סתיו בטביליסי

2007

מבוא

הנסיעה, יום שישי 31.8.2007

הדירה, יום שישי  31.8.2007

גוצ'ה, יום שישי  31.8.2007

גן חזבגי, יום שבת  1.9.2007

הפסל של חיידר אלייב, יום ראשון 2.9.2007 בוקר

בית הכנסת 'שערי תפילה', יום ראשון 2.9.2007 צהריים

הכנסייה הארמנית, יריד האמנים והפאב של מימוזה, יום ראשון 2.9.2007 ערב

גורגיאס הקדוש, יום שני 3.9.2007 חלק ראשון

הרשת של הרשת, יום שני 3.9.2007 חלק שני

פגישה במריוט, יום שלישי  4.9.2007

המפעל של לאדה אחת, יום רביעי  5.9.2007

סבא רבא של יואב איתיאל, יום חמישי  6.9.2007

מפאת חוסר מזל…, יום שישי  7.9.2007

צינור הבירה הטרנס־קווקזי, יום שבת  8.9.2007

ברוך מריומה לראשות העיר, יום ראשון  9.9.2007

אינטרנט בבית, יום שני  10.9.2007

איך הכרתי את פנתיאון מתאצמינדה, יום שלישי  11.9.2007

יום ללא בירה, יום רביעי  12.9.2007

יום ללא שמרים פעילים, יום חמישי  13.9.2007

מדאם אוחבוט, יום שישי  14.9.2007

מרינה מרינה, יום שבת  15.9.2007

פריז זה בפריז, יום ראשון  16.9.2007

נפתולוק בזאר, יום שני  17.9.2007

חולים, יום שלישי  18.9.2007

החמרה, יום רביעי  19.9.2007

וודקה נמרים, יום חמישי  20.9.2007

משאית? צוללת!, יום שישי  21.9.2007

טיול למצחטה, יום שבת  22.9.2007

חתונה, מיכאיל סאקשווילי, מדוף, יום ראשון  23.9.2007

שלושת הדובים, יום שני  24.9.2007

מים מהסלע, יום רביעי  26.9.2007

אבא של אשתו של גוצ'ה, יום חמישי  27.9.2007

קיפוד אדום, יום שישי  28.9.2007

 

2009

אחרי שנתיים     96

אותו דבר אבל אחרת, יום שני 31.8.2009

מאחורי הסורגים, יום שלישי 1.9.2009

פגישות מחדש, יום רביעי 2.9.2009

הגן של המלך הכועס, יום חמישי 3.9.2009

הנסיך הקטן, יום שישי  4.9.2009

החומר שאיתו משגרים סויוזים לגן עדן, יום שבת 5.9.2009

"גרוזינסקי? רוסיסקי?", יום ראשון  6.9.2009

חלום על אריה, יום שני  7.9.2009

עוד יום, יום שלישי  8.9.2009

ועוד יום, יום רביעי  9.9.2009

פנתיאון מתאצמינדה, יום חמישי  10.9.2009

ילדה שותה בירה. מנוחה. הכנות לשבת, יום שישי  11.9.2009

טיול בעקבות סופרים — מיכאיל ג'אוואחישווילי, גלקטיון טאבידזה, איליה צ'אווצ'אוודזה, יום שבת  12.9.2009

טיול לסיגנאחי עם גוצ'ה, יום ראשון  13.9.2009

הפגישה עם נתיה, תמר ומזיה מהמוזיאונים של איליה צ'אווצ'אוודזה (צ'בצ'בדזה), יום שלישי  15.9.2009

המשורר הנשכח ניקולוז ברתשווילי והמשורר האבוד יוסב גריששווילי, יום רביעי  16.9.2009

ארוחת ערב במסעדה של הרוסיות או – Don’t let me down, יום רביעי  16.9.2009

פארק ורה – Kazbegi Park, יום חמישי  17.9.2009

הפגישה בספרייה הלאומית, יום שישי  18.9.2009

יום שבת 19.9.2009

לחם, פסטה וקוניאק, יום ראשון  20.9.2009

סדגורי מואדני, שוק דידובה, תחנת הרכבת המרכזית של טביליסי, יום שני  21.9.2009

גן ורזי, יום רביעי  23.9.2009

"כרתולי נייט", יום חמישי  24.9.2009

אמירני, תינוק עם שן זהב, יום שישי  24.9.2009

תחנת אחמטלי תיאטרי, יום ראשון  27.9.2009

 

