סל הקניות ריק

מגזין

גרוזיה זה לא רק אוכל, ריקודים, טרקים ופולקלור. גרוזיה זו גם תרבות - ספרות ושירה וזהות - ציוויליזציה באזור פראי.

ספר, כידוע, אפשר לכרוך לפחות בשתי שיטות: כריכה קשה או כריכה רכה. לכל כריכה יש יתרונות וחסרונות. כל כריכה – רכה וקשה - כדאי לצפות בלמינציה מט או מבריקה, כדי להגן על הספר מכתמים, להגדיל את העמידות שלו ולייפות אותו.

הרבה אנשים רוצים לקנות מתנה לרופא. כולם רוצים מתנה מיוחדת ומשמעותית, לא סתמית ושגרתית כמו חפצים שונים, ממתקים ומשקאות. מתנה צריכה לבטא מחשבה ואיכפתיות – להזכיר במשהו את המחשבה והאיכפתיות שהרופא השקיע. ספר הוא שי מיוחד. ספר על רופאים ועל המורשת של הרופאים הוא מתנה מושלמת, אישית ומוקירה. אנחנו מוציאים לאור ספרים בהיסטוריה של הרפואה בארץ. הספרים משמעותיים, יפים, מהודרים, עשירים בידע ובתמונות.

רחוב ארמשנבלי (אגמשנבלי), הוא רחוב מרכזי בטביליסי שנקרא על שמו של המלך הגאורגי דוד הבנאי וכבר כתבנו עליו. הרחוב הזה מתחפש לאירופה: חזיתות אר-נובו יפות, משופצות, נקיות, מדרכות ללא בורות (פחות או יותר), חנויות מותגים. ככל שמתקרבים לקצה הרחוב אירופה מתפוגגת ובהדרגה גרוזיה שבה ונוכחת: חזיתות מתקלפות, בתים מתפוררים, בית חולים שנסגר וניטש... בחלק הזה, הגרוזיני, של הרחוב, נמצא בית מספר 46.

31 אוקטובר

עכשיו, כשחורף בגאורגיה, כדאי לנסוע לקאחתי – אזור היין המובהק ביותר, לבקר ביקבים, לשתות ולצבור חוויות. על היין הגרוזיני אכתוב בהזדמנות אחרת. הפעם אני רוצה להמליץ על ביקור באיקלטו. הגענו לשם ביום סתווי, כשנסענו לנוח אחרי שפרסמנו את ספרנו 'סתיו בטביליסי', עם מצב-רוח נפלא וחברים נהדרים – מתכון בטוח לטיול מוצלח.

או: מה הקשר בין נודאר דומבדזה ומנדלי מוכר ספרים

מי שמכיר את טביליסי יודע שבשנים האחרונות יש בעיר תנופת בנייה לא רגילה. כל בניין שלישי או רביעי נראה באמצע שיפוץ, תוספות או בנייה חדשה מהיסוד. מי שמכיר את הבתים האלה מבפנים יודע שהם מצטיינים בחוכמת החיסכון (שלא לומר הקימוץ) יותר מאשר בחוכמת הבנייה. הבתים האלה – החדשים, החדישים והמחודשים – קצת רועדים וקצת מתעקמים וקצת מתפרקים ועוד קצת מכל דבר... את זה למדנו והכרנו בשעה שכתבנו את ספרנו "סתיו בטביליסי" - בעצם הספר נכתב בבתים כאלה ויש בו חלקים מצחיקים שמתארים אותם ומוקדשים להם.

הרצאה חווייתית - חדוה רוקח ואיתי בחור, מחברי הספר 'סתיו בטביליסי',
מספרים על גרוזיה הלא-ידועה, המוצלת, הביישנית, המסתתרת, החומקת מפני התייר

למי שנמצא במסטיה ומתעניין גם בבני אדם ולא רק בטבע, או שמזג האוויר מאלץ אותו להישאר בעיירה לזמן מה, מומלץ לבקר בבית-מוזיאון של מטפס ההרים הסווני האמיץ מיכאל חרגיאני. בית מספר 36, הוא האחרון ברחוב שנושא את שמו של חרגיאני, אחריו שדות ואחריהם ההרים היפים של הקווקז.

קוטה מרג'נישווילי היה במאי תיאטרון גרוזיני ידוע בתקופה הסובייטית. הוא התמחה בהפקות ענק והקים בטביליסי תיאטרון משלו. הרחוב, שבו נמצא התיאטרון של מרג'נישווילי, קרוי על שמו.

שבת. בשש בבוקר יצאנו מטביליסי. נסענו נסענו נסענו. יום שלם. שתים-עשרה שעות. חלפנו על פני העיירה המדכאת גורי (שם נולד סטלין) והפעם לא נכנסנו לשם. המשכנו לכותאיסי, שם צילמנו את המעיין שממנו לקח שוליית הרוקח מיטרופן לרידזה את המים לגזוז הקרם המפורסם שלו (על הגזוז המיוחד של לרידזה יסופר בהרחבה בהזדמנות אחרת). מישהו העלה את הרעיון להיכנס לבית הכנסת המשופץ אבל בדיוק היה יום שבת אז ויתרנו. חצינו את שפלת קולחטי, אכלנו במסעדה עם פוחלצים של חזיר בר ודוב וקרני צבאים.

אתמול בערב התקיים מפגש מחברים שבמרכזו הרצאה ודיון על הדרכים להוצאה לאור עצמית. טל איפרגן יזמה את המפגש והסבירה על נושאי עריכה.אני הרצתי על השלבים השונים שבתהליך הפקת ספר. המשתתפים שאלו שאלות, ותרמו מניסיונם ולקחיהם. מעבר למפגש בין אנשים שעוסקים בכתיבה - אירוע מרגש ומעודד לכשעצמו - הערב היה עשיר בידע ובמידע מועיל. בהכללה, המסקנה שעולה היא שיש יתרונות רבים להוצאה לאור עצמית - אבל דרושה הפקה איכותית ומקצועית על מנת שהספר יהיה ברמה נאותה, מכובדת וכזו שמאפשרת להציג אותו ולמכור אותו.

חדוה רוקח צילמה.


לקביעת פגישת ייעוץ לגבי בחירת מסלול הוצאה לאור ניתן להתקשר לאיתי בחור: 04-6390938. 

לקריאת מאמר על בחירת הוצאה לאור - לחצו כאן

 

 

ספרות, בדומה לענפי אמנות אחרים, היא אמצעי (מדיום) לביטוי אישי של מחבר ולקרבה בינו ובין קורא.

עמוד 3 מתוך 4
© 2018 איתי בחור – הוצאה לאור. כל הזכויות שמורות. הוקם ע"י as2 e-consulting