בספטמבר 2009 איתי בחור ואני חזרנו לגאורגיה. בדוכן ספרים בשדרות רוסתאוולי שבטביליסי מצאנו אנתולוגיה של שירי משוררים גאורגיים שתורגמו לאנגלית.
אחת שתיים שלוש. לסובב את המפתח במנעול ולהוציא מהר. לרחוץ ידיים היטב. יש הרבה מה לבשל היום. לא לחשוב. רק לא לחשוב. ולא להרגיש. להרגיש זה כואב, זה מפחיד, זה עושה את הלב צימוק מכווץ ומלא בנוזלים. להוציא את העוף מהמקרר. לבדוק שהוא הפשיר. למחוק את השורה "לבשל" מדף המטלות שעל המקרר. להכין תוספת לארוחת הצהריים מחר. אורז מלא בריא יותר מאורז לבן.
ספר זה מתחקה אחר תולדות בתי החולים למצורעים בירושלים, מהתגבשות היוזמה להקמתם ב־1865 ועד תום מלחמת העולם הראשונה.
הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט של הטכניון מכון טכנולוגי לישראל מתכבדת להזמינכם ליום העיון השמונה עשר בהיסטוריה של מדעי הנוירולוגיה
השירה הגאורגית העתיקה החלה והתפתחה, בין היתר, כשירה של נשים; הגברים היו יוצאים להילחם ונהרגים, הנשים היו מקוננות עליהם בחרוזים שחיברו לשמם.
ד"ר עוזי (עוזיאל) רביב, רופא ילדים בדימוס, פרש לגמלאות לאחר 45 שנים בעבודה קלינית בבית־חולים 'צהלון' ביפו ולאחר מכן בבית-חולים ע"ש אדית וולפסון בחולון, אליו עבר בית־החולים הממשלתי ביפו ב־1980.
ספר זה מספר את מסע הגילויים שלי בעקבות משפחתי; מסע זה נמשך על פני כשני עשורים. המידע שעמד לרשותי בתחילת הדרך היה דל ביותר, משום שחלק מבני המשפחה לא נותר לאחר השואה לספר את סיפורו, ואילו אלה שניצלו מהתופת בחרו בדרך כלל לנצור את העבר בליבם. וכך נותרתי, כמו רבים מבני דורי, עם שאלות רבות ותשובות מעטות.
"מתוק הוא הלילה" הוא אוטוביוגרפיה שירית, שמתארת את סצנת השירה הלילית של חיפה על כל הטיפוסים הפוקדים אותה, מנקודת מבטו של משורר אחד.