נספחים

אמירני

מידע למטייל בגאורגיה

דברי תודה

מפתח אישים

מפתח מקומות

מפתח תצלומים

 

 

בפעם הראשונה נסענו לטביליסי בסתיו 2007. לא ידענו לאן אנחנו נוסעים. מפות, שלטי רחובות, מסלולי אוטובוסים, קווי מטרו ותפריטי מסעדות נכתבו אז רק בכרתולית (השפה הגאורגית) וברוסית; לא הבנו מילה בשפות האלה. גאורגים מעטים דיברו אנגלית והקשר שלנו עם הסביבה התבסס בעיקר על חיוכים ועל תנועות ידיים. בתנאים אלה, ההכרות ההדרגתית שלנו עם טביליסי היתה מלאה הפתעות והתרגשויות, בדומה לילדים שמגלים את העולם; החוויות האלה עוררו חשק לכתוב אותן כדי שאפשר יהיה לחזור אליהן. כך, באופן ספונטני, התחלנו לכתוב את החלק הראשון של הספר, שרובו חוויות גילוי והתבוננות ואכילה ושתייה. כתבנו את הספר ביחד, בשני קולות. כעבור חודש חזרנו לישראל, לשגרת העבודה והחיים. הסנטימנט של החופש התפוגג. טרדות היומיום שרפו את הזמן והצמיתו את הפנאי הנפשי. זנחנו את הכתיבה.

בקיץ 2008 הרוסים פלשו לגאורגיה. עקבנו מהארץ אחרי המלחמה. דאגנו. החודש שבילינו בגאורגיה הספיק כדי שנרגיש קשורים לעם הגאורגי, שבניו ובנותיו קיבלו אותנו במאור פנים, לא ניצלו את בורותנו בלשונם ואת חוסר ההתמצאות שלנו בארצם, והתנהגו איתנו בהגינות וביושר. בסתיו 2009, אחרי המלחמה, חזרנו לטביליסי בכוונה לסיים שם את כתיבת הספר, זה לא קרה. חווינו המון חוויות חדשות, חלקן כתוצאה מהמפגש המחודש עם הארץ הזאת, שמשתנה במהירות מסחררת וחלקן מההתוודעות לתרבות וללאומיות הגאורגיות, ששלובות זו בזו בדומה לתרבות וללאומיות הישראלית. הסתבר לנו שלשני העמים, הישראלי והגאורגי, יש עבר דומה עם נקודות־מפגש רבות, קירבת גורל ודמיון התפתחותי. החוויות והגילויים האלה לא תרמו לסיום הספר אלא להרחבתו, והחלק שנכתב ב־2009 עוסק בעיקר בתרבות הגרוזינית ובשינויים שעוברים על הארץ ועל החברה. אחרי חודש וחצי חזרנו ארצה. שוב השתלטה עלינו שגרת החיים ושוב זנחנו את הכתיבה.

ב־2011 החלטנו לקחת חופשה ארוכה נוספת כדי לסיים סוף־סוף את הכתיבה. חששנו שאם נחזור לגאורגיה, שוב נרחיב את הספר במקום לסיים אותו ולכן נסענו לבולגריה; שם, כך סיפרו לנו, מאוד משעמם. ובאמת, בבולגריה סיימנו לכתוב את הספר על גאורגיה. נותר לערוך אותו אבל החופשה נגמרה ונאלצנו לחזור לשגרה. העריכה התמסמסה.

חלפו שנה וחצי. הגעגועים לגרוזיה גברו. רצינו לחזור לשם בקיץ אבל החלטנו שלא ניסע בלי ספר. ההחלטה הזאת דרבנה אותנו לסיים את העריכה ולהוציא את הספר לאור. האירועים והחוויות אמיתיים. חלק מהשמות ומהפרטים שונו. השתמשנו לחילופין בשמות 'גרוזיה' ו'גאורגיה', שהגרוזינים משתמשים בשניהם.

