סל הקניות ריק

מגזין

כריכה של ספר היא לא קישוט. כריכה היא סוג של יומרה מדעת או שלא מדעת; זאת משום שהיא מעוררת אצל קורא ציפיות מסוימות ביחס לספר שאותו עוד לא קרא:

דברים שנשאתי בהשקת המהדורה העברית של אָלוּדָה כֵּתֵלָאוּרִי, מין רשימה ביוגרפית על ואז'ה פשבלה, על גיבורו אָלוּדָה כֵּתֵלָאוּרִי ועל האופן בו נעשו, במידה מסוימת, לאחד.

בספטמבר 2009 איתי בחור ואני חזרנו לגאורגיה. בדוכן ספרים בשדרות רוסתאוולי שבטביליסי מצאנו אנתולוגיה ‏של שירי משוררים גאורגיים שתורגמו לאנגלית.

השירה הגאורגית העתיקה החלה והתפתחה, בין היתר, כשירה של נשים; הגברים היו יוצאים להילחם ונהרגים, הנשים היו מקוננות עליהם בחרוזים שחיברו לשמם.

 

גמרנו את העבודה על הפואמה "אָלוּדָה כֵּתֵלָאוּרִי". נסענו לחגוג עם שותא. עיר המקלט שלנו היא מרכז ‏הצ'יבורק אצל שותא, לא רחוק משוק תלפיות; אליו אנחנו בורחים לפעמים בשביל לשמוח ולפעמים על מנת ‏לא לרצוח בשגגה, בימים שהלקוחות בודקים את אורך רוחנו.

לזכרו של פרופ' נסים לוי,
תולדות הרפואה היו בנפשו

המושג 'בית חולים' עבר גלגולים רבים. לאורך רוב ההיסטוריה זה היה יותר מוסד סיעודי מאשר רפואי – הדים לכך ‏נשתמרו בשם ‏Hospital‏, שמשמעו הכנסת אורחים, ובמושג 'אשפוז' שמשמעותו לארח (האושפיזין הם האורחים ‏הבלתי נראים, שבאים לבקר בסוכה).

החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל – מסך עשן שמסתיר את האינטרסים של המו"לים הגדולים ושל סופרים מבוססים, ‏ואת ההימנעות של הממשלה ממעורבות אמיתית ‏לקידום סופרים וספרות ...

פעמים רבות מוציאים לאור אוהבים לעבוד בחושך. ננסה להאיר קצת את הדרך למי שמעוניין להוציא לאור ולפרט את השלבים שבין הכתיבה ובין הספר ושיווקו.

יש לי חולשה למבט הנשי הזה של עיניים פעורות לרווחה, מיישירות מבט, קצת נוצצות, מביעות חוסר ‏ישע, כאילו סומכות עלי. ויש בהן הרבה שכל, ומופרעות מוצנעת שמבליחה פה ושם למרות המאמץ ‏התמים. אני יודע. עיניים כאלה הן צרה; תוצאה של כדורים נוגדי דיכאון.

ויטיה הלך ולא חזר. שותא מחפש אותו כל היום. החיפושים מתמקדים בין המטבח לדלפק. באה ‏זמרת, היא רוצה לעבוד רק שלוש שעות. אחר כך לשיר.

עמוד 1 מתוך 4
© 2018 איתי בחור – הוצאה לאור. כל הזכויות שמורות. הוקם ע"י as2 e-consulting