פרק "השערות"
החוקרים, הבריטים והאמריקנים, חתרו למצוא מענה לשאלה אחת בלבד – "מה היה חלקם של הרוסים בהפעלת הרשת?"
הם לא שאלו שאלות מתבקשות, כאלה שהיו מקרבות אותם לחקר האמת. הרמה השטחית של החקירות פעלה לטובת קאודר. אם היתה מתגלה כל האמת, ייתכן שלא היה יוצא לחופשי וחוזר לחיות עם איבי שלו, או שהרוסים היו מחסלים אותו.
בחינה של החקירות חושפת כמה חולשות בולטות:
מעשיו של קאודר בין השנים 1932-1926. קאודר סיפר שהתגורר בברלין במשך שש שנים. איפה התגורר? איפה עבד? אצל מי עבד?
התקשורת בין קאודר לאילייה לונגה. קאודר טען שהידע שלו ברוסית מצטמצם להכרת האותיות הקיריליות, וכי אינו דובר רוסית. אילייה לונגה ידע רק רוסית. איך השניים תיקשרו ביניהם מדי יום ובמשך חמש שנים? ביפנית? בסאנסקריט? בשפת סימנים?
היחסים בין קאודר ובין הגנראל טורקול. אנטון טורקול היה אנטישמי מוצהר, וידע שקאודר יהודי. קאודר ידע על נטיות לבו של טורקול. איך ייתכן שהיו חברים טובים כל כך ושמרו זה על זה במשך שנים? מדוע טורקול לא עבד ישירות עם הגרמנים וחסך את העמלה שלקח היהודי? מדוע הגרמנים לא ניסו לעבוד ישירות עם טורקול ולונגה, ובלי קאודר כמתווך?
תרגום הדיווחים והכנתם. המידע הגיע מקודד. קאודר פיענח אותו והכין ממנו דיווחים בגרמנית בשביל האבוור. האין זה ברור שטורקול ולונגה והאחרים הביאו לו מידע בלי להבין כלל מה תוכנו? העבירו לו תווים וספרות ב"קוד ספר", והוא היחידי שידע להפוך אותם לטקסט עם משמעות; האין זה מעיד שהוא היחיד שהוכשר לכך, והאחרים לא היו אלא "נערים שליחים"?
הבחירה בסופיה כבסיס להפעלת הרשת. במקור, סופיה נבחרה כיעד לקאודר לצורך איסוף מידע על חיל האוויר הבולגרי. הגרמנים הכירו את האירגונים של הרוסים הלבנים וידעו שבין חבריהם ישנם סוכנים רוסים. מדוע הגרמנים החליטו להציב את משרדי הרשת בסופיה, שם היה להם קשה לעקוב אחרי פעילותה? מדוע לא הפעילו את הרשת מוינה, שם היתה להם שליטה מלאה על הנעשה ועל קאודר?
המהירות בה הוקמה הרשת. הגרמנים שלחו את קאודר לסופיה עם משימה אחת מוגדרת – איסוף מידע על חיל האוויר הבולגרי. קאודר, המרגל הטירון, חזר משם עם הצעה ותשתית להקמת רשת ריגול אסטרטגית. ההתרחשות הזאת אינה מובנת מאליה. מה היה בהצעה שלו, שהגרמנים היו מוכנים לשלם תמורתה ולהשקיע בה? האם לא היו להם אלטרנטיבות? האם זו ההצעה הכי רצינית שהיתה להם? איך בתוך ימים ספורים ממועד
הגעתו לסופיה, קאודר הצליח לארגן חברים המוכנים לשתף איתו פעולה ותחנות משטרה עם חדרי רדיו? האם היו סוכנים טירונים אחרים שנכנסו לתחנות משטרה עם כסף מזומן וקיבלו לרשותם את חדר הרדיו? האם זה היה כל כך פשוט וקל?
יצירת הקשר בין קאודר ובין האבוור. קאודר מספר שהקשר נוצר באמצעות שיחה אקראית של אמו עם קצין אבוור שביקר בארכיון הצבא האוסטרי. החוקרים מקבלים את התיאור הזה כסביר. האמנם? איזו סיבה הניעה את "מאמא קאודר", היהודיה, לספר לקצין גרמני שבא לבזוז את הארכיון שלה כי בנה חי בבודאפשט?
החופשה ביוון. מדוע החליט ריכארד קאודר לנסוע ליוון? מדוע חובב סקי שכמותו לא העדיף חופשת סקי באלפים? מדוע יצא לחופשה בעיתוי הזה?