בשנים שחלפו מאז 2009 גאורגיה בטח המשיכה להשתנות. אנחנו נרגשים לקראת המפגש המחודש.

 

חדוה רוקח ואיתי בחור

 

 

גורגיאס הקדוש

יום שני 3.9.2007 חלק ראשון

 

הבוקר החלטתי לכתוב רשמים מהחופשה בגאורגיה. הרצון לכתוב והיכולת לממש אותו משמחים אותי. לא כתבתי ברצינות יותר משנה, לא הצלחתי. טרדות היומיום, ההוראה באוניברסיטה, עריכת טקסטים וההתעסקות באתר האינטרנט דחקו את הכתיבה. גם כשמצאתי זמן, עניינים אחרים השתלטו על התודעה שלי ולא הניחו לי. זה היה מרגיז ומתסכל. הרגשה של בזבוז חיים.

בעצם, מאז שגמרתי לכתוב את 'פעמון סדוק', בתחילת 2005, לא כתבתי שום דבר תהליכי, רק טקסטים קצרים, פה ושם, וגם המעט הזה הלך ודעך מחוסר פנאי נפשי. הרגשתי שקבר ספרותי סוגר עלי. ועכשיו, כשאני חוזר לכתוב באופן ספונטני, טוב לי. אני מרגיש חי. לא מבוזבז.

כתבתי כל הבוקר והתחלתי להבין שהחוויות מהחופשה הזאת יצטברו לספר של רשמי־טיול אנושיים. ספר של התבוננות באנשים, של התבוננות בשוני ובדמיון שביני ובין בני־אדם שחיים בתרבות אחרת ובשפה לא מובנת לי; אנשים מסביבה זרה עם רצונות ותוכניות ומשאלות־לב דומות — לחיות, לחיות טוב.

ההחלטה לכתוב תוך כדי טיול, תוך כדי חשיפה יומיומית לחוויות חדשות, מכתיבה רישומים מהירים, לא מלוטשים, לעתים גסים קצת. כתיבה כזו משקפת את התנועה המתמדת, את החוויות האינטנסיביות, את הלך הנפש המשוחרר של החופש.

הרעיון לכתוב ספר כזה מלהיב ומדרבן לשים לב לכל פרט, לחדד את ההתבוננות החדה ממילא. חדוה מצלמת ומתמצתת הבזקי רשמים, כדי שלא אשכח פרטים כשאשב לכתוב; אם היא תצבור ביטחון בשביל לכתוב בעצמה, ייצא לנו ספר משותף. לכתוב ספר ביחד, בשני קולות, זו חוויה מורכבת שתובעת הרבה ביטחון ואמון.

הבוקר היו אמורים להגיע הקרובים של גוצ'ה כדי להתקין לנו אינטרנט בדירה. במקום זה הגיעה שיחת טלפון מגוצ'ה — הבטחה שהם יבואו מחר. אני מתחיל לתפוס איך הזמן עובד בגאורגיה, בזמן שלו. בינתיים הזמן עובר גם בארץ ולא עדכנתי את האתר כבר שלושה וחצי ימים. אנחנו מחליטים לא לסמוך על המחר הגאורגי ועל ספקי האינטרנט המקומיים וללכת למלון מריוט החדש, זה שנמצא בכיכר החירות, לשלם שנים־עשר דולר לשעתיים גלישה ולעדכן את האתר.

אחר הצהריים אני אורז את המחשב הנייד שקניתי לכבוד הנסיעה ומתגלח בפעם הראשונה מאז הנחיתה. אנחנו נועלים את הדירה בארבעת המנעולים, יורדים במעלית ותופסים אוטובוס למלון מריוט החדש.

