על כל סעיפיו, נמצא הדיון בהתנגשות בין שאיפת רשויות האכיפה לקבל נתוני תקשורת מחברות הבזק השונות ובין השמירה על הזכות לפרטיותו של האזרח.

מה בדיוק טומן בחובו המונח "נתוני תקשורת" ועד כמה הוא מקיף?

מתי ימסרו נתוני תקשורת במצבים רגילים ומתי ימסרו במקרים דחופים?

אילו רשויות אכיפה זכאיות לקבל את הנתונים ועל אילו חברות תקשורת תוטל החובה לספק נתונים אלה?

שאלות אלה זוכות למענה סדור ומפורט בין דפי הספר, תוך ניתוח מעמיק של הסוגיות ואיזכור החומר המשפטי הרלבנטי להן, כמו גם שאלות נוספות שמעלה החוק, כגון מי הם בעלי הזכות לחסינות על־פי החוק ומה היקפה של חסינות זו? מתי ימסרו נתוני תקשורת בהליכים אזרחיים? באלו תנאים תיפסל ראיה המבוססת על נתוני תקשורת שנתקבלו שלא כדין? כיצד יש לערוך את הבקשות לקבלת נתוני תקשורת? הספר עוסק גם במבנה הצו עצמו; הקמת מאגר נתוני הזיהוי, השימוש בו ואבטחתו.

דן חי, מחבר הספר, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב (1988) ומוסמך לעריכת דין (1989). בשנת 2006 יצא לאור ספרו "ההגנה על הפרטיות בישראל" אשר סקר בצורה מקיפה את הזכות לפרטיות בישראל, החל מה"פרטיות הקלאסית", דרך מאגרי המידע וההגנה על המידע ועד האזנת סתר על־פי החוק; החל משנת 2006, עומד בראש הוועדה להגנת הפרטיות של לשכת עורכי־הדין, החל מ־2007 חבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות וחבר בוועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי המשפט (2011); ייצג את לשכת עורכי הדין בדיונים שנערכו בכנסת בנוגע לחוק נתוני התקשורת ואף הגיש מטעמה בג"ץ כנגד מספר סעיפים בחוק.

הוצאה לאור: ויטל, טלפון 03-6005777