ההגנה הגורפת על קאודר. גם אם הגרמנים של האבוור לא היו נאצים, הם פעלו תחת מעקב ותחת לחץ של הנאצים. ההחלטה שלהם להגן על קאודר אינה החלטה חפוזה, אין שום מקרה דומה בו הגנו הגרמנים על יהודי במשך חמש שנים. גם המודיעין הנאצי הסתיר אותו והפעיל אותו למרות האיסור המפורש של הפיהרר. כמה עוד יהודים זכו מידי האבוור והאס.דה לטיפול כזה? מה מסתתר מאחורי ההתנהגות ה"לא גרמנית" הזו?
אוטו וואגנר, "דליוס". וואגנר לא חדל להציק ליהודי אפילו לרגע אחד. כך נהג גרמני סביר. וואגנר לא היה מינוי של הנאצים, הוא שירת כאיש מודיעין של חיל האוויר. וואגנר דאג לרייך השלישי וביטחונו, ולא התנכל לקאודר רק מתוך איבה אישית. הטענות של וואגנר נגד קאודר לא היו מטופשות כלל, אך מרוגנה־רדוויץ וקאנאריס הדפו אותו בעקביות והגנו על קאודר במסירות נפש קרוב לארבע שנים; למה?
שלנברג. כאשר הנאצים השתלטו על הרשת הם לא פגעו ביהודי. שלנברג מספר כי נאלץ
'להילחם כאריה כדי להגן על היהודי'. את מרוגנה־רדוויץ, גרמני בן אצולה ששני בניו נהרגו במלחמה הוציאו להורג, ואת קאודר השאירו הנאצים בחיים; למה? למה היה כה חשוב לשלנברג לשמור עליו? בחודשים האחרונים למלחמה היה ברור שגרמניה עומדת להתמוטט. מדוע אז, באוקטובר 1944, שלנברג העביר את קאודר מבודאפשט לקסורנה, ולא שלח אותו ברכבת לאושוויץ?
הקשר בין קאודר לאמריקנים ולבריטים. קאודר סיפר לחוקרים הבריטים שנמלט מהנאצים עד הרגע האחרון, והשתחרר מכלא אוסטרי בזלצבורג. לאמריקנים יש מידע אחר. הם "גילו" אותו במונדסי, יצרו איתו קשר ורצו להעסיק אותו. מדוע קאודר לא חשש לספר לחוקר הבריטי (ריילי) גירסה שונה לחלוטין מהגירסה הידועה לאמריקנים?
האם קאודר ידע או הבין שאין החלפה מסודרת של מידע וגירסאות בין הבריטים והאמריקנים?
אנומוטו. החשש של הרוסים שאנומוטו ייחשף בחקירה עשוי היה להצדיק את ניסיונם לחטוף את קאודר, ולהסביר מדוע הניחו לקאודר אחרי ששתק בחקירה. אם אמנם אנומוטו (GREY) היה כה חשוב לרוסים, והאמריקנים ידעו על כך, איך קאודר חמק בקלות מחשיפתו?
כאשר בוחנים את החקירות שעבר קאודר, אי אפשר שלא להתרשם כי החוקרים, בסופו של דבר, לא הצליחו לרדת לשורש העניין. לחוקר הבריטי ריילי היתה מטרה ברורה. הוא רצה להוכיח כי הנ.ק.ו.ד עמד מאחורי האירגון של טורקול. לדעתו, קאודר היה "צינור", וטורקול ולונגה היו 'לב העניין'.
לעומת ריילי, ארנולד סילבר רצה הודאה שהרשת הינה תרמית של הרוסים. הוא כבר השתכנע שקאודר מנוול – סילבר קיבל את כל המידע (והקונספציה) מאוטו וואגנר, שהינו 'קצין מודיעין גרמני רציני' (כמעט כמו גנראל ריינהארד גהלן). לפי הקונספציה שאימץ סילבר, טורקול ולונגה היו זוג שקרנים עלובים, קאודר היה 'תחמן מכף רגל ועד ראש', והגרמנים פתאים גמורים. והוא עצמו, ארנולד סילבר, הינו המנצח הגדול במלחמה וחוקר יודע כל.
גם החוקר הבריטי וגם האמריקני יודעים מה הם מחפשים והם מוצאים את מבוקשם.
CASE CLOSED.
כתוצאה מהתמקדות החוקרים בשאלה אחת ומחמת מקובעותם, נשארו שאלות מרכזיות ללא מענה, וחלקים מסיפור חייו של ריכארד קאודר אינם ידועים. נותר רק לנסות ולהשלים אותם בעזרת השערות. הזמן שעבר מאז המלחמה והידע שהתווסף, מאפשרים זווית ראייה רחבה יותר על הפרשה.