יורדים בכיכר החירות. במרכז הכיכר עומד פסל איום שנראה צבוע בזהב מבריק (על אף שאינו צבוע אלא מצופה בתשעה קילו זהב טהור); זהו עמוד גבוה ועליו גורגיאס הקדוש רוכב על סוס. הסוס עומד על רגליו האחוריות (אין לו מקום להניח את כל הרגליים על כותרת העמוד), הרגליים הקדמיות שלו באוויר. גורגיאס הקדוש נשאר לשבת על גב הסוס המתפרע ונועץ חרב ארוכה בדרקון, שמתפתל תחת רגלי הסוס ודי דומה לתולעת. דורות האמנים שטיפלו בנושא של גורגיאס והדרקון נתקלו בקונפליקט — הם רצו להדגיש את גבורתו של גורגיאס המסתער על הדרקון הנורא ובה בעת חששו לעשות את הדרקון נורא מדי, כדי לא ללבות את האמונות התפלות בדרקונים. כפתרון, הם בחרו להקטין את הדרקון לממדים של תולעת גדולה. הסיפור הנוצרי על גורגיאס מזכיר את סיפור הספינקס היווני. הדרקון איים להחריב את העיר ובתור פרוטקשן רצה בתולה. גורגיאס, חייל רומאי שנתפס לנצרות, הרג את הדרקון והציל את העיר אבל לרוע מזלו הוא נועד להיות קדוש נוצרי ולכן לא זכה בבתולה. בתור פרס ניחומים עשו ממנו קדוש.

זאת ארץ מאוד נוצרית. המופת של גורגיאס הקדוש נוסך אומץ לב בנהגים שנוהגים סביב הכיכר כאילו היתה קיר המוות. אנחנו עומדים ומסתכלים במחזה עוצר הנשימה של המכוניות המקיפות במהירות מסחררת את כיכר החירות, השואו הכי טוב בעיר.

כבר כמה זמן, מרגע שירדנו מהאוטובוס, נדבק אלינו איש קטן עם מכנסיים לבנים וחולצה אדומה. הוא הולך כמה מטר מאחורי. אני מהדק את היד על התיק של המחשב. האיש עובר ללכת בצד של חדוה. אנחנו הולכים והוא אחרינו. אני אומר לחדוה להעביר את התיק שלה לצד שלי. האיש מתייאש, פונה לסמטה ונעלם. לא נורא, עלינו הוא התאמן ועל אחרים כבר יצליח. איש אמיץ, לנסות ולגנוב תיק בכיכר החירות מוכת השוטרים זה בהחלט מרשים. מי ימנה את גודל ההשפעה הפסיכולוגית של גורגיאס הקדוש על עוז הרוח של המאמינים.

 

 

מפתח אישים

אבשידזה, דודו

אדמישווילי, מיכאיל ראו ג'וואחישווילי, מיכאיל

אוודושווילי, אירודיון

אורבליאני, וחטנג

אורבליאני, גריגול

איאשווילי, פאולו

איליה השני

אליזברשווילי, ננה

אלייב, חיידר

אלכסנדר הראשון

אלכסנדר השני

אמירני

אריסתווי, רפאל

ארקלה השני

ביירון, ג'ורג' גורדון

בן יהודה, אליעזר

בריה, לברנטי

ברנר, יוסף חיים

ברתשווילי, ניקולוז

ג'אוואחישווילי, רוסידו

ג'אוואחישווילי, מיכאיל

ג'וגאשווילי, אקטרינה

ג'ורג'י, מר

גורגיאס הקדוש

גורגסלי, וחטנג

גורולי, נתיה

גמסחורדיה, קונסטנטין

גמסחורדיה, זוויאד

ג'קלי, רוסודן

גריבויידוב, אלכסנדר

גריבויידוב (צ'אווצ'אוודזה), נינו

גריששווילי, יוסב

גתה, יוהאן וולפגאנג פון

דוד (דווית) הבנאי (אגמשנבלי/ארמשנבלי)

דוד הקדוש ראו מאמאדוויתי

דודשווילי, סולומון

דוסטוייבסקי, פיודור

האקה, מר

היינה, היינריך

הרצן, אלכסנדר

וז'ה פשבלה

ויסלר, ג'יימס מקניל

ז'בניה, אירקלי

זולא, אמיל

טאבידזה, גלקטיון

טאבידזה, טיציאן

טורגנייב, איוון

טרנר, ויליאם

לאונידזה, גיורגי

לרמונטוב, מיכאיל

מאמאדוויתי (דוד הקדוש)

