לבחור יש אלטרנטיווה

[הוצאה לאור והפקת ספרים]

איתי בחור החליט לעקוף את מערכת ההפצה של המו"לים הגדולים ורשתות חנויות הספרים ובחר לשווק את הספר שלו באתר משלו.

לאיתי בחור, סופר, מתרגם ומו"ל בן 39 מזכרון יעקב, נמאס. נמאס מהמירוץ אחרי שטח על מדפים בחנויות הספרים, נמאס מהמסחור הבלתי פוסק של ספרים, נמאס מהמו"לים הגדולים שגורפים את מרבית הרווחים לכיסם ולא משאירים כמעט כלום לסופרים עצמם. לכן השבוע, מהדוכן הקטן שפתח להוצאת הספרים שלו המתמחה בספרי מציאות, "בחור ספרים", ביריד שבוע הספר, הוא מביט בדוכנים של המו"לים הגדולים ומחייך לעצמו בסיפוק – יש לי אלטרנטיווה, הוא אומר להם.

את הספר הרביעי שכתב והוציא לאור, "פעמון סדוק" שמו, הוא לא טרח לשווק למפיצים או לשלוח לחנויות ספרים. הוא פתח עבורו אתר אינטרנט מיוחד, שדרכו ורק דרכו הוא מוכר את הספר, ועד כה, הוא אומר, הוא מאוד מרוצה, אפילו מופתע מההצלחה.

"שוק הספרים בישראל הוא שוק רווי", אומר בחור. "בישראל יוצאים לאור בין 14 ל-18 ספרים ביום. אין מי שיקרא את רוב הספרים האלה, ואין מספיק שטחי מדף עבורם. מצב זה נוצר על ידי הוצאות הספרים הגדולות ורשתות החנויות, שלא משנה להן כמה עותקים הן מוכרות מכל כותר אלא כמה ספרים נמכרים בסך הכל.

"הצפת השוק גורמת הפסדים להוצאות לאור, לסופרים ששכרם נעשה אפסי ולקונים המשלמים מחיר גבוה עבור ספר כדי לממן הפסדים של הוצאות לאור ומחיר גבוה עבור שטח מדף מבוקש בחנויות.

"רשתות החנויות והמפיצים מדברים על ספרים כמוצרים בעלי מידות כאלה וכאלה, התופסים שטח כזה וכזה על המדף.

"ספרים משמעותיים בעלי ערך תרבותי דורשים חיי מדף ארוכים יותר על המדפים מאשר רבי מכר, הנמכרים בגל מכירות אחד ודועכים מהר. אולם המדף יקר, והרשתות מעוניינות להחליף את הסחורה שעליו מהר ככל האפשר, כך שספרים משמעותיים נעלמים מהמדפים במהירות". לכן החליט בחור לפנות לאינטרנט.

"לפני שלושה חודשים, כשהוצאתי לאור את הספר החדש שלי, החלטתי לא להכניס אותו לחנויות או לשיווק דרך מפיצים. פתחתי עבורו אתר אינטרנט. בהקמת האתר השקעתי כאלף דולר, ומאז לא היה יום בלי מכירה. מכרתי כבר כמה מאות עותקים דרך האתר. המכירה נעשית בצורה ישירה דרך האתר באמצעות כרטיס אשראי, ומי שרוצה יכול להתקשר אלי ולרכוש ישירות".

עד כה, בחור לא עשה יחסי ציבור כלשהם לספר. "כשספר יוצא לאור בדרך הרגילה, הוא חייב לעשות יחסי ציבור מהר מהר כדי לדחוף את הספר לפני שהוא יורד מהמדפים. לעשות יחסי ציבור לספר אחרי שכבר נמכר בכמה מאות עותקים זה הרבה יותר הגיוני. היום אני יכול לעשות יחסי ציבור בקצב שלי, לא צהובים, משום שיש לי סבלנות, אני לא מפחד שיורידו לי את הספר מהמדפים".

בחור מודע לכך שלהקים אתר זה לא מספיק, ועכשיו צריך להביא לשם את הגולשים. "אני משתתף באופן קבוע בדיונים ובפורומים ספרותיים ותרבותיים באינטרנט, באתרים של וואלה, Ynet, תפוז ו-NRG. אני מגיב על ראיונות עם המו"לים הגדולים ואומר לקוראים שיש אלטרנטיבה, והתגובות שלי נכנסות יחד עם כתובת האתר. אני נכנס לפורומים בשם שלי, לא מסתתר ולא מתחזה, מגיב תגובה עניינית ומכניס את שם האתר כי זה רלוונטי. אתמול הגבתי ב-NRG לראיון שהיה עם ערי סטימצקי. אם עובדים נכון ולא משתמשים באינטרנט ככלי פרסום זול, אלא ככלי להעברת תכנים ותגובות ענייניות, אז עורכי האתרים לא יפסלו את התגובה שלי". בחור מעיד שמדובר בעבודה שדורשת השקעה יומיומית. כדי לפרסם את הספר בעצמו בדרך הזו בפורומים ודרך הרשת הוא משקיע כשעתיים של עבודה מדי יום.

בחור גילה דבר שלא ציפה לו באינטרנט: "חנויות הספרים מתחילות להתכופף", הוא אומר. מאז שהחל למכור את הספר דרך האינטרנט, ניגשו אנשים לחנויות וביקשו לרכוש אותו. שתי רשתות ספרים קטנות באזור הצפון ביקשו להפיץ את הספר של בחור אצלן.

"פתאום הרשת מסכימה לעבוד איתי בלי מפיצים, עם עמלות טובות יותר. ומה הדהים אותי? הצעתי להם למכור את הספר במחיר הקטלוגי, וחנויות הספרים אמרו לי שלא יוכלו למכור את הספר ביותר ממחירו ברשת כי הקוראים הולכים לאינטרנט, משווים מחירים, ולא יהיו מוכנים לשלם יותר", מספר בחור.

"הם בעצם גילו לי שמי שמכתיב את מחירי הספרים היום זה האינטרנט, ואז הבנתי באמת את הכוח והעוצמה של המדיה הזו, והתחלתי להשקיע באתר הרבה יותר. האינטרנט נותן אורך חיים לספר, לכן הוא לא יכול להיות רק אתר מכירה. היום אני רוצה להקים שם גם פורום קוראים ולהפוך את האתר לבמה לתרבות איכותית".

 

(פורסם לראשונה ב'הארץ', 'דה מרקר', 22 ביוני 2005)