הבדיחה הזאת, שמראה כמה השאלה מופרכת מבחינה לוגית, מצחיקה משום שהיא מבטאת את השאיפה לשלם פחות באמצעות טיעון רגשי. (זאת, בנוסף לאמונה התמימה שיש סטנדרטיזציה של ביגוד, מחיר וסגנון: תלבושת לתלמיד, מדים לעבודה, תכריכים למת).
המחיר של הפקת ספר ושל הוצאה לאור נקבע בעיקר משני מרכיבים: שעות עבודה וחומרים. הידע, הניסיון, הטעם הטוב, ההשכלה והשכל של הספק ניתנים בדרך כלל במתנה ואי אפשר לחייב את הלקוח תמורתם; זאת משום שהשוק קטן ותחרותי, והתקציב מוגבל.
לכן, אחד הדברים המביכים והמבלבלים מאוד את מי שמנסה להוציא לאור או להפיק ספר ובייחוד ספר ראשון (תהליך שממילא רגשי מאוד ומבלבל), הוא הפרשי המחירים הגדולים שמאפיינים את התחום הזה. ומשום שבדרך כלל אין לכותבים ידע רב בתהליכי ההפקה ובתמחורם, הם מנסים להבין ממה נובעים פערי המחירים הגדולים בתחום ההוצאה לאור.
להבדלי המחיר האלה עשויות להיות סיבות רבות, ביניהן:
• תהליכי עבודה שונים, שנקראים בשמות זהים – תוצאה של הגדרות עמומות וחוסר סטנדרטיזציה במינוח, של בורות תמימה ולעתים של הטעייה מכוונת.
• איכויות שונות של עבודה, של חומרים ושל טכנולוגיות – תוצאה של רמות מקצועיות שונות ושל גישה, השכלה ועמדה אסתטית, אמנותית, עיצובית, שיווקית.
• חוסר ידע בתמחור – תוצאה של חוסר ידע בהבנת התהליכים, בשעות העבודה הנחוצות, בכלים ובחומרים.
• רצון להשיג עבודה באמצעות מתן מחיר נמוך ולא אפשרי – כתוצאה מלחץ כלכלי או מתוך כוונה להעלות את המחיר במהלך העבודה.
בגלל כל אלה אי אפשר לבצע השוואה ממשית בין התמורה שמקבלים ובין גובה התשלום לפי הצעות מחיר שונות. אחד המפתחות לשאלה הזאת הוא הכלל הישן והמידתי: משלמים פחות – מקבלים פחות, משלמים יותר – מקבלים יותר; זה נכון בתנאי שהספקים ישרים.
ונשאלת השאלה: איך ועל סמך מה אדם, שאינו איש מקצוע, יכול לבחור מפיק או מוציא לאור? ובייחוד כשכל אחד מציע מחיר אחר ומספק סחורה אחרת? לכך יש תשובות רבות ושונות, והן נגזרות מצרכים אחרים ומשאיפות שונות של לקוחות וספקים ויועצים (אמון, מחיר, איכות, חנופה, שמירה על הטון של הכותב, פנייה לקהל, עמדה עיצובית, עמדה אמנותית ועוד).
בכל מקרה, המחיר – גבוה, נמוך או ממוצע – מהווה רק תשובה חלקית למבוכה הזאת.
צילום: חדוה רוקח, דוכן ספרים בשד' צ'ווצ'וודזה, מתוך הספר "סתיו בטביליסי", © כל הזכויות שמורות.