מופאסן, גי דה

מצ'בלי, איוון

מרג'נישווילי, קוטה

נאדירדזה, מזיה

נינו הקדושה

ניקולאי הראשון

סאקשווילי, מיכאיל

סוסלן, דוד

סטלין (סטאלין), יוסף ויסריונוביץ'

סינקייביץ', הנריק

סרגון השני

פושקין, אלכסנדר

פירוסמני, ניקו

פליני, פרדריקו

פראנס, אנטול

פרידריך, קספר דיוויד

צ'אווצ'אוודזה, אולגה (לבית גורמישווילי)

צ'אווצ'אוודזה, איליה

צ'אווצ'אוודזה, אלכסנדר

צ'אווצ'אוודזה, אקטרינה

צ'אווצ'אוודזה, נינו ראו גריבויידוב (צ'אווצ'אוודזה), נינו

צ'כוב, אנטון

צרתלי, אקקי

קובחידזה, תמר

קוסטבה, מרב

קורדזאיאה, נטליה

קלנדדזה, ללה

רוסתאוולי, שותא

שוורנאדזה, אדוארד

שייקספיר, ויליאם

תמר המלך (בגרטיוני) , (תמר המלכה)

 

מפתח מקומות

אבאנותאבי (אבאנו, חמאם, בית מרחץ)

אבחזיה

אגם הצבים (קוּס טבּא)

(ה)אוניברסיטה של טביליסי על-שם איוון ג'אוואחישווילי

אוניברסיטת סנט־פטרבורג

אוסטיה

אוקראינה

אזרבייג'ן

איטליה

אירופה

אירן

אמא גאורגיה (פסל) ראו כרתליס דדה

אנגליה ראו בריטניה

אסיה

ארמניה

ארצות הברית

באקו

בית הכנסת הישן של טביליסי (שערי תפילה)

בית מרחץ ראו אבאנותאבי

בלגיה

בריטניה

ברית המועצות

ג'ייהאן

גנים / פארקים

גן ה־9 באפריל

(ה)גן הבוטני הלאומי של טביליסי

גן המלך הכועס (הסופר קונסטנטין גמסחורדיה, פארק גגשידזה)

גן הנסיך הקטן (כיכר הגן העגול)

פארק ואקה

גן ורזי (ברחוב ורזיסחווי)

גן חזבגי (ורה פארק)

גנג'ה

גרמניה

גשר גלקטיון טאבידזה

גשר זארבריוקני

זוגדידי

טביליסי סנטרל (תחנת רכבת)

טהרן

טורקיה

יאלטה

(ה)ים הכספי

(ה)ים השחור

ירושלים

כיכר הגיבורים (כיכר סווטש)

כיכר החירות

כלא מטחי

כנסיות וקתדרלות

(ה)כנסייה הארמנית ראו כנסיית ג'וואריס מאמא

כנסיית אלכסנדר נבסקי (טביליסי)

כנסיית ג'וואריס מאמא (טביליסי)

כנסיית גאורגי הקדוש כשווטי

כנסיית דוד הקדוש (מאמאדוויתי)

כנסיית מטחי

כנסיית ניקולס הקדוש

כנסיית סיוני (טביליסי)

קתדרלת סווטיצחובלי (מצחטה)

קתדרלת סמבה (קתדרלת השילוש הקדוש)

כרתליס דדה (פסל אמא גאורגיה)

מגרולי

מדוף (צחאלי, מסעדה)

מוזיאונים

מוזיאון-ספרייה על שם יוסב גריששווילי

מוזיאון הבית של איליה צ'אווצ'אוודזה

מוזיאון הבית של גלקטיון טאבידזה

מוזיאון הבית של מיכאיל ג'אוואחישווילי

מוזיאון הבית של ניקולוז ברתשווילי

(ה)מוזיאון הלאומי לספרות גאורגית על שם גיורגי לאונידזה

(ה)מוזיאון הספרותי של איליה צ'אווצ'אוודזה

מוזיאון לתולדות הכיבוש הסובייטי

מוזיאון סיגנאחי

מלון מריוט (החדש)