אי אפשר לדעת אם קאודר ידע מראש שהוא פועל למען רוסיה, או שמגייסיו, אנשי הרזידנציה של וינה, סיפרו לו, כמקובל, שהם מייצגים אירגון בינלאומי אנטי־פאשיסטי (דוגמת הקומינטרן). בהחלט ייתכן שתחילה האמין שהוא פועל למען מטרה נעלה – מיגור הפאשיזם וקידום השיוויון והצדק בעולם, ורק בשלב מאוחר יותר נודע לו שמאחורי המטרות הנעלות עומדים ברית־המועצות והאינטרסים שלה. כיהודי, בהחלט ייתכן שהתקומם נגד הפאשיזם ממנו סבל, ונגד האפליה שנגזרה עליו (כילד, היה עד לאביו שנאלץ להסתיר את יהדותו כדי להתקדם בצבא).
כך או כך, ברור שמיומו הראשון באבוור ידע שהוא משמש כסוכן כפול – אם של הקומינטרן ואם של ברית־המועצות. טענתו שהוא שימש רק "צינור" לאיירה לונגין וגנראל טורקול (טענה שריילי תמך בה), נופלת נוכח העובדה שהוא עמד בראש הרשת – הוא היה המפענח היחידי של ההודעות שהתקבלו מקודדות מרוסיה, והיחידי שהכין מהן את הדיווחים לגרמנים. בזמן שנעדר מהמשרד, לא נעשה דבר.
אי אפשר לדעת אם הנ.ק.ו.ד גייס את קאודר אך ורק כדי להגיע למסמכים מתוך הארכיון הצבאי האוסטרי, שם עבדה אמו. ידיעת השפות שלו (קאודר שלט בגרמנית, רוסית, אנגלית, צרפתית, צ'כית, הונגרית ובולגרית), וכושרו לעסוק בעיסוקים על גבול החוק (סחר באשרות שהייה, דרכונים וניירות הגירה), היו תכונות מתאימות לסוכן. השאלה – "האם גויס כדג רקק או שגויס כסוכן רדום לטווח הארוך?" – לא משנה את העובדה שפעל למען הרוסים.
השאלה המשמעותית ביותר שאין לה מענה בחקירה, היא מדוע האבוור גייס את קאודר לעמוד בראש רשת ריגול אסטרטגית. קאודר יהודי; גם מי שאינו נאצי לא בטח בנאמנותו ללאום כלשהו. למודיעין הגרמני קשה להצדיק בפני השלטון הנאצי את העסקתו.
הסיפור של קאודר אודות נסיבות גיוסו נשמע תמוה. קשה לקבל את הגירסה שלו, שאמו פגשה במקרה קצין אבוור שביקר בארכיון, וזה הזדהה עם מצוקותיו של בנה (שהינו מוציא לאור מצליח בבודאפשט) והתנדב לעזור לו. קשה להאמין שלאחר פלישת הנאצים לאוסטריה, אם יהודיה תסגיר את בנה לידי המודיעין הגרמני, ובמטרה להציל אותו. השאלה – "איך גויס לאבוור?" – היא שאלת מפתח.
ייתכן שהתשובה לשאלה זו נמצאת בדברים שקאודר אמר לחוקריו, אך הם לא הבחינו במלוא משמעותם. כזכור, אחרי שקאודר הובל לצינוק וניסה להתאבד בתלייה, לקחו אותו מיד לחקירה. הוא נשבר וסיפר שהרשת היתה תרמית של הרוסים. הוא סיפר גם על איש מיסתורי שגייס אותו והציל את חייו: 'יש לי ידיד נעורים מבודאפשט, יוזף שולץ. הוא עמד מאחורי כל הרשת והוא תמך בי כל העת ברקע. הוא הביא את טורקול ולונגין. ובאמצעותם העביר לי את המידע. בהתחלה לא ידעתי על כך. רק מאוחר יותר הוא גילה לי שהוא סוכן של הרוסים. והוא בסך הכל רצה לעזור לי. הוא דאג שאני אשאר בחיים. כל הרשת היתה תרגיל של הרוסים, מקצה לקצה'.
בזמנו, התעלמו החוקרים מיוזף שולץ. יותר מאוחר ניסו לחפש אדם כזה, בגרמניה, ברוסיה, בבולגריה, באוסטריה ובהונגריה. יוזף שולץ לא נמצא מעולם. בשום תיק מתקופת המלחמה לא מופיע בכיר גרמני או רוסי בשם הזה. קאודר אמנם לא גילה לחוקריו דבר על זהותו, אבל ברגע המשבר הודה שהיה איש מיסתורין שעמד מאחוריו והגן עליו.