מלון מריוט (הישן)

מנזר בודבה (מנזר על-שם נינו הקדושה)

מנזר ג'ווארי (מנזר הצלב) מצחטה

מנזר המצלבה (ירושלים)

מצודת נריקלה

מצחטה

נהר הגוזן

נהר מטקוורי (קורה)

סגורמו

סוחומי

סיביר

סיגנאחי (עיירה)

סנט־פטרבורג

(ה)ספרייה הלאומית הפרלמנטרית של גאורגיה

פנתיאון מתאצמינדה

פרס ראו אירן

צחאלי (מסעדה) ראו מדוף

צראקווי (כפר)

צרפת

קוטאיסי (קוטיסי)

קורסק

קחטי

קפדוקיה

רובעים

אבלאברי

אורטצ'לה

דידובה

ואקה

ורה

סבורטלו

רוסיה

רחובות

איוון ג'אוואחישווילי

אלגטי (הוא רחוב יוסב גריששווילי)

ברנוב

ירוסלימי

לסלידזה

מיכאיל ג'וואחישווילי

מרב קוסטבה

צ'אחרוחדזה

צ'ונקאדזה

שדרות

איליה צ'אווצ'אוודזה

דוד אגמשנבלי (ארמשנבלי)

קוטה מרג'נישווילי

שותא רוסתאוולי

תמר המלך (המלכה)

שווייץ

 

שווקים

אחמטלי תיאטרי

דידובה

נפתולוק בזאר

סדגורי

 

תחנות מטרו

אחמטלי תיאטרי

דידובה

סדגורי מואדני

סמגורי

פוליטכניקורי

רוסתאוולי

 

מפתח תצלומים

פרט מתוך בניין בשדרות רוסתאוולי, 2009

לוסטרה צבעונית בדירה

דוכן פירות ברחוב קוסטבה

הפסל של חיידר אלייב

בית הכנסת 'שערי תפילה'

גורגיאס הקדוש

דוכן ספרים

השכונה

בית הקברות האשכנזי בטביליסי

יעקב בן מרדכי חארלאף ואשתו פייגה

פסיפס בסלון הסובייטי

העץ של ברוך מריומה

קתדרלת סמבה

הנריקלה

מפעל חזבגי

תחנת הרכבת בנפתולוק בזאר

ייצור מטאטאים

השוק בתחנת הרכבת

קתדרלת סווטיצחובלי במצחטה

פרט מקתדרלת סווטיצחובלי במצחטה

תחנת רכבת ליד שוק דידובה

קונסטנטין גמסחורדיה

שותא רוסתאוולי

רחוב בטביליסי

בית ברובע ורה

הטלפון האפור

הטלפון האדום

גן ורזי

אריות במזרקה של רוסתאוולי

קברה של אקטרינה ג'וגאשווילי

כנסיית דוד הקדוש (מאמאדוויתי) בפנתיאון מתאצמינדה

רפאל אריסתווי

וז'ה פשבלה

פנתיאון מתאצמינדה

חדר בבית הסופר מיכאיל ג'אוואחישווילי

אריה על גשר גלקטיון

קולב בבית המשורר גלקטיון טאבידזה

מטקוורי

סיגנאחי

בדרך לסיגנאחי

גיורגי לאונידזה

איליה צ'אווצ'אוודזה

שולחן כתיבה של איליה צ'אווצ'אוודזה

המשורר שותא רוסתאוולי לפני המלכה תמר בגרטיוני

דב מפוחלץ שאיכרים העניקו לאיליה צ'אווצ'אוודזה

ניקולוז ברתשווילי

חדר במוזיאון הבית של ניקולוז ברתשווילי

רחוב בטביליסי

מיכאיל ג'אוואחישווילי

רחוב בטביליסי

שוק

מוכרת הבירה

צוענים מוכרים ספרים

הצוות של גן ורזי ופרופ' לספרות משמאל

צוענים מתנדנדים בשוק

פרט מתוך קתדרלת סווטיצחובלי במצחטה