לרוסים יש ככל הנראה אדם בתפקיד בכיר בממסד הפאשיסטי באוסטריה או בהונגריה או אולי בגרמניה. קיומו של איש כזה, הפועל מאחורי הקלעים, מסביר דברים רבים שאינם פתורים בפרשה הזאת. האיש הזה יצר את החיבור של קאודר עם האבוור והמליץ לעבוד עם קאודר. הוא זה שהמציא סיבות טובות למקם את המשרדים בסופיה, ולהיעזר בטורקול ולונגין. ההמלצות שלו שיכנעו את הגרמנים. כאשר משלבים את איש המיסתורין בסיפור, מתקבל מענה סביר לכל השאלות הפתוחות.
ב־1945 הרוסים מגיעים לברלין. מחסלים של הסמרש (SMERSH) מנסים לאתר אנשים לפי רשימות שבידם. בין היתר, הם מאתרים את קורט יהנקה (KURT JAHNKE), ואחרי חקירה מוציאים אותו להורג (כך מעידים פירסומים שונים). יהנקה היה אחד מידידיו של ווילהלם קאנאריס, והחל מ־1942 שימש עוזרו ויועצו של וואלטר שלנברג, ראש האס.דה.
כעבור עשרות שנים נחשף בארכיון הלאומי הבריטי תיק מיוחד על קורט יהנקה. מסתבר שבמלחמת העולם הראשונה פעל כסוכן גרמני בארצות־הברית. על פי עדויות שונות הטמין יהנקה פצצה בספינה האמריקנית – "סנט לואיס". הפיצוץ פער חור גדול בחדר הדוודים ו"סנט לואיס" טבעה בלב ים.
יהנקה חזר לגרמניה כגיבור. על פי תיק המודיעין הבריטי, החל מאמצע שנות העשרים חי בברלין. הוא היה קומוניסט ועבד בשביל המודיעין הרוסי.
כאשר הנאצים עלו לשלטון, התקרב יהנקה לרודולף הס (אחד מעוזריו הקרובים של היטלר). ב־1934 הקים יהנקה "סוכנות ידיעות" עצמאית שריכזה מידע פוליטי מכל העולם, והעבירה אותו להס. הסוכנות נקראה "המחלקה של יהנקה".
ב־10 במאי 1941 צנח רודולף הס – העוזר הקרוב והנאמן של היטלר – בסקוטלנד, וניסה ליצור קשר עם ידיד ותיק שלו, הדוכס מהמילטון. הס הביא הצעות שונות להסכמי שלום. היה ברור לכל שהוא שליח של עצמו. הנאצים הכריזו עליו כבלתי שפוי והבריטים אסרו אותו כשבוי מלחמה. אחרי צניחתו של הס, הנאצים התרחקו מעוזרו, קורט יהנקה, למשך זמן מה.
ב־1942 החליט הקולונל וואלטר שלנברג להיעזר בשירותיו ובניסיונו של יהנקה, והעסיק אותו כיועץ. בזיכרונותיו מספר שלנברג, שלמד רבות מיהנקה ונעזר בו מאוד, למרות שחלק מהנאצים הבכירים לא ראה את זה בעין יפה. שלנברג מדגיש שתי פעילויות עיקריות בהן עסק יהנקה. האחת, ניסיון להפסיק את המלחמה עם הרוסים (מהלך שעשה בשיתוף עם ממשלת יפן). והשנייה, ניסיון להגיע להסכם להפסקת המלחמה עם הבריטים (החל מ־1944).
על פי כל הדיווחים הידועים, יהנקה חוסל ב־1945 על ידי אנשי סמרש. בתיק הבריטי יש ממצאים אחרים. על פי דיווחים בריטיים, ב־1949 שירבב יהנקה הודעה מוסווית בעיתון בהמבורג, לפיה הוא שב מרוסיה ומתכנן לגור בברלין.
קורט יהנקה מתאים בהחלט לאיש המיסתורין שמאחורי קאודר.
הוא ידיד של קנאריס ושל שלנברג, שני המפקדים הבכירים שקאודר שירת במהלך המלחמה, ושהגנו עליו לכל אורכה.
קאודר הפעיל שירות ידיעות עצמאי, ולכאורה עבד עבור הגרמנים; שיטת פעולתו זהה לזו של יהנקה.
קאודר התגורר בברלין בדיוק באותן שנים בהן עבד יהנקה עבור המודיעין הרוסי.
יהנקה הוא קומוניסט גרמני שמתנהג כאילו אינו כזה. קאודר הוא קומוניסט אוסטרי שמתנהג כאילו אינו כזה.
אם ריכארד קאודר הכיר את קורט יהנקה, ברור שהרוסים חששו מהאפשרות שמא יחשוף אותו בחקירה. הרוסים היו עשויים לנסות ולחטוף את קאודר כדי להגן על יהנקה; זאת, בהנחה שניסיון החטיפה היה אמיתי, ולא הצגה שנועדה לפתות את האמריקנים להשתמש בשירותיו של קאודר…
